| 1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות | 1 Am ersten Tag der Woche, früh am Morgen, kamen sie mit den Spezereien, die sie bereitet hatten, zum Grabe. |
| 2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר | 2 Sie fanden den Stein weggewälzt vom Grabe, |
| 3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע | 3 doch als sie hineingingen, fanden sie den Leib des Herrn Jesus nicht. |
| 4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים | 4 Sie waren darüber ganz ratlos, als auf einmal zwei Männer vor ihnen standen in strahlendem Kleid, |
| 5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים | 5 und als sie voll Schrecken ihren Blick zu Boden senkten, sprachen jene zu ihnen: "Was sucht ihr den Lebenden bei den Toten? |
| 6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר | 6 Er ist nicht hier, sondern ist auferweckt worden. Erinnert euch, wie er, noch in Galiläa, zu euch sagte: |
| 7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום | 7 "Der Menschensohn muß in die Hände der Sünder überliefert und gekreuzigt werden, am dritten Tag aber auferstehen."" |
| 8 ותזכרנה את דבריו | 8 Da erinnerten sie sich seiner Worte, |
| 9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים | 9 kehrten zurück vom Grabe und berichteten dies alles den Elfen und allen übrigen. |
| 10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה | 10 Es waren Maria Magdalena, Johanna und Maria, die Mutter des Jakobus, und mit ihnen auch die anderen, die dies den Aposteln sagten. |
| 11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן | 11 Doch denen erschienen diese Worte als leeres Gerede, und sie glaubten ihnen nicht. |
| 12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה | 12 [Petrus aber stand auf, lief zum Grabe, bückte sich hinein und erblickte einzig die Leinenbinden; und er ging weg, voll Staunen über das Geschehnis.] |
| 13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס | 13 Und siehe, noch am gleichen Tag waren zwei von ihnen unterwegs nach einem Dorf namens Emmaus, sechzig Stadien von Jerusalem entfernt. |
| 14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה | 14 Sie redeten miteinander über alles, was sich zugetragen hatte. |
| 15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם | 15 Und es geschah, während sie redeten und sich miteinander besprachen, näherte sich Jesus und ging mit ihnen. |
| 16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו | 16 Ihre Augen aber waren gehalten, so daß sie ihn nicht erkannten. |
| 17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים | 17 Er sprach zu ihnen: "Was sind das für Gespräche, die ihr unterwegs miteinander führt?" Da blieben sie traurig stehen, |
| 18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה | 18 und der eine, namens Kleophas, erwiderte ihm: "Bist du der einzige, der in Jerusalem weilt und nicht weiß, was geschah dort in diesen Tagen?" |
| 19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם | 19 Er sprach zu ihnen: "Was denn?" Und sie sagten: "Das mit Jesus von Nazareth, der ein Prophet war, mächtig in Tat und Wort vor Gott und vor dem ganzen Volk; |
| 20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו | 20 und wie ihn unsere Hohenpriester und Ratsherren der Verurteilung zum Tode überlieferten und ihn kreuzigten. |
| 21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה | 21 Wir aber hofften, daß er es sei, der Israel erlösen würde. Aber nun ist nach all dem schon der dritte Tag, seit dies geschah. |
| 22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר | 22 Es haben uns jedoch einige Frauen von uns in Aufregung versetzt, die in aller Frühe am Grabe waren, |
| 23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי | 23 ohne seinen Leichnam zu finden, und mit der Nachricht kamen, sie hätten eine Erscheinung von Engeln gehabt, die gesagt hätten, daß er lebe. |
| 24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו | 24 Einige von den Unsrigen gingen darauf zum Grabe und fanden es so, wie schon die Frauen gesagt hatten; ihn selbst aber sahen sie nicht." |
| 25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים | 25 Da sprach er zu ihnen: "Ihr Unverständigen und Schwerfälligen im Herzen, um all das zu glauben, was die Propheten sagten! |
| 26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו | 26 Mußte nicht der Messias dies leiden und so eingehen in seine Herrlichkeit?" |
| 27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו | 27 Und ausgehend von Moses und allen Propheten, zeigte er ihnen, was in allen Schriften sich bezieht auf ihn. |
| 28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו | 28 Und sie erreichten das Dorf, wohin sie gingen, er aber tat, als wolle er weitergehen. |
| 29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם | 29 Sie drängten ihn und sagten: "Bleib bei uns, denn es will Abend werden, und der Tag hat sich schon geneigt." Da trat er ein, um bei ihnen zu bleiben. |
| 30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם | 30 Als er mit ihnen bei Tische war, geschah es, da nahm er das Brot, sprach den Segen, brach es und gab es ihnen. |
| 31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם | 31 Und es taten sich ihre Augen auf, und sie erkannten ihn; er aber entschwand aus ihrer Mitte. |
| 32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים | 32 Da sagten sie zueinander: "Brannte nicht unser Herz in uns, als er auf dem Wege mit uns redete und die Schrift uns erschloß?" |
| 33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד | 33 Und sie standen auf und kehrten zur selben Stunde nach Jerusalem zurück, und sie fanden die Elf und ihre Gefährten versammelt, |
| 34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון | 34 die sagten: "Der Herr ist wahrhaft auferstanden und ist dem Simon erschienen!" |
| 35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם | 35 Da erzählten auch sie, was sie unterwegs erlebt und wie sie ihn erkannt hätten beim Brechen des Brotes. |
| 36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם | 36 Während sie noch darüber redeten, stand er selbst in ihrer Mitte und sprach zu ihnen: "Friede sei euch!" |
| 37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו | 37 Sie aber erschraken und fürchteten sich und glaubten, einen Geist zu sehen. |
| 38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם | 38 Und er sprach zu ihnen: "Warum seid ihr verwirrt, und warum steigen Zweifel auf in euren Herzen? |
| 39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי | 39 Seht an meinen Händen und Füßen, daß ich selbst es bin; rührt mich an und seht, ein Geist hat doch nicht Fleisch und Gebein, wie ihr mich es haben seht." |
| 40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו | 40 Mit diesen Worten zeigte er ihnen seine Hände und Füße. |
| 41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל | 41 Da sie aber vor Freude nicht glauben wollten und staunten, sprach er zu ihnen: "Habt ihr etwas zu essen hier?" |
| 42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש | 42 Sie gaben ihm ein Stück gebratenen Fisch [und eine Honigwabe], |
| 43 ויקח ויאכל לעיניהם | 43 und er nahm und aß vor ihren Augen. |
| 44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים | 44 Er sprach zu ihnen: "Dies sind meine Worte, die ich zu euch sagte, da ich noch bei euch war: Alles muß erfüllt werden, was im Gesetz des Moses, in den Propheten und Psalmen geschrieben steht über mich." |
| 45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים | 45 Dann erschloß er ihnen den Sinn zum Verstehen der Schriften |
| 46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי | 46 und sprach zu ihnen: "So steht geschrieben: Der Messias wird leiden und von den Toten auferstehen am dritten Tag, |
| 47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים | 47 und in seinem Namen wird Bekehrung und Vergebung der Sünden verkündet an alle Völker, angefangen von Jerusalem. |
| 48 ואתם עדים בזאת | 48 Ihr seid Zeugen dafür, |
| 49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום | 49 und seht, ich sende die Verheißung meines Vaters auf euch; bleibt in der Stadt, bis ihr ausgerüstet seid mit Kraft aus der Höhe." |
| 50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם | 50 Dann führte er sie bis vor Bethanien hinaus, erhob seine Hände und segnete sie. |
| 51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה | 51 Es geschah aber, während er sie segnete, schied er von ihnen und wurde emporgetragen zum Himmel. |
| 52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה | 52 Sie aber fielen anbetend vor ihm nieder und kehrten mit großer Freude nach Jerusalem zurück, |
| 53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן | 53 und beständig waren sie im Tempel und [lobten und] priesen Gott. |
