Evangelho segundo São Lucas 24

SAGRADA BIBLIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 No primeiro dia da semana, muito cedo, dirigiram-se ao sepulcro com os aromas que haviam preparado.	1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות
2 Acharam a pedra removida longe da abertura do sepulcro.	2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר
3 Entraram, mas não encontraram o corpo do Senhor Jesus.	3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע
4 Não sabiam elas o que pensar, quando apareceram em frente delas dois personagens com vestes resplandecentes.	4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים
5 Como estivessem amedrontadas e voltassem o rosto para o chão, disseram-lhes eles: Por que buscais entre os mortos aquele que está vivo?	5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים
6 Não está aqui, mas ressuscitou. Lembrai-vos de como ele vos disse, quando ainda estava na Galiléia:	6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר
7 O Filho do Homem deve ser entregue nas mãos dos pecadores e crucificado, mas ressuscitará ao terceiro dia.	7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום
8 Então elas se lembraram das palavras de Jesus.	8 ותזכרנה את דבריו
9 Voltando do sepulcro, contaram tudo isso aos Onze e a todos os demais.	9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים
10 Eram elas Maria Madalena, Joana e Maria, mãe de Tiago; as outras suas amigas relataram aos apóstolos a mesma coisa.	10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה
11 Mas essas notícias pareciam-lhes como um delírio, e não lhes deram crédito.	11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן
12 Contudo, Pedro correu ao sepulcro; inclinando-se para olhar, viu só os panos de linho na terra. Depois, retirou-se para a sua casa, admirado do que acontecera.	12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה
13 Nesse mesmo dia, dois discípulos caminhavam para uma aldeia chamada Emaús, distante de Jerusalém sessenta estádios.	13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס
14 Iam falando um com o outro de tudo o que se tinha passado.	14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה
15 Enquanto iam conversando e discorrendo entre si, o mesmo Jesus aproximou-se deles e caminhava com eles.	15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם
16 Mas os olhos estavam-lhes como que vendados e não o reconheceram.	16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו
17 Perguntou-lhes, então: De que estais falando pelo caminho, e por que estais tristes?	17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים
18 Um deles, chamado Cléofas, respondeu-lhe: És tu acaso o único forasteiro em Jerusalém que não sabe o que nela aconteceu estes dias?	18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה
19 Perguntou-lhes ele: Que foi? Disseram: A respeito de Jesus de Nazaré... Era um profeta poderoso em obras e palavras, diante de Deus e de todo o povo.	19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם
20 Os nossos sumos sacerdotes e os nossos magistrados o entregaram para ser condenado à morte e o crucificaram.	20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו
21 Nós esperávamos que fosse ele quem havia de restaurar Israel e agora, além de tudo isto, é hoje o terceiro dia que essas coisas sucederam.	21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה
22 É verdade que algumas mulheres dentre nós nos alarmaram. Elas foram ao sepulcro, antes do nascer do sol;	22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר
23 e não tendo achado o seu corpo, voltaram, dizendo que tiveram uma visão de anjos, os quais asseguravam que está vivo.	23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי
24 Alguns dos nossos foram ao sepulcro e acharam assim como as mulheres tinham dito, mas a ele mesmo não viram.	24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו
25 Jesus lhes disse: Ó gente sem inteligência! Como sois tardos de coração para crerdes em tudo o que anunciaram os profetas!	25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים
26 Porventura não era necessário que Cristo sofresse essas coisas e assim entrasse na sua glória?	26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו
27 E começando por Moisés, percorrendo todos os profetas, explicava-lhes o que dele se achava dito em todas as Escrituras.	27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו
28 Aproximaram-se da aldeia para onde iam e ele fez como se quisesse passar adiante.	28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו
29 Mas eles forçaram-no a parar: Fica conosco, já é tarde e já declina o dia. Entrou então com eles.	29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם
30 Aconteceu que, estando sentado conjuntamente à mesa, ele tomou o pão, abençoou-o, partiu-o e serviu-lho.	30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם
31 Então se lhes abriram os olhos e o reconheceram... mas ele desapareceu.	31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם
32 Diziam então um para o outro: Não se nos abrasava o coração, quando ele nos falava pelo caminho e nos explicava as Escrituras?	32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים
33 Levantaram-se na mesma hora e voltaram a Jerusalém. Aí acharam reunidos os Onze e os que com eles estavam.	33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד
34 Todos diziam: O Senhor ressuscitou verdadeiramente e apareceu a Simão.	34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון
35 Eles, por sua parte, contaram o que lhes havia acontecido no caminho e como o tinham reconhecido ao partir o pão.	35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם
36 Enquanto ainda falavam dessas coisas, Jesus apresentou-se no meio deles e disse-lhes: A paz esteja convosco!	36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם
37 Perturbados e espantados, pensaram estar vendo um espírito.	37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו
38 Mas ele lhes disse: Por que estais perturbados, e por que essas dúvidas nos vossos corações?	38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם
39 Vede minhas mãos e meus pés, sou eu mesmo; apalpai e vede: um espírito não tem carne nem ossos, como vedes que tenho.	39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי
40 E, dizendo isso, mostrou-lhes as mãos e os pés.	40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו
41 Mas, vacilando eles ainda e estando transportados de alegria, perguntou: Tendes aqui alguma coisa para comer?	41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל
42 Então ofereceram-lhe um pedaço de peixe assado.	42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש
43 Ele tomou e comeu à vista deles.	43 ויקח ויאכל לעיניהם
44 Depois lhes disse: Isto é o que vos dizia quando ainda estava convosco: era necessário que se cumprisse tudo o que de mim está escrito na Lei de Moisés, nos profetas e nos Salmos.	44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים
45 Abriu-lhes então o espírito, para que compreendessem as Escrituras, dizendo:	45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים
46 Assim é que está escrito, e assim era necessário que Cristo padecesse, mas que ressurgisse dos mortos ao terceiro dia.	46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי
47 E que em seu nome se pregasse a penitência e a remissão dos pecados a todas as nações, começando por Jerusalém.	47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים
48 Vós sois as testemunhas de tudo isso.	48 ואתם עדים בזאת
49 Eu vos mandarei o Prometido de meu Pai; entretanto, permanecei na cidade, até que sejais revestidos da força do alto.	49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום
50 Depois os levou para Betânia e, levantando as mãos, os abençoou.	50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם
51 Enquanto os abençoava, separou-se deles e foi arrebatado ao céu.	51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה
52 Depois de o terem adorado, voltaram para Jerusalém com grande júbilo.	52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה
53 E permaneciam no templo, louvando e bendizendo a Deus.	53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן