| 1 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב | 1 ܩܪܘ ܫܝܦܘܪܐ ܒܨܗܝܘܢ ܘܩܥܘ ܒܛܘܪܐ ܕܩܘܕܫܝ ܢܙܘܥܘܢ ܟܘܠܗܘܢ ܥܡܘܪ̈ܝܗ̇ ܕܐܪܥܐ ܡܛܠ ܕܡܛܐ ܝܘܡܗ ܕܡܪܝܐ ܘܩܪܒ |
| 2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור | 2 ܝܘܡܐ ܕܚܫܘܟܐ ܘܕܥܡܛܢܐ ܝܘܡܐ ܕܥܢܢܐ ܘܕܥܪܦܠܐ ܐܝܟ ܫܦܪܐ ܕܦܪܝܣ ܥܠ ܛܘܪ̈ܐ ܥܡܐ ܣܓܝܐܐ ܘܥܫܝܢܐ ܕܐܟܘܬܗ ܠܐ ܗܘܐ ܡܢ ܥܠܡ ܘܒܬܪܗ ܠܐ ܢܗܘܐ ܥܕܡܐ ܠܫ̈ܢܝ ܕܪܕܪ̈ܝܢ |
| 3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו | 3 ܩܕܡܘܗܝ ܐܟܠܐ ܢܘܪܐ ܘܒܬܪܗ ܡܘܩܕܐ ܫܠܗܒܝܬܐ ܐܝܟ ܦܪܕܝܣܐ ܕܥܕܢ ܐܪܥܐ ܩܕܡܘܗܝ ܘܒܣܬܪܗ ܡܕܒܪܐ ܚܪܒܐ ܘܠܝܬ ܕܡܫܬܘܙܒ ܡܢܗ |
| 4 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון | 4 ܐܝܟ ܚܙܘܐ ܕܪ̈ܟܫܐ ܚܙܘܗ ܘܐܝܟ ܦܪ̈ܫܐ ܗܟܢܐ ܪܗܛܝܢ |
| 5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה | 5 ܐܝܟ ܩܠܐ ܕܡܪ̈ܟܒܬܐ ܕܡܢܗ̈ܙܢ ܥܠ ܪ̈ܝܫܝ ܛܘܪ̈ܐ ܘܐܝܟ ܩܠܐ ܕܫܠܗܒܝܬܐ ܕܢܘܪܐ ܕܐܟܠܐ ܚܒܬܐ ܘܐܝܟ ܥܡܐ ܥܫܝܢܐ ܕܣܕܝܪ ܠܩܪܒܐ |
| 6 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור | 6 ܡܢ ܩܕܡܘܗܝ ܢܙܘܥܘܢ ܥܡ̈ܡܐ ܘܟܠ ܐ̈ܦܝܢ ܢܐܟܡ̈ܢ ܐܝܟ ܫܘܚܪ̈ܐ ܕܩܕܪܐ |
| 7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם | 7 ܐܝܟ ܓܢܒܪ̈ܐ ܢܪܗܛܘܢ ܘܐܝܟ ܓܒܪ̈ܐ ܩܪ̈ܒܬܢܐ ܢܣܩܘܢ ܒܫܘܪ̈ܐ ܘܓܒܪ ܒܐܘܪܚܗ ܢܐܙܠܘܢ ܘܠܐ ܢܣܛܘܢ ܡܢ ܐܘܪ̈ܚܬܗܘܢ |
| 8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו | 8 ܘܓܒܪ ܠܐܚܘܗܝ ܠܐ ܢܕܚܩܘܢ ܐܠܐ ܓܒܪ ܒܫܒܝܠܗ ܢܐܙܠܘܢ ܡܢ ܝܘܩܪܐ ܕܙܝܢܗܘܢ ܢܦܠܘܢ ܘܠܐ ܢܣܩܘܢ ܠܪܝܫ |
| 9 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב | 9 ܒܡ̈ܕܝܢܬܐ ܢܣܩܘܢ ܘܥܠ ܫܘܪ̈ܐ ܢܪܗܛܘܢ ܘܥܠ ܒ̈ܬܐ ܢܣܩܘܢ ܘܡܢ ܟܘ̈ܐ ܢܥܠܘܢ ܐܝܟ ܓܢ̈ܒܐ |
| 10 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם | 10 ܩܕܡܘܗܝ ܐܬܕܠܚܬ ܐܪܥܐ ܘܙܥܘ ܫܡܝܐ ܫܡܫܐ ܘܣܗܪܐ ܚܫܟܘ ܘܥܪܒ ܢܘܗܪܐ ܕܟܘ̈ܟܒܐ |
| 11 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו | 11 ܘܡܪܝܐ ܝܗܒ ܩܠܗ ܩܕܡ ܚܝܠܗ ܡܛܘܠ ܕܣܓܝܐܐ ܗܝ ܛܒ ܡܫܪܝܬܗ ܘܥܫܝܢ ܥ̇ܒܕܐ ܕܦܬܓܡܗ ܡܛܠ ܕܪܒ ܗܘ ܝܘܡܗ ܕܡܪܝܐ ܘܕܚܝܠ ܛܒ ܘܡܢܘ ܡܫܟܚ ܡܣܝܒܪ ܠܗ |
| 12 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד | 12 ܡܟܝܠ ܐܡܪ ܡܪܝܐ ܐܬܦܢܘ ܠܘܬܝ ܡܢ ܟܠܗ ܠܒܟܘܢ ܒܨܘܡܐ ܘܒܒܟܬܐ ܘܒܡܪ̈ܩܕܬܐ |
| 13 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה | 13 ܘܨܪܘ ܠܒܝ̈ܟܘܢ ܘܠܐ ܢܚ̈ܬܝܟܘܢ ܘܐܬܦܢܘ ܠܘܬ ܡܪܝܐ ܐܠܗܟܘܢ ܡܛܠ ܕܡܪܚܡܢܐ ܗܘ ܘܡܪܚܦܢܐ ܘܢܓܝܪܐ ܪܘܚܗ ܘܣܓܝܐܐ ܛܝܒܘܬܗ ܘܡܗܦܟ ܒܝܫܬܐ |
| 14 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם | 14 ܡ̇ܢ ܝܕܥ ܐܢ ܡܬܦܢܐ ܘܡܪܚܡ ܥܠܝܢ ܘܡܘܬܪ ܒܐܬܪܗ ܒܘܪܟܬܐ ܘܣܡܝܕܐ ܘܢܘܩܝܐ ܠܡܪܝܐ ܐܠܗܟܘܢ |
| 15 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה | 15 ܩܪܘ ܫܝܦܘܪܐ ܒܨܗܝܘܢ ܩܕܫܘ ܨܘܡܐ ܩܪܘ ܟܢܘܫܝܐ |
| 16 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה | 16 ܟܢܘܫܘ ܥܡܐ ܩܕܫܘ ܥܕܬܐ ܟܢܘܫܘ ܣܒ̈ܐ ܘܟܢܘܫܘ ܥܠܝܡ̈ܐ ܘܝܢܩ̈ܝ ܬ̈ܕܝܐ ܢܦܘܩ ܚܬܢܐ ܡܢ ܩܝܛܘܢܗ ܘܟܠܬܐ ܡܢ ܒܝܬ ܓܢܘܢܗ̇ |
| 17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם | 17 ܒܝܢ̈ܝ ܩܣܛܪܘܡܐ ܠܡܕܒܚܐ ܢܒܟܘܢ ܟܗ̈ܢܐ ܡܫܡ̈ܫܢܘܗܝ ܕܡܪܝܐ ܘܢܐܡܪܘܢ ܚܘܣ ܡܪܝܐ ܥܠ ܥܡܟ ܘܠܐ ܬܬܠ ܝܪܬܘܬܟ ܠܚܣܕܐ ܘܠܫܘܠܛܢܐ ܕܥܡ̈ܡܐ ܕܠܐ ܢܐܡܪܘܢ ܥܡ̈ܡܐ ܐܝܟܘ ܐܠܗܗܘܢ |
| 18 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו | 18 ܘܛܢ ܡܪܝܐ ܒܐܪܥܗ ܘܚܣ ܥܠ ܥܡܗ |
| 19 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים | 19 ܘܥܢܐ ܡܪܝܐ ܘܐܡܪ ܠܥܡܗ ܗܐ ܡܫܕܪ ܐܢܐ ܠܟܘܢ ܥܒܘܪܐ ܘܚܡܪܐ ܘܡܫܚܐ ܕܬܣܒܥܘܢ ܘܠܐ ܐܬܠܟܘܢ ܬܘܒ ܠܚܣܕܐ ܕܥܡ̈ܡܐ |
| 20 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות | 20 ܘܠܓܪܒܝܝܐ ܐܕܚܘܩ ܡܢܟܘܢ ܘܐܕܚܩܝܘܗܝ ܠܐܪܥܐ ܨܗܝܬܐ ܘܚܪܒܬܐ ܐ̈ܦܘܗܝ ܠܝܡܐ ܩܕܡܝܐ ܘܚܪܬܗ ܠܝܡܐ ܐܚܪܝܐ ܘܢܡܚܐ ܪܝܚܗ ܘܬܣܩ ܣܘܬܗ ܥܠ ܕܐܬܬܪܝܡ ܠܡܥܒܕ |
| 21 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות | 21 ܠܐ ܬܕܚܠܝܢ ܐܪܥܐ ܕܘܨܝ ܘܚܕܝ ܡܛܠ ܕܐܬܬܪܝܡ ܡܪܝܐ ܠܡܥܒܕ |
| 22 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם | 22 ܠܐ ܬܕܚܠܝܢ ܚܝܘܬܐ ܕܕܒܪܐ ܡܛܠ ܕܝܥܐ ܬܕܐܐ ܒܕܝܪ̈ܐ ܕܡܕܒܪܐ ܘܐܝܠܢܐ ܝܗܒ ܦܐܪ̈ܘܗܝ ܘܓܦܬܐ ܘܬܬܐ ܝܗܒ ܚܝܠܗܝܢ |
| 23 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון | 23 ܒܢ̈ܝ ܨܗܝܘܢ ܕܘܨܘ ܘܚܕܘ ܒܡܪܝܐ ܐܠܗܟܘܢ ܕܝܗܒ ܠܟܘܢ ܡܐܟܘܠܬܐ ܕܙܕܝܩܘܬܐ ܘܡܚܬ ܠܟܘܢ ܡܛܪܐ ܐܪܒܝܥܝܐ ܘܠܩܝܫܝܐ ܐܝܟ ܕܡܢ ܠܘܩܕܡ |
| 24 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר | 24 ܘܢܬܡܠܘܢ ܐܕܪ̈ܐ ܥܒܘܪܐ ܘܢܫ̈ܦܥܢ ܡܥܨܪ̈ܬܐ ܚܡܪܐ ܘܡܫܚܐ |
| 25 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם | 25 ܘܐܦܪܘܥܟܘܢ ܫ̈ܢܝܐ ܕܐܟܠ ܩܡܨܐ ܦܪܚܐ ܘܙܚܠܐ ܘܨܪܨܘܪܐ ܘܡܫܘܛܐ ܚܝܠܝ ܪܒܐ ܕܫܕܪܬ ܥܠܝܟܘܢ |
| 26 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם | 26 ܘܬܐܟܠܘܢ ܘܬܣܒܥܘܢ ܘܬܫܒܚܘܢ ܠܫܡܗ ܕܡܪܝܐ ܐܠܗܟܘܢ ܕܥܒܕ ܥܡܟܘܢ ܬܕܡܪ̈ܬܐ ܘܠܐ ܢܒܗܬ ܥܡܝ ܠܥܠܡ |
| 27 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם | 27 ܘܬܕܥܘܢ ܕܒܓܘ ܐܝܣܪܝܠ ܐܢܐ ܐܢܐ ܐܢܐ ܡܪܝܐ ܐܠܗܟܘܢ ܘܠܝܬ ܬܘܒ ܠܒܪ ܡܢܝ ܘܠܐ ܢܒܗܬ ܥܡܝ ܠܥܠܡ |
| 28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו | |
| 29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי | |
| 30 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן | |
| 31 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא | |
| 32 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא | |
