Vangelo secondo Luca 9

Torna indietro

Modern Hebrew Bible	Sacra Bibbia Garofalo
¹ ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים	¹ Convocati, poi, i dodici, diede loro potere ed autorità su tutti i demoni e di guarire malattie.
² וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים	² E li mandò a proclamare il regno di Dio e a guarire gli infermi,
³ ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות	³ e disse loro: «Non prendete con voi nulla per il viaggio, né bastone né bisaccia né pine né danaro, né abbiate ciascuno due tuniche.
⁴ והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו	⁴ In qualunque casa voi entriate, là restate e di là partite;
⁵ וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם	⁵ quanto a quelli che non vi accolgono, nell’uscire da quella città scuotete la polvere dai vostri piedi in testimonianza contro di essi».
⁶ ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום	⁶ Essi, dunque, partirono e andavano di villaggio in villaggio, dappertutto annunziando la buona novella e operando guarigioni.
⁷ וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים	⁷ Ora, Erode il tetrarca udì tutto ciò che accadeva e ne era perplesso, perché alcuni dicevano: «Giovanni è risorto di tra i morti»;
⁸ ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים	⁸ altri: «È apparso Elia»; altri ancora: «È risorto uno degli antichi profeti».
⁹ ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו	⁹ Ma Erode disse: «Giovanni l’ho decapitato io. Chi è dunque costui del quale odo tali cose?» E cercava di vederlo.
¹⁰ וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה	¹⁰ Al loro ritorno, gli apostoli raccontarono a Gesù tutto ciò che avevano fatto. E, presili con sé, si appartò, in direzione di una città chiamata Bethsaida.
¹¹ והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה	¹¹ Ma le folle lo seppero e lo seguirono; egli le accolse e parlava loro del regno di Dio e guariva quelli che ne avevano bisogno.
¹² והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה	¹² Intanto la giornata era alla fine. I dodici gli si avvicinarono e dissero: «Congeda la folla, affinché vadano nei villaggi e nelle borgate dei dintorni per trovare alloggio e nutrimento, poiché qui siamo in un luogo deserto».
¹³ ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה	¹³ Ma egli disse: «Date loro da mangiare voi!» Ed essi: «Noi abbiamo soltanto cinque pani e due pesci; a meno che non dobbiamo andare noi stessi a comprare viveri per tutta questa gente».
¹⁴ כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה	¹⁴ Si trattava, infatti, di circa cinquemila uomini. Allora Gesù disse ai suoi discepoli: «Fateli distendere a gruppi di una cinquantina».
¹⁵ ויעשו כן ויושיבו את כלם	¹⁵ Così fecero e li fecero distendere tutti.
¹⁶ ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם	¹⁶ Prendendo, allora, i cinque pani e i cinque pesci Gesù levò gli occhi al cielo, recitò la benedizione, li spezzò e li dava ai suoi discepoli perché li distribuissero alla folla.
¹⁷ ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים	¹⁷ Tutti mangiarono a sazietà, e dei pezzi avanzati ne furono portate via dodici ceste.
¹⁸ ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני	¹⁸ E avvenne che, mentre Gesù stava pregando in disparte, i discepoli erano insieme con lui ed egli li interrogò: «Chi dicono le folle che io sia?»
¹⁹ ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים	¹⁹ Risposero: «Chi dice Giovanni Battista, chi Elia, chi uno degli antichi profeti risorto».
²⁰ ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה	²⁰ Ed egli a loro: «Ma voi, chi dite che io sia?» Pietro rispose: «Il Messia di Dio».
²¹ ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה	²¹ Gesù allora intimò loro di non dirlo a nessuno.
²² ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום	²² «Il Figlio dell’uomo — disse — deve molto soffrire, essere rigettato dagli anziani, dai gran sacerdoti e dagli scribi, essere ucciso e risorgere il terzo giorno».
²³ ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי	²³ Diceva poi a tutti: «Chi vuole seguirmi rinneghi se stesso e prenda la sua croce ogni giorno e mi segua.
²⁴ כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה	²⁴ Poiché chi vuol salvare la sua vita la perderà, ma chi perderà la sua vita per causa mia la salverà.
²⁵ כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו	²⁵ Che giova, infatti, all’uomo guadagnare il mondo intero se perde o rovina se stesso?
²⁶ כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים	²⁶ Poiché se uno si vergognerà di me e delle mie parole, il Figlio dell’uomo si vergognerà di lui quando verrà nella gloria sua e del Padre e dei santi angeli.
²⁷ ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים	²⁷ In verità vi dico: vi sono alcuni tra i qui presenti che non gusteranno la morte prima di aver visto il regno di Dio».
²⁸ ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם	²⁸ Avvenne poi, circa otto giorni dopo questi discorsi, che Gesù, presi con sé Pietro, Giacomo e Giovanni, salì sulla montagna a pregare.
²⁹ ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק	²⁹ Mentre pregava, il suo volto prese un altro aspetto e il vestito divenne di un bianco lampeggiante.
³⁰ והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו	³⁰ Ed ecco, due uomini erano in colloquio con lui: erano Mosè ed Elia,
³¹ אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים	³¹ che, apparsi nella gloria, parlavano del trapasso che egli doveva compiere a Gerusalemme.
³² ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו	³² Ora, Pietro e i suoi compagni erano oppressi dal sonno ma, svegliatisi, videro la sua gloria e i due uomini che stavano con lui.
³³ ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר	³³ Mentre questi si accomiatavano da lui, Pietro disse a Gesù: «Maestro, è bene per noi star qui; faremo tre tende: una per te, una per Mosè e una per Elia». Non sapeva quel che diceva.
³⁴ הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו	³⁴ Mentre parlava così, venne una nube che li ricopriva con la sua ombra ed essi si spaventarono quando entrarono nella nube.
³⁵ ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון	³⁵ È dalla nube venne una voce che diceva: «Questi è il mio Figlio, l’Eletto. Ascoltatelo»
³⁶ ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו	³⁶ Mentre risuonava la voce, Gesù si trovò solo. Ed essi mantennero il silenzio, e in quei giorni non raccontarono a nessuno nulla di quanto avevano veduto.
³⁷ ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו	³⁷ Avvenne poi, il giorno dopo, che, quando discesero dalla montagna, molta gente si fece incontro a Gesù.
³⁸ והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי	³⁸ Ed ecco un uomo dalla folla si mise a gridare: «Maestro, ti prego di volgere gli occhi su mio figlio: è il mio figlio unico!
³⁹ והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו	³⁹ Ed ecco, uno spirito se ne impossessa e all’improvviso grida, lo sbatte e lo fa schiumare e a stento lo abbandona lasciandolo pesto.
⁴⁰ ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו	⁴⁰ Ho pregato i tuoi discepoli di scacciarlo, ma non hanno potuto».
⁴¹ ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך	⁴¹ Gesù rispose: «Generazione incredula e perversa! fino a quando sarò tra voi e vi sopporterò? Conduci qui tuo figlio».
⁴² ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו	⁴² Quello si stava avvicinando, quando il demonio lo sbatté a terra in convulsioni. Allora Gesù minacciò lo spirito immondo, guarì il fanciullo e lo restituì al padre.
⁴³ וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו	⁴³ E tutti erano sbalorditi dinanzi alla grandezza di Dio. Mentre tutti erano pieni di meraviglia per tutto ciò che egli faceva, disse ai suoi discepoli:
⁴⁴ שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם	⁴⁴ «Ponetevi bene negli orecchi queste parole: di Figlio dell’uomo sta per essere consegnato nelle mani degli uomini».
⁴⁵ והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה	⁴⁵ Ma essi non comprendevano questo che diceva e che restava velato ad essi in modo da non poterlo intendere, e temevano di interrogarlo a questo proposito.
⁴⁶ ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם	⁴⁶ Ora, un pensiero entrò in essi: chi di loro poteva essere il più grande.
⁴⁷ וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו	⁴⁷ Ma Gesù, conoscendo il pensiero del loro cuore, attirò a sé un bambino, se lo pose accanto
⁴⁸ ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול	⁴⁸ e disse loro: «Chi accoglie questo bambino nel mio nome accoglie me, e chi accoglie me accoglie colui ché mi ha mandato; poiché chi è più piccolo fra tutti voi, questi è grande».
⁴⁹ ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו	⁴⁹ Giovanni, allora, prese la parola e disse: «Maestro, abbiamo visto un tale scacciare demoni nel nome tuo e abbiamo tentato di impedirglielo perché non è nostro seguace».
⁵⁰ ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא	⁵⁰ Ma Gesù gli disse: «Non glielo impedite, perché chi non è contro di voi è con voi».
⁵¹ ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים	⁵¹ Avvenne poi che, compiendosi per lui il tempo di esser tolto dal mondo, egli fece il viso duro e si diresse verso Gerusalemme;
⁵² וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו	⁵² e mandò dinanzi a sé dei messaggeri. Costoro, messisi in cammino, entrarono in un villaggio di Samaritani per fare i preparativi per lui;
⁵³ ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים	⁵³ ma Gesù non fu accolto perché era diretto a Gerusalemme.
⁵⁴ ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו	⁵⁴ Vedendo ciò, i discepoli Giacomo e Giovanni dissero: «Signore, vuoi che ordiniamo al fuoco di discendere dal cielo e di distruggerli?»
⁵⁵ ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם	⁵⁵ Ma egli, voltosi a loro, li rimproverò.
⁵⁶ כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר	⁵⁶ E partirono per un altro villaggio.
⁵⁷ ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך	⁵⁷ Mentre erano in cammino, sulla strada un tale gli disse: «Io ti seguirò dovunque tu vada».
⁵⁸ ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו	⁵⁸ Gesù gli disse: «Le volpi hanno tane e gli uccelli del cielo hanno nidi; il Figlio dell’uomo non ha dove posare il capo».
⁵⁹ ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי	⁵⁹ A un altro, poi, disse: «Seguimi». Costui rispose: «Permettimi di andare prima a seppellire mio padre».
⁶⁰ ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים	⁶⁰ Gesù gli disse: «Lascia che i morti seppelliscano i loro morti; tu vattene ad annunziare il regno di Dio».
⁶¹ ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי	⁶¹ Un altro ancora gli disse: «Ti seguirò, Signore, ma prima permettimi di accomiatarmi dai miei di casa».
⁶² ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים	⁶² Gesù gli rispose: «Chiunque guarda indietro mentre mette mano all’aratro è inadatto per il regno di Dio».

Cambia Bibbia

Confronta con un'altra Bibbia

Versetti esaminati