| 1 ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא | 1 (Mais) Peu de temps après, vers le temps de la moisson des blés, Samson, voulant voir sa femme, vint lui apporter un chevreau ; et comme il voulait entrer dans sa chambre selon sa (la) coutume, le père l'en empêcha en disant : |
| 2 ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה | 2 J'ai cru que tu avais de l'aversion pour elle ; c'est pourquoi je l'ai donné à un de tes amis. Mais elle a une sœur qui est plus jeune et plus belle qu'elle ; prends-la pour ta femme à sa place. |
| 3 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה | 3 Samson lui répondit : Désormais les Philistins n'auront pas à se plaindre de moi si je leur fais du mal. |
| 4 וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך | 4 Il s'en alla et prit trois cents renards, qu'il lia queue à queue, et attacha des torches entre les queues, |
| 5 ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית | 5 et, y ayant mis le feu, il lâcha les renards afin qu'ils courussent de tous côtés. Les renards allèrent aussitôt dans les blés (moissons) des Philistins, qui s'embrasèrent, de sorte que les blés, qui étaient déjà en gerbe, et ceux qui étaient encore sur pied furent brûlés ; et le feu consuma jusqu'aux vignes et aux plants d'oliviers. |
| 6 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש | 6 Alors les Philistins dirent : Qui a fait cela ? On leur répondit : C'est Samson, gendre du Thamnathéen, qui a fait tout ce mal, parce que son beau-père lui a ôté sa femme et l'a donnée à un autre. Les Philistins montèrent donc et brûlèrent la femme de Samson avec son père. |
| 7 ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל | 7 Alors Samson leur dit : Quoique vous ayez agi ainsi, je veux néanmoins me venger encore de vous ; et après cela je me tiendrai en repos. |
| 8 ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם | 8 Et il les battit et en fit un grand carnage, de sorte que, mettant la jambe sur la cuisse, ils demeuraient tout interdits. Descendant ensuite, il habita dans la caverne du rocher d'Etam. |
| 9 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי | 9 Les Philistins, montant dans le pays de Juda, campèrent au lieu qui depuis fut appelé Léchi, c'est-à-dire (la) Mâchoire, où leur troupe se dispersa (fut dissipée). |
| 10 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו | 10 Et les hommes de la tribu de Juda leur dirent : Pourquoi êtes-vous montés contre nous ? Les Philistins leur répondirent : Nous sommes venus pour lier Samson, afin de lui rendre le mal (ce) qu'il nous a fait. |
| 11 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם | 11 Alors trois mille hommes de la tribu de Juda vinrent à la caverne du rocher d'Etam, et dirent à Samson : Ne sais-tu pas que nous sommes assujettis aux Philistins ? Pourquoi les as-tu traités de la sorte ? Il leur répondit : Je leur ai rendu le mal qu'ils m'ont fait. |
| 12 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם | 12 Nous sommes venus, dirent-ils pour te lier et pour te livrer entre les mains des Philistins. Jurez-moi, repartit Samson, et promettez-moi que vous ne me tuerez point. |
| 13 ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע | 13 Ils lui répondirent : Nous ne te tuerons point ; mais après t'avoir lié, nous te livrerons aux Philistins. Ils le lièrent avec deux cordes neuves, et ils l'enlevèrent du rocher d'Etam. |
| 14 הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו | 14 Lorsqu'ils furent arrivés au lieu appelé la Mâchoire, les Philistins vinrent à sa rencontre avec de grands cris ; et l'Esprit du Seigneur saisit tout à coup Samson, qui rompit et brisa les cordes dont il était lié, de même que le lin se consume lorsqu'il sent le feu ; |
| 15 וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש | 15 et ayant trouvé là une mâchoire d'âne (, c'est-à-dire une mandibule d'âne) qui était à terre, il la prit et en tua mille hommes. |
| 16 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש | 16 Et il dit : Je les ai défaits avec une mâchoire d'âne, avec la mâchoire (mandibule) d'un poulain d'ânesse, et j'en ai tué (frappé) mille hommes. |
| 17 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי | 17 Et après qu'il eut dit ces paroles en chantant, il jeta de sa main la mâchoire, et appela ce lieu-là Ramathléchi, c'est-à-dire (l')Elévation de la mâchoire. |
| 18 ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים | 18 Et pressé d'une grande soif, il cria au Seigneur et il dit : C'est vous qui avez sauvé votre serviteur et qui lui avez donné cette grande victoire ; et maintenant je meurs de soif, et je tomberai entre les mains de ces incirconcis. |
| 19 ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה | 19 Le Seigneur ouvrit donc une des grosses dents (molaire) de cette mâchoire d'âne et il en sortit de l'eau ; Samson, en ayant bu, revint de sa défaillance et reprit ses forces. C'est pourquoi ce lieu a été appelé jusqu'à ce jour la Fontaine sortie de la mâchoire par l'invocation de Dieu. |
| 20 וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה | 20 Et Samson jugea Israël pendant vingt ans, au temps des Philistins. |
