| 1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל | 1 In jenen Tagen geschah es, daß vom Kaiser Augustus ein Befehl ausging, daß der gesamte Erdkreis aufgezeichnet werde. |
| 2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא | 2 Diese erste Aufzeichnung geschah, als Quirinius Statthalter von Syrien war. |
| 3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו | 3 Alle gingen hin, sich eintragen zu lassen, ein jeder in seine Stadt. |
| 4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו | 4 Auch Joseph zog von Galiläa, aus der Stadt Nazareth, hinauf nach Judäa in die Stadt Davids, die Bethlehem heißt - weil er aus dem Hause und Geschlechte Davids war -, |
| 5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה | 5 um sich eintragen zu lassen zusammen mit Maria, seiner Verlobten, die gesegneten Leibes war. |
| 6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת | 6 Während sie dort waren, geschah es, daß sich die Tage erfüllten, da sie gebären sollte, |
| 7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון | 7 und sie gebar ihren erstgeborenen Sohn, hüllte ihn in Windeln und legte ihn in eine Krippe, weil nicht Platz für sie war in der Herberge. |
| 8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם | 8 In derselben Gegend waren Hirten auf freiem Felde und hielten Nachtwache bei ihrer Herde. |
| 9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה | 9 Da trat ein Engel des Herrn zu ihnen, und es umstrahlte sie die Herrlichkeit des Herrn, und sie fürchteten sich sehr. |
| 10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם | 10 Der Engel aber sprach zu ihnen: "Fürchtet euch nicht! Denn seht, ich verkünde euch eine große Freude, die dem ganzen Volk zuteil werden soll: |
| 11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון | 11 Euch wurde heute in der Stadt Davids ein Retter geboren, der ist Messias und Herr. |
| 12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס | 12 Und dies soll euch zum Zeichen sein: Ihr werdet ein Kindlein finden, in Windeln eingehüllt und in einer Krippe liegend!" |
| 13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים | 13 Und auf einmal erschien mit dem Engel eine große Schar des himmlischen Heeres, die Gott priesen mit den Worten: |
| 14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו | 14 "Ehre ist Gott in der Höhe und auf Erden Friede unter Menschen eines guten Willens!" |
| 15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה | 15 Und es geschah, als die Engel von ihnen weg zum Himmel entschwanden, sagten die Hirten zueinander: "Laßt uns hinübergehen nach Bethlehem und schauen, was da geschehen ist, von dem der Herr uns Kunde gab!" |
| 16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס | 16 Und sie gingen eilends und fanden Maria und Joseph und das Kind, das in der Krippe lag. |
| 17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה | 17 Als sie es sahen, berichteten sie von dem Wort, das ihnen über dieses Kind gesagt worden war. |
| 18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים | 18 Und alle, die es hörten, wunderten sich über das, was ihnen von den Hirten erzählt wurde. |
| 19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה | 19 Maria behielt alle diese Worte und erwog sie in ihrem Herzen. |
| 20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם | 20 Die Hirten aber kehrten zurück und priesen und lobten Gott für all das, was sie gehört und gesehen hatten, so wie es ihnen gesagt worden war. |
| 21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן | 21 Als die acht Tage vorüber waren, ihn zu beschneiden, wurde ihm der Name Jesus gegeben, wie er vom Engel war genannt worden, ehe er im Mutterleib empfangen war. |
| 22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה | 22 Und als die Tage ihrer Reinigung sich nach dem Gesetz des Moses erfüllten, brachten sie ihn nach Jerusalem hinauf, um ihn dem Herrn darzustellen, |
| 23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה | 23 wie geschrieben steht im Gesetz des Herrn: "Alles Männliche, das den Mutterschoß öffnet, gelte als heilig dem Herrn" (2Mos 13,2), |
| 24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה | 24 und das Opfer darzubringen nach der Vorschrift im Gesetz des Herrn: "Ein Paar Turteltauben oder zwei junge Tauben" (3Mos 12,8). |
| 25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו | 25 Und siehe, da war ein Mann zu Jerusalem, mit Namen Symeon, und dieser Mann war gerecht und gottesfürchtig, wartete auf den Trost Israels, und Heiliger Geist war auf ihm. |
| 26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה | 26 Ihm war vom Heiligen Geist geoffenbart worden, er werde den Tod nicht schauen, bevor er den Messias des Herrn gesehen habe. |
| 27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה | 27 Er kam auf Eingebung des Geistes in den Tempel, und als die Eltern das Kind hereinbrachten, um an ihm den Brauch des Gesetzes zu erfüllen, |
| 28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר | 28 nahm er es in seine Arme, pries Gott und sprach: |
| 29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום | 29 "Nun entläßt du, Herr, deinen Knecht nach deinem Wort in Frieden; |
| 30 כי ראו עיני את ישועתך | 30 denn meine Augen "schauten dein Heil", |
| 31 אשר הכינות לפני כל העמים | 31 das du bereitet hast "vor allen Völkern", |
| 32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך | 32 als ein Licht zur Offenbarung "für die Heiden" und zur Verherrlichung deines Volkes Israel." |
| 33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו | 33 Sein Vater und seine Mutter wunderten sich über das, was über ihn gesagt wurde. |
| 34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה | 34 Und Symeon segnete sie und sagte zu Maria, seiner Mutter: "Siehe, dieser ist bestimmt zum Falle und zum Aufstehen vieler in Israel und zu einem Zeichen, dem widersprochen wird - |
| 35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים | 35 auch deine eigene Seele wird ein Schwert durchdringen -, damit offenbar werden die Gedanken aus vielen Herzen." |
| 36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה | 36 Es war auch eine Prophetin, Anna, eine Tochter Phanuels, aus dem Stamme Aser. Diese stand in hohen Jahren, hatte nach ihrem Mädchenalter sieben Jahre mit ihrem Manne gelebt |
| 37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום | 37 und blieb verwitwet bis zu ihren vierundachtzig Jahren. Sie wich nicht vom Tempel und diente Gott mit Fasten und Beten Tag und Nacht. |
| 38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים | 38 Sie kam gerade in jener Stunde hinzu, pries Gott und redete über ihn zu allen, die auf die Erlösung Jerusalems warteten. |
| 39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם | 39 Nachdem sie alles dem Gesetz des Herrn gemäß erfüllt hatten, kehrten sie nach Galiläa zurück, in ihre Stadt Nazareth. |
| 40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו | 40 Der Knabe aber wuchs heran und erstarkte, erfüllt von Weisheit, und die Gnade Gottes war auf ihm. |
| 41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח | 41 Seine Eltern gingen Jahr für Jahr nach Jerusalem zum Feste des Pascha. |
| 42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג | 42 Als er zwölf Jahre alt wurde und sie der Festsitte gemäß nach Jerusalem hinaufzogen |
| 43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו | 43 und die Tage vollendet hatten, blieb der Knabe Jesus, während sie heimkehrten, in Jerusalem, ohne daß seine Eltern es merkten. |
| 44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים | 44 In der Meinung, er sei bei der Pilgergruppe, legten sie eine Tagereise zurück und suchten ihn unter den Verwandten und Bekannten. |
| 45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו | 45 Da sie ihn nicht fanden, kehrten sie nach Jerusalem zurück und suchten ihn. |
| 46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם | 46 Nach drei Tagen geschah es, da fanden sie ihn im Tempel, mitten unter den Lehrern sitzend, auf sie hörend und sie befragend. |
| 47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו | 47 Alle, die ihn hörten, staunten über seine Einsicht und seine Antworten. |
| 48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך | 48 Als sie ihn sahen, waren sie sehr betroffen, und seine Mutter sagte zu ihm: "Kind, warum hast du uns das getan? Siehe, dein Vater und ich haben dich mit Schmerzen gesucht!" |
| 49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי | 49 Er antwortete ihnen: "Warum suchtet ihr mich? Wußtet ihr nicht, daß ich in dem sein muß, was meines Vaters ist?" |
| 50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם | 50 Doch sie begriffen nicht das Wort, das er zu ihnen sagte. |
| 51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה | 51 Und er zog mit ihnen hinab, kam nach Nazareth und war ihnen untertan. Seine Mutter aber bewahrte alle diese Dinge in ihrem Herzen. |
| 52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים | 52 Jesus nahm zu an Weisheit und Alter und "Gnade bei Gott und den Menschen" (1Sam 2,26). |
