Genesis 21

VULGATA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Visitavit autem Dominus Saram, sicut promiserat : et implevit quæ locutus est.	1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר
2 Concepitque et peperit filium in senectute sua, tempore quo prædixerat ei Deus.	2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים
3 Vocavitque Abraham nomen filii sui, quem genuit ei Sara, Isaac :	3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק
4 et circumcidit eum octavo die, sicut præceperat ei Deus,	4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים
5 cum centum esset annorum : hac quippe ætate patris, natus est Isaac.	5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו
6 Dixitque Sara : Risum fecit mihi Deus : quicumque audierit, corridebit mihi.	6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי
7 Rursumque ait : Quis auditurus crederet Abraham quod Sara lactaret filium, quem peperit ei jam seni ?	7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו
8 Crevit igitur puer, et ablactatus est : fecitque Abraham grande convivium in die ablactationis ejus.	8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק
9 Cumque vidisset Sara filium Agar Ægyptiæ ludentem cum Isaac filio suo, dixit ad Abraham :	9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק
10 Ejice ancillam hanc, et filium ejus : non enim erit hæres filius ancillæ cum filio meo Isaac.	10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק
11 Dure accepit hoc Abraham pro filio suo.	11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו
12 Cui dixit Deus : Non tibi videatur asperum super puero, et super ancilla tua : omnia quæ dixerit tibi Sara, audi vocem ejus : quia in Isaac vocabitur tibi semen.	12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע
13 Sed et filium ancillæ faciam in gentem magnam, quia semen tuum est.	13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא
14 Surrexit itaque Abraham mane, et tollens panem et utrem aquæ, imposuit scapulæ ejus, tradiditque puerum, et dimisit eam. Quæ cum abiisset, errabat in solitudine Bersabee.	14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
15 Cumque consumpta esset aqua in utre, abjecit puerum subter unam arborum, quæ ibi erant.	15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם
16 Et abiit, seditque e regione procul quantum potest arcus jacere : dixit enim : Non videbo morientem puerum : et sedens contra, levavit vocem suam et flevit.	16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך
17 Exaudivit autem Deus vocem pueri : vocavitque angelus Dei Agar de cælo, dicens : Quid agis Agar ? noli timere : exaudivit enim Deus vocem pueri de loco in quo est.	17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם
18 Surge, tolle puerum, et tene manum illius : quia in gentem magnam faciam eum.	18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו
19 Aperuitque oculos ejus Deus : quæ videns puteum aquæ, abiit, et implevit utrem, deditque puero bibere.	19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער
20 Et fuit cum eo : qui crevit, et moratus est in solitudine, factusque est juvenis sagittarius.	20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת
21 Habitavitque in deserto Pharan, et accepit illi mater sua uxorem de terra Ægypti.	21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים
22 Eodem tempore dixit Abimelech, et Phicol princeps exercitus ejus, ad Abraham : Deus tecum est in universis quæ agis.	22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה
23 Jura ergo per Deum, ne noceas mihi, et posteris meis, stirpique meæ : sed juxta misericordiam, quam feci tibi, facies mihi, et terræ in qua versatus es advena.	23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה
24 Dixitque Abraham : Ego jurabo.	24 ויאמר אברהם אנכי אשבע
25 Et increpavit Abimelech propter puteum aquæ quem vi abstulerunt servi ejus.	25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך
26 Responditque Abimelech : Nescivi quis fecerit hanc rem : sed et tu non indicasti mihi, et ego non audivi præter hodie.	26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום
27 Tulit itaque Abraham oves et boves, et dedit Abimelech : percusseruntque ambo f?dus.	27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית
28 Et statuit Abraham septem agnas gregis seorsum.	28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן
29 Cui dixit Abimelech : Quid sibi volunt septem agnæ istæ, quas stare fecisti seorsum ?	29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה
30 At ille : Septem, inquit, agnas accipies de manu mea : ut sint mihi in testimonium, quoniam ego fodi puteum istum.	30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת
31 Idcirco vocatus est locus ille Bersabee : quia ibi uterque juravit.	31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם
32 Et inierunt f?dus pro puteo juramenti.	32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים
33 Surrexit autem Abimelech, et Phicol princeps exercitus ejus, reversique sunt in terram Palæstinorum. Abraham vero plantavit nemus in Bersabee, et invocavit ibi nomen Domini Dei æterni.	33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם
34 Et fuit colonus terræ Palæstinorum diebus multis.	34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים