Levítivo 27

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Locutusque est Dominus ad Moysen, dicens :	1 וידבר יהוה אל משה לאמר
2 Loquere filiis Israël, et dices ad eos : Homo qui votum fecerit, et spoponderit Deo animam suam, sub æstimatione dabit pretium.	2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה
3 Si fuerit masculus a vigesimo anno usque ad sexagesimum annum, dabit quinquaginta siclos argenti ad mensuram sanctuarii :	3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש
4 si mulier, triginta.	4 ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל
5 A quinto autem anno usque ad vigesimum, masculus dabit viginti siclos : femina, decem.	5 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים
6 Ab uno mense usque ad annum quintum, pro masculo dabuntur quinque sicli : pro femina, tres.	6 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף
7 Sexagenarius et ultra masculus dabit quindecim siclos : femina, decem.	7 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים
8 Si pauper fuerit, et æstimationem reddere non valebit, stabit coram sacerdote : et quantum ille æstimaverit, et viderit eum posse reddere, tantum dabit.	8 ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן
9 Animal autem, quod immolari potest Domino, si quis voverit, sanctum erit,	9 ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש
10 et mutari non poterit, id est, nec melius malo, nec pejus bono : quod si mutaverit, et ipsum quod mutatum est, et illud pro quo mutatum est, consecratum erit Domino.	10 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש
11 Animal immundum, quod immolari Domino non potest, si quis voverit, adducetur ante sacerdotem :	11 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן
12 qui judicans utrum bonum an malum sit, statuet pretium.	12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה
13 Quod si dare voluerit is qui offert, addet supra æstimationem quintam partem.	13 ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך
14 Homo si voverit domum suam, et sanctificaverit Domino, considerabit eam sacerdos utrum bona an mala sit, et juxta pretium, quod ab eo fuerit constitutum, venundabitur :	14 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום
15 sin autem ille qui voverat, voluerit redimere eam, dabit quintam partem æstimationis supra, et habebit domum.	15 ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו
16 Quod si agrum possessionis suæ voverit, et consecraverit Domino, juxta mensuram sementis æstimabitur pretium : si triginta modiis hordei seritur terra, quinquaginta siclis venundetur argenti.	16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף
17 Si statim ab anno incipientis jubilæi voverit agrum, quanto valere potest, tanto æstimabitur.	17 אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום
18 Sin autem post aliquantum temporis, supputabit sacerdos pecuniam juxta annorum, qui reliqui sunt, numerum usque ad jubilæum, et detrahetur ex pretio.	18 ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך
19 Quod si voluerit redimere agrum ille qui voverat, addet quintam partem æstimatæ pecuniæ, et possidebit eum.	19 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו
20 Sin autem noluerit redimere, sed alteri cuilibet fuerit venundatus, ultra eum qui voverat redimere non poterit.	20 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד
21 Quia cum jubilæi venerit dies, sanctificatus erit Domino, et possessio consecrata ad jus pertinet sacerdotum.	21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו
22 Si ager emptus est, et non de possessione majorum sanctificatus fuerit Domino,	22 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה
23 supputabit sacerdos juxta annorum numerum usque ad jubilæum, pretium : et dabit ille qui voverat eum, Domino.	23 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה
24 In jubilæo autem revertetur ad priorem dominum, qui vendiderat eum, et habuerat in sorte possessionis suæ.	24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ
25 Omnis æstimatio siclo sanctuarii ponderabitur. Siclus viginti obolos habet.	25 וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל
26 Primogenita, quæ ad Dominum pertinent, nemo sanctificare poterit et vovere : sive bos, sive ovis fuerit, Domini sunt.	26 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא
27 Quod si immundum est animal, redimet qui obtulit, juxta æstimationem tuam, et addet quintam partem pretii : si redimere noluerit, vendetur alteri quantocumque a te fuerit æstimatum.	27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך
28 Omne quod Domino consecratur, sive homo fuerit, sive animal, sive ager, non vendetur, nec redimi poterit. Quidquid semel fuerit consecratum, Sanctum sanctorum erit Domino :	28 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה
29 et omnis consecratio, quæ offertur ab homine, non redimetur, sed morte morietur.	29 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת
30 Omnes decimæ terræ, sive de frugibus, sive de pomis arborum, Domini sunt, et illi sanctificantur.	30 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה
31 Si quis autem voluerit redimere decimas suas, addet quintam partem earum.	31 ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו
32 Omnium decimarum bovis et ovis et capræ, quæ sub pastoris virga transeunt, quidquid decimum venerit, sanctificabitur Domino.	32 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה
33 Non eligetur nec bonum nec malum, nec altero commutabitur, si quis mutaverit : et quod mutatum est, et pro quo mutatum est, sanctificabitur Domino, et non redimetur.	33 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל
34 Hæc sunt præcepta, quæ mandavit Dominus Moysi ad filios Israël in monte Sinai.	34 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני