| 1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו | 1 Guai a quanti emettono decreti iniqui e che si affrettano a scrivere sentenze oppressive, |
| 2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו | 2 per negare la giustizia ai miseri e per derubare del diritto i poveri del mio popolo, così che le vedove diventino loro preda e così spoglino gli orfani. |
| 3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם | 3 Ma che cosa farete nel giorno del castigo, quando da lontano sopraggiungerà la rovina? A chi ricorrerete per protezione? Dove riporrete la vostra ricchezza? |
| 4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה | 4 Fra i prigionieri vi piegherete, cadrete fra gli uccisi; con tutto ciò non si acquieta la sua ira e la sua mano resta sempre tesa. |
| 5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי | 5 Ahi! Assiria, verga del mio furore, bastone del mio sdegno. |
| 6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות | 6 Contro una nazione empia io ti invio, ti do un incarico per il popolo del mio sdegno, affinché lo saccheggi, lo depredi e lo calpesti come fango di strada. |
| 7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט | 7 Egli però non pensa così e il suo cuore non giudica così, ma suo proposito è di distruggere e di annientare non poche nazioni. |
| 8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים | 8 Anzi egli dice: «Forse i miei capi non sono tutti re? |
| 9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון | 9 Forse come Carchemish non è pure Chalne? Come Arpad non è forse Hamat? Come Damasco non è forse Samaria? |
| 10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון | 10 Come la mia mano ha raggiunto quei regni da idoli, le cui statue erano più numerose di quelle di Gerusalemme e di Samaria; |
| 11 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה | 11 certo come ho fatto a Samaria e ai suoi idoli così farò anche a Gerusalemme e ai suoi simulacri?» |
| 12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו | 12 Avverrà che, quando il Signore avrà terminato tutta l’opera sul monte Sion e a Gerusalemme, Egli punirà il frutto della superbia del cuore del re di Assiria e l’arroganza dei suoi occhi alteri. |
| 13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים | 13 Poiché ha detto: «Con la forza della mia mano ho agito e con la mia sapienza, perché sono stato prudente; ho rimosso i confini dei popoli e ho depredato le loro provviste, ho abbattuto come un gigante coloro che sedevano sul trono. |
| 14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף | 14 La mia mano, come in un nido, ha preso la ricchezza dei popoli. Come si raccolgono le uova abbandonate, così ho raccolto tutta la terra; non vi fu battito d’ala né becco aperto né pigolio». |
| 15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ | 15 Si vanterà forse la scure con chi spacca per mezzo di essa o la sega si insuperbirà contro chi la maneggia? Come se il bastone volesse brandire chi lo sostiene e una verga alzare ciò che non è di legno! |
| 16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש | 16 Pertanto il Signore, Jahvè degli eserciti, immetterà la consunzione nel suo grasso; sotto la sua gloria produrrà un bruciore come il bruciore di un fuoco. |
| 17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד | 17 La luce di Israele diventerà un fuoco, il suo Santo una fiamma; essa divorerà e consumerà rovi e pruni in un giorno, |
| 18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס | 18 la magnificenza della sua selva e del suo giardino, esso consumerà anima e corpo; e sarà come un malato che sta spegnendosi. |
| 19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם | 19 Il resto degli alberi nella selva si conterà facilmente; un ragazzo potrebbe farne il conto. |
| 20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת | 20 In quel giorno il resto di Israele e gli scampati della casa di Giacobbe non si appoggeranno più a chi li ha percossi, ma si appoggeranno a Jahvè, d al Santo di Israele, con lealtà. |
| 21 שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור | 21 Un resto ritornerà, il resto di Giacobbe, al Dio forte. |
| 22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה | 22 Poiché fosse pure il tuo popolo, o Israele, come la sabbia del mare, solo un suo resto ritornerà; uno sterminio è decretato, che farà straripare la giustizia. |
| 23 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ | 23 Poiché il decreto di rovina eseguirà il Signore, Jahvè degli eserciti, su tutta la regione. |
| 24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים | 24 Pertanto così dice il Signore, Jahvè degli eserciti: «Mio popolo che abiti in Sion, non temere l’Assiria che ti percuote con la verga e alza il bastone contro di te come l’Egitto. |
| 25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם | 25 Perché ancora un poco, ben poco, e avrà fine il mio sdegno, la mia ira li annienterà». |
| 26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים | 26 Contro di essa Jahvè degli eserciti agiterà il flagello, come quando colpì Madian sulla rupe di Horeb; alzerà la verga sul mare come la alzò in Egitto. |
| 27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן | 27 Avverrà in quel giorno: scomparirà il suo fardello dalla tua spalla e il suo giogo finirà di pesare sul tuo collo. Il distruttore viene da Rimmon, |
| 28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו | 28 raggiunge Aiat, attraversa Migron, in Michmas depone il bagaglio. |
| 29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה | 29 Guadano il guado; in Gheba si accampano; Rama trema, Gabaa di Saul vola via. |
| 30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות | 30 Grida con tutta la tua voce, Bat-Gallim, sta’ attenta, Laisha; rispondile, o Anatot! |
| 31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו | 31 Madmena è in fuga, gli abitanti di Ghebim fuggono. |
| 32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם | 32 Oggi stesso sarà a Nob per la sosta, di stende la mano verso il monte della figlia Sion, verso la collina di Gerusalemme. |
| 33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו | 33 Ecco il Signore, Jahvè degli eserciti abbatte i rami con la scure, le punte più alte sono troncate, quelle elevate sono abbattute. |
| 34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול | 34 È reciso il folto della selva con il ferro e il Libano cade con il suo splendore. |
