Livre de Job 39

BIBLES DES PEUPLES	MODERN HEBREW BIBLE
1 Sais-tu quand les chamois font leurs petits? As-tu observé les biches en travail?	1 הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר
2 As-tu compté les mois de leur portée et connais-tu l’époque de leur délivrance?	2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה
3 Alors elles s’accroupissent pour mettre bas: voici qu’elles déposent leurs petits.	3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה
4 Ils prennent des forces, ils grandissent au désert, ils partent: ils ne reviendront plus vers elles.	4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו
5 Qui a lâché en liberté l’âne sauvage et l’a allégé de ses liens?	5 מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח
6 Je ne lui ai donné de maison que la steppe, il demeure dans la plaine salée.	6 אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה
7 Il se moque du trafic de la ville, il n’entend pas les cris de l’ânier,	7 ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע
8 mais il explore la montagne, son pâturage, toujours à la recherche d’herbes vertes.	8 יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש
9 Est-ce que le buffle voudra te servir et rester pour la nuit dans ton étable?	9 היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך
10 Tu lui passeras peut-être une corde au cou, pour qu’il herse ton champ derrière toi?	10 התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך
11 Tu devrais lui faire confiance: il est si fort! il ferait bien la besogne à ta place.	11 התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך
12 Peux-tu compter sur lui au retour, pour qu’il dépose le grain sur ton aire.	12 התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף
13 L’aile de l’autruche est joyeuse, son pennage est de plumes gracieuses.	13 כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה
14 Mais elle abandonne ses œufs sur la terre: - le sol se chargera de les chauffer! -	14 כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם
15 oubliant qu’un pied peut les écraser, qu’une bête des champs peut les briser.	15 ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה
16 Elle traite ses petits comme s’ils n’étaient pas siens: peu lui importe qu’elle ait peiné pour rien!	16 הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד
17 C’est que Dieu l’a privée de sagesse, l’intelligence n’est pas son lot.	17 כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה
18 Mais dès qu’elle se lève et s’élance, elle se rit du cheval et de son cavalier.	18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו
19 Est-ce toi qui donnes au cheval sa vigueur, qui revêts son cou d’une crinière,	19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה
20 et le fais bondir comme la sauterelle? Son fier hennissement répand la terreur.	20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה
21 Il piaffe dans la vallée, joyeux de sa force, il s’élance au devant des armes.	21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק
22 Il se moque de la peur, il ne s’effraie pas et ne recule pas devant l’épée.	22 ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב
23 Il soutient les chocs du carquois, les étincelles de la lance et du javelot.	23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון
24 Frémissant d’impatience, il dévore l’espace, il ne tient plus en place s’il entend la trompette.	24 ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר
25 Dès que sonne la trompe, pour lui c’est: “Allons-y!”, de loin il a flairé la bataille, le chambard des chefs et les cris de guerre.	25 בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה
26 Est-ce toi qui as prévu l’envol du faucon, lorsqu’il déploie ses ailes vers le midi?	26 המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן
27 Est-ce sur ton ordre que l’aigle s’élève, ou qu’il a bâti son nid là-haut?	27 אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו
28 Il s’installe sur son rocher, il y passe la nuit dans sa forteresse, sur une dent de roche.	28 סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה
29 De là il guette sa proie; de loin ses yeux l’apercevront,	29 משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו
30 il nourrira de sang ses petits. Où que tombe le corps, aussitôt il est là.	30 ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא