משלי 9

תנ"ך - מקרא על פי המסורה	NOVA VULGATA
1 חָכְמֹות בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה	1 Sapientia aedificavit sibi domum, excidit columnas septem;
2 טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ	2 immolavit victimas suas, miscuit vinum et proposuit mensam suam.
3 שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת	3 Misit ancillas suas, ut vocarent ad arcem et ad excelsa civitatis:
4 מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר־לֵב אָמְרָה לֹּו	4 “ Si quis est parvulus, veniat ad me ”. Et vecordi locuta est:
5 לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי	5 “ Venite, comedite panem meum et bibite vinum, quod miscui vobis;
6 עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה	6 relinquite infantiam et vivite et ambulate per vias prudentiae ”.
7 יֹסֵר ׀ לֵץ לֹקֵחַ לֹו קָלֹון וּמֹוכִיחַ לְרָשָׁע מוּמֹו	7 Qui erudit derisorem, ipse iniuriam sibi facit; et, qui arguit impium, sibi maculam generat.
8 אַל־תֹּוכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ הֹוכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ	8 Noli arguere derisorem, ne oderit te; argue sapientem, et diliget te.
9 תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־עֹוד הֹודַע לְצַדִּיק וְיֹוסֶף לֶקַח׃ פ	9 Da sapienti, et sapientior fiet; doce iustum, et addet doctrinam.
10 תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה	10 Principium sapientiae timor Domini, et scientia Sancti est prudentia.
11 כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיֹוסִיפוּ לְּךָ שְׁנֹות חַיִּים	11 Per me enim multiplicabuntur dies tui, et addentur tibi anni vitae.
12 אִם־חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא	12 Si sapiens fueris, tibimetipsi eris; si autem illusor, solus portabis malum.
13 אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל־יָדְעָה מָּה	13 Mulier stulta est clamosa, fatua et nihil sciens;
14 וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל־כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת	14 sedit in foribus domus suae super sellam in excelsis urbis,
15 לִקְרֹא לְעֹבְרֵי־דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחֹותָם	15 ut vocaret transeuntes per viam et pergentes itinere suo:
16 מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר־לֵב וְאָמְרָה לֹּו	16 “ Qui est parvulus, declinet ad me ”. Et vecordi locuta est:
17 מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם	17 “ Aquae furtivae dulciores sunt, et panis in abscondito suavior ”.
18 וְלֹא־יָדַע כִּי־רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאֹול קְרֻאֶיהָ׃ פ	18 Et ignoravit quod ibi sint umbrae, et in profundis inferni convivae eius.