| 1 ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים נתן באצרות בית האלהים | 1 Salomon apporta donc dans le temple tout ce que David son père avait voué, (et mit) l'or, l'argent et tous les ustensiles (vases et les mit) dans les trésors de la maison de Dieu. |
| 2 אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד היא ציון | 2 Après cela il assembla à Jérusalem tous les anciens d'Israël, tous les princes des tribus et les chefs des familles des fils d'Israël, pour transporter l'arche de l'alliance du Seigneur de la ville de David, c'est-à-dire de Sion. |
| 3 ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החדש השבעי | 3 Ainsi tous les hommes d'Israël vinrent auprès du roi le jour solennel du septième mois. |
| 4 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון | 4 Et lorsque tous les anciens d'Israël furent arrivés, les Lévites prirent l'arche, |
| 5 ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים | 5 et ils la portèrent dans le temple, avec tout le mobilier du tabernacle. Or les prêtres et les Lévites portèrent tous les ustensiles (vases) du sanctuaire qui étaient dans le tabernacle. |
| 6 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב | 6 Le roi Salomon et toute l'assemblée d'Israël, et tous ceux qui s'étaient réunis devant l'arche immolaient des béliers et des bœufs sans nombre, tant était grande la multitude des victimes. |
| 7 ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים | 7 Et les prêtres portèrent l'arche de l'alliance du Seigneur à sa place, c'est-à-dire près de l'oracle du temple, dans le Saint des saints, sous les ailes des chérubins ; |
| 8 ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה | 8 de sorte que les chérubins étendaient leurs ailes sur le lieu où l'arche avait été placée, et couvraient l'arche, ainsi que ses bâtons (leviers). |
| 9 ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה | 9 Et comme ces bâtons (leviers) avec lesquels on portait l'arche étaient un peu longs, on en voyait l'extrémité de devant le sanctuaire ; mais, si l'on était un peu en dehors, on ne pouvait plus les voir. Et l'arche a toujours été là jusqu'à présent. |
| 10 אין בארון רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים | 10 Il n'y avait dans l'arche que les deux tables que Moïse y plaça près de l'Horeb, lorsque le Seigneur donna sa loi aux fils d'Israël, à leur sortie d'Egypte. |
| 11 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות | 11 Lors donc que les prêtres furent sortis du sanctuaire (car tous les prêtres que l'on put trouver là furent sanctifiés, et jusqu'alors les fonctions et l'ordre du ministère n'avaient pas encore été distribués entre eux), |
| 12 והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות | 12 tant les Lévites que les chantres, c'est-à-dire ceux qui étaient sous Asaph, sous Héman et sous Idithun, avec leurs fils et leurs frères, revêtus de lin, faisaient retentir leurs cymbales, leurs psaltérions et leurs guitares (harpes), et se tenaient à l'orient de l'autel, avec cent vingt prêtres qui sonnaient de leurs trompettes. |
| 13 ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה | 13 Tous chantant donc (en même temps), avec les trompettes, les voix, les cymbales, les orgues et des instruments de divers genres, et faisant retentir leur voix bien haut, ce bruit s'entendait de (très) loin. Et quand ils eurent commencé à louer le Seigneur et à entonner ce cantique : Rendez gloire au Seigneur, parce qu'il est bon et parce que sa miséricorde est éternelle, la maison de Dieu fut remplie d'une nuée ; |
| 14 ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים | 14 en sorte que les prêtres ne pouvaient y demeurer, ni faire les fonctions de leur ministère à cause de la nuée ; car la gloire du Seigneur avait rempli la maison de Dieu. |
