| 1 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב | 1 Suonate la tromba in Sion, date l’allarme sul mio santo monte; tremino tutti gli abitanti della regione perché viene il giorno di Jahvè, sì, è vicino, |
| 2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור | 2 giogo di tenebre e di oscurità giotno di nuvolo e di nebbia. Come una nube nera diffusa sui monti, è un popolo numeroso e forte. Simile a lui non ce ne fu mai, né dopo di lui più ce ne sarà fino agli anni dell’ultima generazione. |
| 3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו | 3 Davanti a lui un fuoco divora e dietro a lui una fiamma brucia: come il giardino dell’Eden è la terra davanti a lui e dietro a lui un deserto desolato; insomma non c’è scampo da lui. |
| 4 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון | 4 Il loro aspetto è come di cavalli e come corsieri, così corrono essi: |
| 5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה | 5 come un fragore di carri, che balzano sulle cime dei monti; come il crepitar di una fiamma che divora la paglia; come un popolo agguerrito, ordinato a battaglia. |
| 6 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור | 6 Davanti a lui rabbrividiscono i popoli, tutte le facce sono allibite. |
| 7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם | 7 Corrono come prodi, come uomini di guerra salgono sulle mura, marciano ciascuno nella propria direzione e non s’intralciano nel loro sentiero; |
| 8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו | 8 uno non incalza l’altro: ciascuno va per la sua strada. Passano attraverso i dardi senza dar luogo a interruzioni. |
| 9 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב | 9 Si precipitano nella città, corrono sulle mura, si arrampicano sulle case, attraverso le finestre penetrano come il ladro. |
| 10 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם | 10 Davanti a lui trema la terra e il cielo si scuote, il sole e la luna si oscurano, le stelle celano il loro splendore. |
| 11 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו | 11 Jahvè fa risuonare la sua voce davanti alla sua schiera. Si, numeroso assai è il suo esercito, potente è colui che realizza la sua parola! Sì, grande è il giorno di Jahvè e molto terribile; chi lo sopporterà? |
| 12 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד | 12 Ora dunque — oracolo di Jahvè — volgetevi a me con tutto il cuore, con digiuni e con pianti e con lamenti; |
| 13 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה | 13 lacerate i vostri cuori e non le vostre vesti. Volgetevi a Jahvè vostro Dio poiché egli è benigno e misericordioso, tardo all’ira e ricco di benevolenza ed è placabile riguardo al male. |
| 14 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם | 14 Chi sa che non cambi, si plachi e lasci dietro di sé una benedizione Oblazione e libazioni a Jahvè vostro Dio. |
| 15 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה | 15 Suonate la tromba in Sion, bandite un digiuno sacro, convocate una adunanza solenne, |
| 16 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה | 16 radunate il popolo, indite un’assemblea, riunite i vecchi, radunate i fanciulli, i bambini che succhiano i seni. Esca lo sposo dalla sua camera e la sposa dal suo talamo. |
| 17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם | 17 Tra il vestibolo e l’altare piangano i sacerdoti, che servono Jahvè e dicano: «Risparmia, Jahvè, il tuo popolo, e non esporre la tua eredità al ludibrio, così che la dileggino le nazioni. Perché si potrebbe dire tra i popoli: “Dov’è il loro Dio?” |
| 18 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו | 18 Jahvè si mostri premuroso per la sua terra e risparmi il suo popolo». |
| 19 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים | 19 Jahvè rispose e disse al suo popolo: «Ecco, io vi mando il frumento, il mosto e l’olio, così che ne siate sazi; non vi esporrò più qual ludibrio tra le nazioni. |
| 20 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות | 20 Colui che viene dal nord allontanerò da voi e caccerò in una terra arida e deserta: la sua avanguardia sarà volta al mare Orientale e la sua retroguardia al mare Occidentale. Salirà il suo puzzo ed esalerà il suo fetore, poiché gran male ha fatto! |
| 21 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות | 21 Non temere, o terra, esulta e rallegrati, perché grandi cose ha fatto Jahvè. |
| 22 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם | 22 Non temete, bestie selvatiche, perché rinverdiscono i campi della steppa, perché gli alberi apportano frutto, il fico e la vite dànno prodotti. |
| 23 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון | 23 Voi, figli di Sion, esultate e rallegratevi in Jahvè vostro Dio, perché egli vi dà un maestro di giustizia e vi fa scendere la pioggia, la prima pioggia e l’ultima come prima. |
| 24 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר | 24 Le aie diventeranno piene di grano e i pozzetti traboccheranno di mosto e di olio. |
| 25 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם | 25 Vi risarcirò delle annate che vi ha divorato la locusta, il bruco e la cavalletta e il verme, il mio grande esercito che vi ho mandato. |
| 26 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם | 26 E mangerete molto, a sazietà, e loderete il nome di Jahvè vostro Dio che agì con voi in modo meraviglioso e il mio popolo non subirà mai più vergogna. |
| 27 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם | 27 Saprete che io sono in mezzo a Israele. Io sono Jahvè vostro Dio, e non ce mè nessun altro. E il mio popolo non subirà mai più vergogna». |
| 28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו | |
| 29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי | |
| 30 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן | |
| 31 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא | |
| 32 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא | |
