| 1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה | |
| 2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה | |
| 3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא | |
| 4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים | |
| 5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר | |
| 6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם | |
| 7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה | |
| 8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה | |
| 9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה | |
| 10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו | |
| 11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו | |
| 12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע | |
| 13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר | |
| 14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת | |
| 15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו | |
| 16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו | |
| 17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר | |
| 18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס | |
| 19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן | |
| 20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית | |
| 21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי | |
| 22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים | |
| 23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך | |
| 24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון | |
| 25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות | |
| 26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת | |
| 27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם | |
| 28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך | |
| 29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו | |
| 30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא | |
| 31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה | |
| 32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי | |
| 33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד | |
| 34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה | |
| 35 ויבך ישוע | |
| 36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו | |
| 37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות | |
| 38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה | |
| 39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו | |
| 40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים | |
| 41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני | |
| 42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני | |
| 43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא | |
| 44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו | |
| 45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו | |
| 46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע | |
| 47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה | |
| 48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו | |
| 49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה | |
| 50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו | |
| 51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם | |
| 52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים | |
| 53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה | |
| 54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו | |
| 55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו | |
| 56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג | |
| 57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו | |
