| 1 באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים | 1 Que mon bien-aimé vienne dans son jardin, et qu'il mange du fruit de ses arbres. L'EPOUX. Je suis venu dans mon jardin, ma sœur, mon épouse ; j'ai recueilli ma myrrhe avec mes parfums (aromates) ; j'ai mangé le rayon avec mon (le) miel ; j'ai bu mon vin avec mon lait. Mangez, mes amis, et buvez, et enivrez-vous, mes bien-aimés. |
| 2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה | 2 Je dors, et (mais) mon cœur veille. Voix de mon bien-aimé qui frappe : (. L'EPOUX.) Ouvre-moi, ma sœur, mon amie, ma colombe, mon immaculée, car ma tête est couverte de rosée, et mes boucles (les boucles de mes cheveux) sont pleines des gouttes de la nuit. |
| 3 פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם | 3 L'EPOUSE. Je me suis dépouillée de ma tunique, comment la (m'en) revêtirais-je ? J'ai lavé mes pieds, comment les salirais-je ? |
| 4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו | 4 Mon bien-aimé a passé sa main par l'ouverture de la porte, et mes entrailles se sont émues au bruit qu'il a fait. |
| 5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול | 5 Je me suis levée pour ouvrir à mon bien-aimé ; (de) mes mains a dégoutté (distillaient) la myrrhe, et mes doigts étaient pleins de la myrrhe la plus précieuse (pure). |
| 6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני | 6 J'ai levé le verrou de ma porte pour mon bien-aimé ; mais il s'était retiré, et il avait passé ailleurs. Mon âme s'était fondue au son de sa voix ; je l'ai cherché, et je ne l'ai pas trouvé ; je l'ai appelé, et il ne m'a pas répondu. |
| 7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות | 7 Les gardes qui font la ronde dans la ville m'ont rencontrée ; ils m'ont frappée et ils m'ont blessée. Les gardes des murs m'ont enlevé mon manteau. |
| 8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני | 8 Je vous en conjure, filles de Jérusalem, si vous trouvez mon bien-aimé, annoncez-lui que je languis d'amour. |
| 9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו | 9 LES FILLES DE JERUSALEM. Quel est-il (Qu'est-ce qui distingue) ton bien-aimé entre les bien-aimés, ô la plus belle des femmes ? Quel est-il (Qu'est-ce qui distingue) ton bien-aimé entre les bien-aimés, pour que tu nous conjures ainsi ? |
| 10 דודי צח ואדום דגול מרבבה | 10 L'EPOUSE. Mon bien-aimé est blanc et vermeil ; il est choisi entre mille. |
| 11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב | 11 Sa tête est un or très pur (excellent). Ses cheveux sont comme les rameaux des palmiers, noirs comme le corbeau. |
| 12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת | 12 Ses yeux sont comme des colombes qui reposent (qu'on voit) au bord des ruisseaux, qui ont été lavées dans le lait, et qui se tiennent près des grands cours d'eau (fleuves les plus abondants). |
| 13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר | 13 Ses joues sont comme des parterres de plantes aromatiques (d'aromates), plantées par les parfumeurs. Ses lèvres sont des lis qui distillent la (première, note) myrrhe la plus pure. |
| 14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים | 14 Ses mains, faites au tour, sont d'or et pleines d'hyacinthes. Son sein est d'ivoire enrichi de saphirs. |
| 15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים | 15 Ses jambes sont des colonnes de marbre posées sur des bases d'or. Son aspect est comme celui du Liban, distingué comme les cèdres. |
| 16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם | 16 Sa voix (Son gosier) est très suave, et il (lui) est tout désirable (aimable). Tel est mon bien-aimé, et il est mon ami, ô filles de Jérusalem. |
| 17 LES FILLES DE JERUSALEM. Où est allé ton bien-aimé, ô la plus belle des femmes ? Où s'est retiré ton bien-aimé ? et nous le chercherons avec toi. |
