| 1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות | 1 Il primo giorno della settimana, all’alba, |
| 2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר | 2 esse vennero al sepolcro, portando gli aromi che avevano preparato; Trovarono la pietra del sepolcro ribaltata; |
| 3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע | 3 entrate poi dentro, non trovarono il corpo del Signore Gesù. |
| 4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים | 4 Mentre non sapevano che pensare di ciò, ecco che due uomini, in abiti sfolgoranti, si presentarono a loro. |
| 5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים | 5 Standosene esse intimorite e con la faccia chinata a terra, dissero loro: «Perché cercate tra i morti colui che vive? |
| 6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר | 6 Non è qui, ma è risorto. Ricordatevi di ciò che vi disse quando era ancora in Galilea: |
| 7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום | 7 che il Figlio dell’uomo doveva esser dato nelle mani dei peccatori e crocifisso e risorgere il terzo giorno». |
| 8 ותזכרנה את דבריו | 8 Allora esse ricordarono frane parole, |
| 9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים | 9 e, tornate dal sepolcro, annunziarono ogni cosa agli undici e a tutti gli altri. |
| 10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה | 10 Erano Maria la Maddalena, Giovanna e Maria di Giacomo. Anche le altre che erano con loro dicevano queste cose agli apostoli. |
| 11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן | 11 Ma tali parole parvero a quelli quasi un vaneggiamento, e non credevano ad esse. |
| 12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה | 12 Pietro, però, si mosse e corse al sepolcro. Si affacciò e vide soltanto i pannilini; e ritornò a casa pieno di meraviglia per l’accaduto. |
| 13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס | 13 Quel giorno stesso, due di loro erano incamminati verso un villaggio di nome Emmaus, distante da Gerusalemme sessanta stadi, |
| 14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה | 14 e discorrevan tra loro di tutti questi avvenimenti. |
| 15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם | 15 Mentre discorrevano e discutevano insieme, Gesù in persona si avvicinò e si accompagnò a loro; |
| 16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו | 16 ma i loro occhi non potevano riconoscerlo. |
| 17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים | 17 E disse loro: «Quali sono i discorsi che vi scambiate cammin facendo?» E si fermarono, tristi. |
| 18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה | 18 Uno di essi, di nome Cleofa, gli rispose: «Tu solo sei così forestiero in Gerusalemme che non conosci ciò che è accaduto in questi giorni?» |
| 19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם | 19 Ed egli a loro: «Che cosa?» Quelli gli dissero: «Ciò che è accaduto a Gesù di Nazaret, che fu profeta potente in opere e parole innanzi a Dio e a tutto il popolo: |
| 20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו | 20 come i gran sacerdoti e i notabili nostri lo hanno fatto condannare a morte e lo hanno crocifisso. |
| 21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה | 21 Noi speravamo che egli fosse colui che deve liberare Israele; ma, con tutto ciò, questo è il terzo giorno che tali cose sono accadute. |
| 22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר | 22 Ma anche alcune donne dei nostri ci hanno sconvolto: essendo state all’alba al sepolcro |
| 23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי | 23 e non avendo trovato il corpo di lui, son tornate dicendo d’aver veduto una visione di angeli, i quali dicono che egli è vivo. |
| 24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו | 24 Alcuni dei nostri sono andati al sepolcro, e hanno trovato le cose appunto come avevan detto le donne, ma lui non lo hanno veduto». |
| 25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים | 25 Allora Gesù disse loro: «O insensati e tardi di cuore a credere tutto ciò che hanno detto i profeti! |
| 26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו | 26 Non doveva forse il Messia patire tali cose e così entrare nella sua gloria?» |
| 27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו | 27 E, cominciando da Mosè e continuando per tutti i profeti, interpretò ad essi, in tutte le Scritture, quanto lo riguardava. |
| 28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו | 28 Quando furon vicini al villaggio verso il quale erano incamminati, egli fece mostra di andare più lontano. |
| 29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם | 29 Ma quelli lo costrinsero dicendo: «Resta con noi, poiché si fa sera e il giorno è già alla fine». Ed entrò per restare con loro. |
| 30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם | 30 Mentre egli era adagiato a mensa con loro, prese il pane, recitò la benedizione, e lo spezzò e lo offriva ad essi. |
| 31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם | 31 Allora si aprirono i loro occhi e lo riconobbero, ma egli scomparve dalla loro vista. |
| 32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים | 32 E si dissero l’un l’altro: «Non era forse ardente il nostro cuore in noi quando ci parlava sulla strada e ci spiegava le Scritture?» |
| 33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד | 33 In quell’ora stessa si levarono e tornarono a Gerusalemme, e trovarono riuniti gli undici e quelli ch’eran con loro, i quali dicevano; |
| 34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון | 34 «Realmente è risorto il Signore ed è apparso a Simone!» |
| 35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם | 35 Anch’essi raccontavano ciò che era accaduto per via e come lo avevano riconosciuto nell’atto di spezzare il pane. |
| 36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם | 36 Mentre parlavano di queste cose, Gesù in persona comparve in mezzo a loro e disse: «Pace a voi!» |
| 37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו | 37 Stupiti e atterriti essi credevano di vedere uno spirito. |
| 38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם | 38 Ed egli disse loro: «Perché vi turbate? Perché sorgono dubbi nel vostro cuore? |
| 39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי | 39 Guardate le mie mani e i miei piedi: sono proprio io! Toccatemi e constatate: uno spirito non ha carne ed ossa, come vedete che ho io». |
| 40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו | 40 E ciò detto mostrò loro le mani ed i piedi. |
| 41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל | 41 E siccome, per la gioia, essi non credevano ancora ed erano stupefatti, disse loro: «Avete qui qualche cosa da mangiare?» |
| 42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש | 42 Gli diedero una parte di pesce arrostito: |
| 43 ויקח ויאכל לעיניהם | 43 ed egli lo prese e ne mangiò sotto gli occhi di tutti. |
| 44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים | 44 Poi disse: «Proprio questo volevan dire i discorsi che vi facevo quando ero ancora con voi: si deve adempiere tutto ciò che, nella Legge di Mosè, nei Profeti e nei Salmi, sta scritto di me». |
| 45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים | 45 Allora aprì la loro mente alla intelligenza delle Scritture; |
| 46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי | 46 e disse: «Così sta scritto: che il Messia deve patire e risorgere dai morti il terzo giorno, |
| 47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים | 47 e che nel suo nome sarà predicata la penitenza e il perdono dei peccati a tutte le genti, a cominciare da Gerusalemme. |
| 48 ואתם עדים בזאת | 48 Voi siete testimoni di queste cose. |
| 49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום | 49 Ed ecco, io mando su di voi quello che il Padre mio ha promesso; e voi rimanete in città, finché non siate investiti di forza dall’alto». |
| 50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם | 50 Poi li condusse fin verso Bethania, e, levate le mani, li benedisse. |
| 51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה | 51 E, mentre li benediceva, si separò da loro e veniva portato su nel cielo. |
| 52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה | 52 Ed essi, adoratolo, tornarono a Gerusalemme pieni di gioia, |
| 53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן | 53 e stavano di continuo nel tempio, lodando e benedicendo Dio. |
