Matthæum 6

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Attendite ne justitiam vestram faciatis coram hominibus, ut videamini ab eis : alioquin mercedem non habebitis apud Patrem vestrum qui in cælis est.	1 השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים
2 Cum ergo facis eleemosynam, noli tuba canere ante te, sicut hypocritæ faciunt in synagogis, et in vicis, ut honorificentur ab hominibus. Amen dico vobis, receperunt mercedem suam.	2 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם
3 Te autem faciente eleemosynam, nesciat sinistra tua quid faciat dextera tua :	3 ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך
4 ut sit eleemosyna tua in abscondito, et Pater tuus, qui videt in abscondito, reddet tibi.	4 למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך
5 Et cum oratis, non eritis sicut hypocritæ qui amant in synagogis et in angulis platearum stantes orare, ut videantur ab hominibus : amen dico vobis, receperunt mercedem suam.	5 וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם
6 Tu autem cum oraveris, intra in cubiculum tuum, et clauso ostio, ora Patrem tuum in abscondito : et Pater tuus, qui videt in abscondito, reddet tibi.	6 ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך
7 Orantes autem, nolite multum loqui, sicut ethnici, putant enim quod in multiloquio suo exaudiantur.	7 ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו
8 Nolite ergo assimilari eis : scit enim Pater vester, quid opus sit vobis, antequam petatis eum.	8 ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו
9 Sic ergo vos orabitis : Pater noster, qui es in cælis, sanctificetur nomen tuum.	9 לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך
10 Adveniat regnum tuum ; fiat voluntas tua, sicut in cælo et in terra.	10 תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ
11 Panem nostrum supersubstantialem da nobis hodie,	11 את לחם חקנו תן לנו היום
12 et dimitte nobis debita nostra, sicut et nos dimittimus debitoribus nostris.	12 וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו
13 Et ne nos inducas in tentationem, sed libera nos a malo. Amen.	13 ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן
14 Si enim dimiseritis hominibus peccata eorum : dimittet et vobis Pater vester cælestis delicta vestra.	14 כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם
15 Si autem non dimiseritis hominibus : nec Pater vester dimittet vobis peccata vestra.	15 ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם
16 Cum autem jejunatis, nolite fieri sicut hypocritæ, tristes. Exterminant enim facies suas, ut appareant hominibus jejunantes. Amen dico vobis, quia receperunt mercedem suam.	16 וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם
17 Tu autem, cum jejunas, unge caput tuum, et faciem tuam lava,	17 ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך
18 ne videaris hominibus jejunans, sed Patri tuo, qui est in abscondito : et Pater tuus, qui videt in abscondito, reddet tibi.	18 למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך
19 Nolite thesaurizare vobis thesauros in terra : ubi ærugo, et tinea demolitur : et ubi fures effodiunt, et furantur.	19 אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו
20 Thesaurizate autem vobis thesauros in cælo, ubi neque ærugo, neque tinea demolitur, et ubi fures non effodiunt, nec furantur.	20 אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו
21 Ubi enim est thesaurus tuus, ibi est et cor tuum.	21 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם
22 Lucerna corporis tui est oculus tuus. Si oculus tuus fuerit simplex, totum corpus tuum lucidum erit.	22 נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור
23 Si autem oculus tuus fuerit nequam, totum corpus tuum tenebrosum erit. Si ergo lumen, quod in te est, tenebræ sunt : ipsæ tenebræ quantæ erunt ?	23 ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך
24 Nemo potest duobus dominis servire : aut enim unum odio habebit, et alterum diliget : aut unum sustinebit, et alterum contemnet. Non potestis Deo servire et mammonæ.	24 לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון
25 Ideo dico vobis, ne solliciti sitis animæ vestræ quid manducetis, neque corpori vestro quid induamini. Nonne anima plus est quam esca, et corpus plus quam vestimentum ?	25 על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש
26 Respicite volatilia cæli, quoniam non serunt, neque metunt, neque congregant in horrea : et Pater vester cælestis pascit illa. Nonne vos magis pluris estis illis ?	26 הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד
27 Quis autem vestrum cogitans potest adjicere ad staturam suam cubitum unum ?	27 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת
28 Et de vestimento quid solliciti estis ? Considerate lilia agri quomodo crescunt : non laborant, neque nent.	28 וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות
29 Dico autem vobis, quoniam nec Salomon in omni gloria sua coopertus est sicut unum ex istis.	29 ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה
30 Si autem fœnum agri, quod hodie est, et cras in clibanum mittitur, Deus sic vestit, quanto magis vos modicæ fidei ?	30 ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה
31 Nolite ergo solliciti esse, dicentes : Quid manducabimus, aut quid bibemus, aut quo operiemur ?	31 לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש
32 hæc enim omnia gentes inquirunt. Scit enim Pater vester, quia his omnibus indigetis.	32 כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה
33 Quærite ergo primum regnum Dei, et justitiam ejus : et hæc omnia adjicientur vobis.	33 אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה
34 Nolite ergo solliciti esse in crastinum. Crastinus enim dies sollicitus erit sibi ipsi : sufficit diei malitia sua.	34 לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו