Vangelo secondo Matteo 15

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 ALLORA gli Scribi ed i Farisei di Gerusalemme vennero a Gesù, dicendo:	1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים
2 Perchè trasgrediscono i tuoi discepoli la tradizion degli anziani? poichè non si lavano le mani, quando prendono cibo.	2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם
3 Ma egli, rispondendo, disse loro: E voi, perchè trasgredite il comandamento di Dio per la vostra tradizione?	3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם
4 Poichè Iddio ha comandato in questa maniera: Onora padre, e madre; e: Chi maledice padre, o madre, muoia di morte.	4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת
5 Ma voi dite: Chiunque avrà detto al padre, o alla madre: Tutto ciò, di che tu potresti esser da me sovvenuto, è offerta a Dio;	5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו
6 può non più onorar suo padre, e sua madre. Ed avete annullato il comandamento di Dio con la vostra tradizione.	6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם
7 Ipocriti, ben di voi profetizzò Isaia, dicendo:	7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר
8 Questo popolo si accosta a me con la bocca, e mi onora con le labbra; ma il cuor loro è lungi da me.	8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני
9 Ma invano mi onorano insegnando dottrine, che son comandamenti d’uomini	9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים
10 Poi, chiamata a sè la moltitudine, le disse: Ascoltate, ed intendete:	10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו
11 Non ciò che entra nella bocca contamina l’uomo; ma ben lo contamina ciò che esce dalla bocca.	11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם
12 Allora i suoi discepoli, accostatisi, gli dissero: Sai tu che i Farisei, udito questo ragionamento, sono stati scandalizzati?	12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו
13 Ed egli, rispondendo, disse: Ogni pianta che il padre mio celeste non ha piantata sarà diradicata.	13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר
14 Lasciateli; son guide cieche di ciechi; ora, se un cieco guida un altro cieco amendue cadranno nella fossa.	14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור
15 E Pietro, rispondendo, gli disse: Dichiaraci quella parabola.	15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה
16 E Gesù disse: Siete voi eziandio ancor privi d’intelletto?	16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה
17 Non intendete voi ancora che tutto ciò che entra nella bocca se ne va nel ventre, e poi è gettato fuori nella latrina?	17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות
18 Ma le cose che escono dalla bocca procedono dal cuore, ed esse contaminano l’uomo.	18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם
19 Poichè dal cuore procedono pensieri malvagi, omicidii, adulterii, fornicazioni, furti, false testimonianze, maldicenze.	19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים
20 Queste son le cose che contaminano l’uomo; ma il mangiare con mani non lavate non contamina l’uomo	20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם
21 POI Gesù, partitosi di là, si ritrasse nelle parti di Tiro, e di Sidon.	21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון
22 Ed ecco, una donna Cananea, uscita di que’ confini, gli gridò, dicendo: Abbi pietà di me, o Signore, figliuol di Davide! la mia figliuola è malamente tormentata dal demonio.	22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד
23 Ma egli non le rispondeva nulla. E i suoi discepoli, accostatisi, lo pregavano, dicendo: Licenziala, perciocchè ella grida dietro a noi.	23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו
24 Ma egli, rispondendo, disse: Io non son mandato se non alle pecore perdute della casa d’Israele.	24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל
25 Ed ella venne, e l’adorò, dicendo: Signore, aiutami.	25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני
26 Ma egli, rispondendo, disse: Non è cosa onesta prendere il pan de’ figliuoli, e gettarlo a’ cagnuoli.	26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים
27 Ed ella disse: Ben dici, Signore; poichè anche i cagnuoli mangiano delle miche che cadono dalla tavola de’ lor padroni.	27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם
28 Allora Gesù, rispondendo, le disse: O donna, grande è la tua fede; siati fatto come tu vuoi. E da quell’ora, la sua figliuola fu sanata	28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא
29 E GESÙ, partendo di là, venne presso al mar della Galilea; e salito sopra il monte, si pose quivi a sedere.	29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם
30 E molte turbe si accostarono a lui, le quali aveano con loro degli zoppi, dei ciechi, de’ mutoli, de’ monchi, ed altri molti; e li gettarono a’ piedi di Gesù, ed egli li sanò;	30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם
31 talchè le turbe si maravigliavano, vedendo i mutoli parlare, i monchi esser sani, gli zoppi camminare, e i ciechi vedere; e glorificarono l’Iddio d’Israele.	31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל
32 E Gesù, chiamati a sè i suoi discepoli, disse: Io ho gran pietà della moltitudine; perciocchè già tre giorni continui dimora appresso di me, e non ha di che mangiare; e pure io non voglio licenziarli digiuni, che talora non vengano meno tra via.	32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך
33 E i suoi discepoli gli dissero: Onde avremmo in un luogo deserto tanti pani, che bastassero a saziare una cotanta moltitudine?	33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה
34 E Gesù disse loro: Quanti pani avete? Ed essi dissero: Sette, e alcuni pochi pesciolini.	34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים
35 Ed egli comandò alle turbe che si mettessero a sedere in terra.	35 ויצו את המון העם לשבת לארץ
36 Poi prese i sette pani, e i pesci, e rese grazie, li ruppe, e li diede a’ suoi discepoli; e i discepoli alla moltitudine.	36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם
37 E tutti ne mangiarono, e furon saziati; poi levaron l’avanzo de’ pezzi, e ve ne furono sette panieri pieni.	37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים
38 Or coloro che avean mangiato erano quattromila uomini, oltre alle donne e i fanciulli.	38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף
39 Poi, licenziate le turbe, egli montò nella navicella, e venne ne’ confini di Magdala	39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא