Genesi 8

LA SACRA BIBBIA	MODERN HEBREW BIBLE
1 Poi Dio si ricordò di Noè, di tutte le fiere e di tutto il bestiame ch'erano con lui nell'arca; Dio fece allora passare un vento sulla terra e le acque cessarono.	1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2 Le fonti dell'abisso e le cateratte del cielo furono chiuse, e la pioggia cessò di cadere dal cielo;	2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3 le acque andarono gradatamente ritirandosi dalla terra e cessarono le acque in capo a centocinquanta giorni.	3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום
4 Nel settimo mese, il diciassette del mese, l'arca si fermò sui monti dell'Ararat.	4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5 Le acque andarono via via diminuendo fino al decimo mese. Nel decimo mese, il primo giorno del mese, apparirono le vette dei monti.	5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6 In capo a quaranta giorni Noè aprì la finestra che aveva fatto nell'arca e rilasciò il corvo.	6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7 Esso uscì, andando e tornando, finché si prosciugarono le acque sulla terra.	7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8 Allora Noè rilasciò la colomba, per vedere se le acque fossero scemate sulla superficie del suolo;	8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9 ma la colomba non trovò dove posare la pianta del piede e tornò a lui nell'arca, perché c'erano acque sulla superficie di tutta la terra. Ed egli stese la mano, la prese e la portò con sé dentro l'arca.	9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10 Attese ancora altri sette giorni e di nuovo rilasciò la colomba fuori dell'arca,	10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11 e la colomba tornò a lui sul far della sera; ed ecco, essa aveva una foglia di ulivo, che aveva strappata con il suo becco; così Noè comprese che le acque erano scemate sopra la terra.	11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12 Aspettò tuttavia ancora sette giorni, poi rilasciò la colomba; ma essa non ritornò più da lui.	12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13 Fu nell'anno seicentouno della vita di Noè, nel primo mese, nel primo giorno del mese, che le acque s'erano prosciugate sopra la terra: Noè scoperchiò l'arca, ed ecco che la superficie del suolo era prosciugata.	13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14 Ma fu nel secondo mese, nel ventisettesimo giorno del mese, che la terra fu secca.	14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
15 Allora Dio disse a Noè:	15 וידבר אלהים אל נח לאמר
16 "Esci dall'arca tu e tua moglie, i tuoi figlioli e le mogli dei tuoi figlioli con te.	16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17 Fa' uscire con te tutti gli animali che sono con te, d'ogni carne, volatili, bestiame e tutti i rettili che strisciano sulla terra, perché possano brulicare sulla terra, siano fecondi e si moltiplichino sulla terra".	17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18 Uscì dunque Noè e insieme a lui i suoi figlioli, con sua moglie e con le mogli dei suoi figlioli.	18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19 E tutte le fiere, tutti i rettili, tutti i volatili, tutto ciò che striscia sulla terra, secondo le loro specie, uscirono dall'arca.	19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה
20 Allora Noè edificò un altare al Signore, prese ogni sorta di animali puri e ogni sorta di volatili puri e offrì olocausti sull'altare.	20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח
21 Il Signore ne odorò la soave fragranza e disse in cuor suo: "Io non tornerò più a maledire il suolo per cagione dell'uomo, perché i progetti del cuore umano sono malvagi fin dall'adolescenza: e non tornerò più a colpire ogni essere vivente come ho fatto.	21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22 Finché la terra durerà, semina e raccolta, freddo e caldo, estate e inverno, giorno e notte non cesseranno mai".	22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו