Naum נחום (Nahum) 1
Libro non riconosciuto. Prova con un'abbreviazione valida (es. Gen, Es, Gv, Sal).
Versetti esaminati
| Miqra 'al pi ha-Mesorah | Bibbia Martini |
|---|---|
| 1 מַשָּׂא נִֽינְוֵה סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקֹשִֽׁי׃ | 1 Annunzio grave contro di Ninive. Libro della visione di Nahum Elceseo. |
| 2 כַּכָּתוּב בַּנְּבִיאִים הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וּפִנָּה דַּרְכְּךָ לְפָנֶיךָ | 2 Il Signore è un Dio zelatore, che fa vendetta; il Signore fa vendetta, e si arma di furore; il Signore fa vendetta de' suoi nemici, e serba l'ira pe' suoi nemici. |
| 3 קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְהוָֹה יַשְּׁרוּ מְסִלּוֹתָיו | 3 11 Signore paziente, e grande in possanza, né avrà alcuno per mondo, e per innocente. Il Signore cammina tralle tempeste, e i turbini, e sotto i suoi piedi una nebbia di polvere. |
| 4 וַיְהִי יוֹחָנָן טֹבֵל בַּמִּדְבָּר וְקוֹרֵא טְבִילַת הַתְּשׁוּבָה לִסְלִיחַת הַחֲטָאִים | 4 Egli sgrida il mare, e lo asciuga, e i fiumi tutti cangia in arida terra: rende sterile il Basan, e il Carmelo, e languiscono i fiori del Libano. |
| 5 וַתֵּצֵא אֵלָיו כָּל־אֶרֶץ יְהוּדָה וּבְנֵי יְרוּשָׁלָיִם וַיִּטָּבְלוּ כֻלָּם עַל־יָדוֹ בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן מִתְוַדִּים אֶת־חַטֹּאתָם | 5 Per lui sono scosse le montagne, e le colline son desolate; dinanzi a lui trema la terra, e il mondo tutto, e tutti quei, che lo abitano. |
| 6 וְיוֹחָנָן לָבוּשׁ שְׂעַר גְּמַלִּים וְאֵזוֹר עוֹר בְּמָתְנָיו וְאֹכֵל חֲגָבִים וּדְבַשׁ הַיָּעַר | 6 Chi sussister potrà all'apparir del suo sdegno? E chi potrà a lui resistere irato, e in furore? L'indegnazione di lui divampa qual fuoco, e da esso i massi sono squagliati. |
| 7 טֹוב יְהוָה לְמָעֹוז בְּיֹום צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בֹו | 7 Buono il Signore, e consola nel giorno di tribolazione; e conosce quelli,che sperano in lui: |
| 8 אָנֹכִי טָבַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמָּיִם וְהוּא יִטְבֹּל אֶתְכֶם בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ | 8 Égli con impetuosa inondazione distruggerà la sede di lei, e i nemici di lui dalle tenebre saran perseguitati. |
| 9 מַה־תְּחַשְּׁבוּן אֶל־יְהוָה כָּלָה הוּא עֹשֶׂה לֹא־תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה | 9 Che andate voi macchinando contro il Signore? Egli farà fine: non verrà doppia tribolazione. |
| 10 כִּי עַד־סִירִים סְבֻכִים וּכְסׇבְאָם סְבוּאִים אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵֽא׃ | 10 Perocché costoro, che ne' conviti sbevazzano insieme, saran consunti come le spine, che tra loro s'intrecciano, e come aridissima paglia. |
| 11 מִמֵּךְ יָצָא חֹשֵׁב עַל־יְהֹוָה רָעָה יֹעֵץ בְּלִיָּֽעַל׃ | 11 Da te uscirà colui, che mal pensa contro il Signore, che ha in testa iniqui disegni. |
| 12 כֹּה ׀ אָמַר יְהֹוָה אִם־שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עֽוֹד׃ | 12 Queste cose dice il Signore: Quantunque ei siano fortissimi, e anche in maggior numero, contuttociò saranno recisi, e passeranno. Io ti ho afflitto, ma non ti affliggerò di più. |
| 13 וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ וּמוֹסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּֽק׃ | 13 E la verga di lui romperò infesta al tuo dorso, e spezzerò le tue catene. |
| 14 וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָסְגַּר יוֹחָנָן בָּא יֵשׁוּעַ הַגָּלִילָה וַיִּקְרָא אֶת־בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים לֵאמֹר | 14 Il Signore pronunzierà contro di te questa sentenza: non rimarrà più seme del tuo nome: sterminerò le statue, e gl'idoli di getto dalla casa del Dio tuo, e farolla tuo sepolcro, e tu sarai disprezzato. |
| 15 מָלְאָה הָעֵת וְהִגִּיעָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים שׁוּבוּ וְהַאֲמִינוּ בַבְּשׂוֹרָה | 15 Ècco sui monti i piedi di colui, che annunzia la buona novella: annunzia la pace: celebra, o Giuda, le tue solennità, e sciogli i tuoi voti; perocché non passerà mai più Belial per le tue terre: egli è perito interamente. |
| 16 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכוֹ עַל־יַד יַם־הַגָּלִיל וַיַּרְא אֶת־שִׁמְעוֹן וְאֶת־אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֹּרְשִׂים מְצוֹדָה בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ | |
| 17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לְכוּ אַחֲרַי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים | |
| 18 וַיַּעַזְבוּ מַהֵר אֶת־מִכְמְרֹתֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו | |
| 19 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ מְעַט מִשָּׁם וַיַּרְא אֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וְגַם־הֵמָּה בָאֳנִיָּה מְתַקְּנִים אֶת־הַמִּכְמֹרוֹת | |
| 20 וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֲלֵיהֶם וַיַּעַזְבוּ אֶת־זַבְדַּי אֲבִיהֶם בָּאֳנִיָּה עִם־הַשְּׂכִירִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו | |
| 21 וַיָּבֹאוּ אֶל־כְּפַר נַחוּם וַיְמַהֵר לָבוֹא בַשַּׁבָּת לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד | |
| 22 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ כִּי־הָיָה מְלַמְּדָם כְּבַעַל גְּבוּרָה וְלֹא כַּסֹּפְרִים | |
| 23 וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית כְּנִסְתָּם אֲשֶׁר־רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ וַיִּצְעַק לֵאמֹר | |
| 24 אֲהָהּ מַה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ יָדַעְתִּי מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים | |
| 25 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֵאָלֵם וְצֵא מִמֶּנּוּ | |
| 26 וַיִּסְחָבֵהוּ רוּחַ הַטֻּמְאָה וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ | |
| 27 וַיִּבָּהֲלוּ כֻלָּם וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ לֵאמֹר מַה־זֹּאת מַה־הִיא הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַף־לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה בִּגְבוּרָה הוּא מְצַוֶּה וְהֵנָּה שֹׁמְעוֹת לוֹ | |
| 28 וַיֵּצֵא שָׁמְעוֹ מַהֵר בְּכָל־מְקוֹמוֹת אֶרֶץ הַגָּלִיל | |
| 29 וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי הֵמָּה וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן עִמָּם | |
| 30 וַחֲמוֹת שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה אֲחוּזַת הַקַּדָּחַת וַיְמַהֲרוּ לְדַבֵּר אֵלָיו עָלֶיהָ | |
| 31 וַיִּגַּשׁ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיְקִימֶהָ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדַּחַת פִּתְאֹם וַתְּשָׁרֶת אוֹתָם | |
| 32 וַיְהִי בָעֶרֶב כְּבוֹא הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים וְאֵת אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים | |
| 33 וְכָל־הָעִיר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו פֶּתַח הַבָּיִת | |
| 34 וַיְרַפֵּא רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ חוֹלִים חֳלָיִים שׁוֹנִים וַיְגָרֶשׁ שֵׁדִים הַרְבֵּה וְלֹא־נָתַן אֶת־הַשֵּׁדִים לְדַבֵּר כִּי יְדָעֻהוּ | |
| 35 וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת בְּעוֹד לָיְלָה וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וַיִּתְפַּלֵּל שָׁם | |
| 36 וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ | |
| 37 וַיִּמְצָאֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה כֻלָּם מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ | |
| 38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה מִזֶּה אֶל־עָרֵי הַפְּרָזוֹת הַקְּרֹבוֹת וְאֶקְרָא גַם־שָׁם כִּי בַעֲבוּר־זֹאת יָצָאתִי | |
| 39 וַיְהִי קֹרֵא בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם בְּכָל־הַגָּלִיל וַיְגָרֶשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים | |
| 40 וַיָּבוֹא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֲרֵנִי | |
| 41 וַיְרַחֵם עָלָיו יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֶת־יָדוֹ וַיִּגַּע־בּוֹ וַיֹּאמַר רֹצֶה אָנֹכִי טְהָר | |
| 42 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַצָּרַעַת סָרָה מִמֶּנּוּ וַיִּטְהָר | |
| 43 וַיִּגְעַר־בּוֹ וַיְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה | |
| 44 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה אַל־תְּסַפֵּר דָּבָר לְאִישׁ כִּי אִם־לֵךְ הֵרָאֵה אֶל־הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב עַל־טָהֳרָתְךָ אֵת אֲשֶׁר־צִוָּה משֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם | |
| 45 אַךְ־הוּא בְּצֵאתוֹ הֵחֵל לִקְרֹא הַרְבֵּה וּלְהַשְׁמִיעַ הַדָּבָר עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל לָבוֹא עוֹד אֶל־עִיר בְּגָלוּי כִּי אִם־הָיָה ישֵׁב מִחוּץ לָעִיר בִּמְקֹמוֹת חָרְבָּה וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִכָּל־עֲבָרָיו |