Vangelo secondo Luca 14

BIBBIA RICCIOTTI	MODERN HEBREW BIBLE
1 - In giorno di sabato entrò in casa di uno dei capi dei Farisei per prendere cibo, e mentre questi gli tenevan gli occhi addosso	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 venne a porglisi innanzi un uomo idropico.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 Gesù prese a dire ai dottori della legge e ai Farisei: «È lecito o no guarire alcuno in giorno di sabato?».	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 Ma quelli stavan zitti. Allora egli, preso colui per la mano, lo guarì e lo congedò.	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 Poi soggiunse: «Chi di voi, se di sabato gli cade l'asino o il bue nel fosso, non lo tira fuori subito?».	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 Ed essi non gli potevano opporre nulla.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 Notando poi che gl'invitati sceglievano i primi posti, raccontò loro questa parabola:	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 «Quando sarai invitato a nozze da qualcuno, non metterti al primo posto, perchè non accada che tra gl'invitati vi sia un uomo più ragguardevole di te,	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 e chi ha invitato te e lui venga a dirti: - Cedigli il posto -; e allora tu debba con vergogna cominciare a metterti all'ultimo posto.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 Ma quando sarai invitato, vai a metterti all'ultimo posto, affinchè venendo colui che ti ha invitato, possa dirti: - Amico, vieni più in su. - E allora ne avrai onore presso tutti i commensali.	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 Perchè chiunque si inalza sarà abbassato e chiunque s'abbassa sarà inalzato».	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 Poi disse a colui che lo aveva invitato: «Quando fai un pranzo o una cena, non invitare i tuoi amici o i tuoi fratelli, nè i tuoi parenti, nè i vicini ricchi, perchè non avvenga che anch'essi t'invitino e ti sia reso il contraccambio.	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 Ma quando fai un convito, chiama poveri, storpi, zoppi e ciechi;	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 e sarai fortunato che non abbian modo di contraccambiarti, perchè il contraccambio ti sarà dato certamente alla resurrezione dei giusti».	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 Uno dei commensali, sentito questo discorso, esclamò: «Beato chi avrà parte al banchetto nel regno di Dio».	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 Gesù gli rispose: «Un uomo fece una gran cena e invitò molti.	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 All'ora della cena mandò il suo servo a dire ai convitati: - Venite, tutto è all'ordine. -	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 Ma tutti presero a scusarsi. Il primo gli disse: - Ho comprato un podere e bisogna che vada a vederlo; abbimi, ti prego, per iscusato. -	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 E un altro disse: - Ho comperato cinque paia di buoi e vado a provarli; abbimi, ti prego, per iscusato. -	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 Un altro ancora disse: - Ho preso moglie e quindi non posso venire. -	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 Tornato, il servo riferì queste cose al padrone. Allora il padrone di casa, adirato, disse al servo: - Presto, va' per le piazze e per le contrade della città e conduci qua i poveri, gli storpi, i ciechi e gli zoppi. -	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 Poi il servo disse: - Signore, è stato fatto come hai ordinato, e ancora c'è del posto. -	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 Il padrone ordinò al servo: - Va' per le strade e lungo le siepi e costringi la gente a entrare, affinchè la mia casa si riempia.	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 Perchè io vi dico che nessuno di coloro ch'erano stati invitati, assaggerà la mia cena -».	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 Siccome una gran folla camminava con lui, egli si voltò e disse loro:	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 «Se uno viene a me e non odia suo padre e sua madre e la moglie e i figli e i fratelli e le sorelle e perfino la sua vita, non può essere mio discepolo.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 E chi non porta la sua croce e non mi segue, non può essere mio discepolo.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 Infatti chi di voi, volendo inalzare una torre, dapprima non si siede a calcolare la spesa per vedere se ha da poterla finire?	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 Perchè non avvenga che, gettate le fondamenta, nè potendo terminarla, tutti quelli che stanno a vedere comincino a burlarsi di lui,	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 dicendo: - Costui ha cominciato a fabbricare e non ha potuto finire. -	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 Oppure qual è quel re, che partendo per muovere guerra a un altro re, non si raccolga prima a esaminare se possa con diecimila uomini affrontare l'altro che gli vien contro con ventimila?	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 Altrimenti quando l'altro è ancora lontano, gli manda un'ambasciata a chiedere di trattar la pace.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 Così, chiunque di voi non rinunzia a tutto quanto possiede, non può essere mio discepolo.	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 Certo, il sale è buono; ma se il sale diventa scipito, con che gli si darà sapore?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 Non è buono nè per la terra, nè per il concime e lo si butta via. Chi ha orecchi da udire, oda».	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע