| 1 מַשָּׂא נִינְוֵה סֵפֶר חֲזֹון נַחוּם הָאֶלְקֹשִׁי | 1 Il carico di Ninive; il libro della visione di Nahum Elcoseo |
| 2 אֵל קַנֹּוא וְנֹקֵם יְהוָה נֹקֵם יְהוָה וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם יְהוָה לְצָרָיו וְנֹוטֵר הוּא לְאֹיְבָיו | 2 IL Signore è un Dio geloso, e vendicatore; il Signore è vendicatore, e che sa adirarsi; il Signore è vendicatore a’ suoi avversari, e serba l’ira a’ suoi nemici. |
| 3 יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם [וּגְדֹול־ כ] (וּגְדָל־כֹּחַ ק) וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה יְהוָה בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכֹּו וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו | 3 Il Signore è lento all’ira, e grande in forza, e non tiene punto il colpevole per innocente; il camminar del Signore è con turbo, e con tempesta; e le nuvole sono la polvere de’ suoi piedi. |
| 4 גֹּועֵר בַּיָּם וַיַּבְּשֵׁהוּ וְכָל־הַנְּהָרֹות הֶחֱרִיב אֻמְלַל בָּשָׁן וְכַרְמֶל וּפֶרַח לְבָנֹון אֻמְלָל | 4 Egli sgrida il mare, e lo fa seccare; ed asciuga tutti i fiumi; Basan, e Carmel ne languiscono; ne languisce parimente il fior del Libano. |
| 5 הָרִים רָעֲשׁוּ מִמֶּנּוּ וְהַגְּבָעֹות הִתְמֹגָגוּ וַתִּשָּׂא הָאָרֶץ מִפָּנָיו וְתֵבֵל וְכָל־יֹשְׁבֵי בָהּ | 5 Egli fa tremare i monti, e struggere i colli; e la terra, e il mondo, e tutti i suoi abitanti son divampati dalla sua presenza. |
| 6 לִפְנֵי זַעְמֹו מִי יַעֲמֹוד וּמִי יָקוּם בַּחֲרֹון אַפֹּו חֲמָתֹו נִתְּכָה כָאֵשׁ וְהַצֻּרִים נִתְּצוּ מִמֶּנּוּ | 6 Chi durerà davanti alla sua indegnazione? e chi starà fermo nell’ardor della sua ira? il suo cruccio si spande come fuoco, ed egli fa scoscendere le rocce. |
| 7 טֹוב יְהוָה לְמָעֹוז בְּיֹום צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בֹו | 7 Il Signore è buono; egli è per fortezza in tempo di distretta; ed egli conosce quelli che sperano in lui. |
| 8 וּבְשֶׁטֶף עֹבֵר כָּלָה יַעֲשֶׂה מְקֹומָהּ וְאֹיְבָיו יְרַדֶּף־חֹשֶׁךְ | 8 Ma egli farà una final distruzione del luogo di quella, con inondazione che non potrà esser sostenuta; e tenebre perseguiranno i suoi nemici |
| 9 מַה־תְּחַשְּׁבוּן אֶל־יְהוָה כָּלָה הוּא עֹשֶׂה לֹא־תָקוּם פַּעֲמַיִם צָרָה | 9 Che delibererete voi contro al Signore? egli farà una final distruzione; la distretta non sorgerà a due riprese. |
| 10 כִּי עַד־סִירִים סְבֻכִים וּכְסָבְאָם סְבוּאִים אֻכְּלוּ כְּקַשׁ יָבֵשׁ מָלֵא | 10 Perciocchè, mentre saranno intralciati come spine, e gli ubbriachi s’inebbrieranno, saranno consumati come una stipa di stoppia secca. |
| 11 מִמֵּךְ יָצָא חֹשֵׁב עַל־יְהוָה רָעָה יֹעֵץ בְּלִיָּעַל׃ ס | 11 Di te è uscito uno che ha divisato del male contro al Signore, un consigliere scellerato. |
| 12 כֹּה ׀ אָמַר יְהוָה אִם־שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגֹזּוּ וְעָבָר וְעִנִּתִךְ לֹא אֲעַנֵּךְ עֹוד | 12 Così ha detto il Signore: Quando saran pervenuti al colmo, come già saran grandi, così saranno segati, e trapasseranno. Or io ti ho afflitta, ma non ti affliggerò più. |
| 13 וְעַתָּה אֶשְׁבֹּר מֹטֵהוּ מֵעָלָיִךְ וּמֹוסְרֹתַיִךְ אֲנַתֵּק | 13 Anzi ora spezzerò il suo giogo d’addosso a te, e romperò i tuoi legami. |
| 14 וְצִוָּה עָלֶיךָ יְהוָה לֹא־יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עֹוד מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה אָשִׂים קִבְרֶךָ כִּי קַלֹּותָ׃ פ | 14 Ma contro a te il Signore ha ordinato che non vi sia più posterità del tuo nome; io sterminerò della casa de’ tuoi dii le sculture, e le statue di getto; io farò di quella il tuo sepolcro, perciocchè tu sei degno di spezzo. |
| 15 מָלְאָה הָעֵת וְהִגִּיעָה מַלְכוּת הָאֱלֹהִים שׁוּבוּ וְהַאֲמִינוּ בַבְּשׂוֹרָה | 15 Ecco sopra i monti i piedi del messo delle buone novelle, di colui che annunzia la pace; celebra pure, o Giudea, le tue feste; adempi i tuoi voti; perciocchè gli scellerati non passeranno più per te; tutti son distrutti |
| 16 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכוֹ עַל־יַד יַם־הַגָּלִיל וַיַּרְא אֶת־שִׁמְעוֹן וְאֶת־אַנְדְּרַי אֲחִי שִׁמְעוֹן פֹּרְשִׂים מְצוֹדָה בַּיָּם כִּי דַיָּגִים הָיוּ | |
| 17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ לְכוּ אַחֲרַי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיָּגֵי אֲנָשִׁים | |
| 18 וַיַּעַזְבוּ מַהֵר אֶת־מִכְמְרֹתֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו | |
| 19 וַיְהִי כְּעָבְרוֹ מְעַט מִשָּׁם וַיַּרְא אֶת־יַעֲקֹב בֶּן־זַבְדַּי וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וְגַם־הֵמָּה בָאֳנִיָּה מְתַקְּנִים אֶת־הַמִּכְמֹרוֹת | |
| 20 וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֲלֵיהֶם וַיַּעַזְבוּ אֶת־זַבְדַּי אֲבִיהֶם בָּאֳנִיָּה עִם־הַשְּׂכִירִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו | |
| 21 וַיָּבֹאוּ אֶל־כְּפַר נַחוּם וַיְמַהֵר לָבוֹא בַשַּׁבָּת לְבֵית הַכְּנֵסֶת וַיְלַמֵּד | |
| 22 וַיִּשְׁתּוֹמְמוּ עַל־תּוֹרָתוֹ כִּי־הָיָה מְלַמְּדָם כְּבַעַל גְּבוּרָה וְלֹא כַּסֹּפְרִים | |
| 23 וְאִישׁ הָיָה בְּבֵית כְּנִסְתָּם אֲשֶׁר־רוּחַ טֻמְאָה בּוֹ וַיִּצְעַק לֵאמֹר | |
| 24 אֲהָהּ מַה־לָּנוּ וָלָךְ יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי בָּאתָ לְהַאֲבִידֵנוּ יָדַעְתִּי מִי אַתָּה קְדוֹשׁ הָאֱלֹהִים | |
| 25 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ לֵאמֹר הֵאָלֵם וְצֵא מִמֶּנּוּ | |
| 26 וַיִּסְחָבֵהוּ רוּחַ הַטֻּמְאָה וַיִּצְעַק בְּקוֹל גָּדוֹל וַיֵּצֵא מִמֶּנּוּ | |
| 27 וַיִּבָּהֲלוּ כֻלָּם וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ לֵאמֹר מַה־זֹּאת מַה־הִיא הַתּוֹרָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר אַף־לְרוּחוֹת הַטֻּמְאָה בִּגְבוּרָה הוּא מְצַוֶּה וְהֵנָּה שֹׁמְעוֹת לוֹ | |
| 28 וַיֵּצֵא שָׁמְעוֹ מַהֵר בְּכָל־מְקוֹמוֹת אֶרֶץ הַגָּלִיל | |
| 29 וַיְהִי אַחֲרֵי צֵאתָם מִבֵּית הַכְּנֵסֶת וַיָּבֹאוּ בֵּיתָה שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרַי הֵמָּה וְיַעֲקֹב וְיוֹחָנָן עִמָּם | |
| 30 וַחֲמוֹת שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה אֲחוּזַת הַקַּדָּחַת וַיְמַהֲרוּ לְדַבֵּר אֵלָיו עָלֶיהָ | |
| 31 וַיִּגַּשׁ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיְקִימֶהָ וַתִּרֶף מִמֶּנָּה הַקַּדַּחַת פִּתְאֹם וַתְּשָׁרֶת אוֹתָם | |
| 32 וַיְהִי בָעֶרֶב כְּבוֹא הַשָּׁמֶשׁ וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אֵת כָּל־הַחוֹלִים וְאֵת אֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים | |
| 33 וְכָל־הָעִיר נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו פֶּתַח הַבָּיִת | |
| 34 וַיְרַפֵּא רַבִּים אֲשֶׁר הָיוּ חוֹלִים חֳלָיִים שׁוֹנִים וַיְגָרֶשׁ שֵׁדִים הַרְבֵּה וְלֹא־נָתַן אֶת־הַשֵּׁדִים לְדַבֵּר כִּי יְדָעֻהוּ | |
| 35 וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת בְּעוֹד לָיְלָה וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אֶל־מְקוֹם חָרְבָּה וַיִּתְפַּלֵּל שָׁם | |
| 36 וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ | |
| 37 וַיִּמְצָאֻהוּ וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה כֻלָּם מְבַקְשִׁים אוֹתָךְ | |
| 38 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם נַעְבְּרָה מִזֶּה אֶל־עָרֵי הַפְּרָזוֹת הַקְּרֹבוֹת וְאֶקְרָא גַם־שָׁם כִּי בַעֲבוּר־זֹאת יָצָאתִי | |
| 39 וַיְהִי קֹרֵא בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם בְּכָל־הַגָּלִיל וַיְגָרֶשׁ אֶת־הַשֵּׁדִים | |
| 40 וַיָּבוֹא אֵלָיו אִישׁ מְצֹרָע וַיִּתְחַנֵּן אֵלָיו וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו וַיֹּאמֶר לוֹ אִם־תִּרְצֶה תּוּכַל לְטַהֲרֵנִי | |
| 41 וַיְרַחֵם עָלָיו יֵשׁוּעַ וַיִּשְׁלַח אֶת־יָדוֹ וַיִּגַּע־בּוֹ וַיֹּאמַר רֹצֶה אָנֹכִי טְהָר | |
| 42 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהַצָּרַעַת סָרָה מִמֶּנּוּ וַיִּטְהָר | |
| 43 וַיִּגְעַר־בּוֹ וַיְמַהֵר לְהוֹצִיאוֹ הַחוּצָה | |
| 44 וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה אַל־תְּסַפֵּר דָּבָר לְאִישׁ כִּי אִם־לֵךְ הֵרָאֵה אֶל־הַכֹּהֵן וְהַקְרֵב עַל־טָהֳרָתְךָ אֵת אֲשֶׁר־צִוָּה משֶׁה לְעֵדוּת לָהֶם | |
| 45 אַךְ־הוּא בְּצֵאתוֹ הֵחֵל לִקְרֹא הַרְבֵּה וּלְהַשְׁמִיעַ הַדָּבָר עַד אֲשֶׁר לֹא־יָכֹל לָבוֹא עוֹד אֶל־עִיר בְּגָלוּי כִּי אִם־הָיָה ישֵׁב מִחוּץ לָעִיר בִּמְקֹמוֹת חָרְבָּה וַיָּבֹאוּ אֵלָיו מִכָּל־עֲבָרָיו | |
