Proverbi משלי (Mishlei) 11

Miqra 'al pi ha-Mesorah	NOVA VULGATA
1 מֹאזְנֵי מִרְמָה תּוֹעֲבַת יְהֹוָהוְאֶבֶן שְׁלֵמָה רְצוֹנֽוֹ׃	1 Statera dolosa abominatio est apud Dominum, et pondus aequum voluntas eius.
2 בָּֽא־זָדוֹן וַיָּבֹא קָלוֹןוְֽאֶת־צְנוּעִים חׇכְמָֽה׃	2 Venit superbia, veniet et contumelia; apud humiles autem sapientia.
3 תֻּמַּת יְשָׁרִים תַּנְחֵםוְסֶלֶף בֹּגְדִים ושדם יְשָׁדֵּֽם׃	3 Simplicitas iustorum diriget eos, et supplantatio perversorum vastabit illos.
4 לֹא־יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָהוּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּֽוֶת׃	4 Non proderunt divitiae in die ultionis, iustitia autem liberabit a morte.
5 צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹוּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָֽׁע׃	5 Iustitia simplicis diriget viam eius, et in impietate sua corruet impius.
6 צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵםוּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵֽדוּ׃	6 Iustitia rectorum liberabit eos, et in insidiis suis capientur iniqui.
7 בְּמוֹת אָדָם רָשָׁע תֹּאבַד תִּקְוָהוְתוֹחֶלֶת אוֹנִים אָבָֽדָה׃	7 Mortuo homine impio, nulla erit ultra spes; et exspectatio divitiarum peribit.
8 צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץוַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּֽיו׃	8 Iustus de angustia liberatus est, et tradetur impius pro eo.
9 בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּוּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵֽצוּ׃	9 Simulator ore decipit amicum suum, iusti autem liberabuntur scientia.
10 בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָהוּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּֽה׃	10 In bonis iustorum exsultabit civitas, et in perditione impiorum erit laudatio.
11 בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶתוּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵֽס׃	11 Benedictione iustorum exaltabitur civitas et ore impiorum subvertetur.
12 בׇּז־לְרֵעֵהוּ חֲסַר־לֵבוְאִישׁ תְּבוּנוֹת יַחֲרִֽישׁ׃	12 Qui despicit amicum suum, indigens corde est, vir autem prudens tacebit.
13 הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה־סּוֹדוְנֶאֱמַן־רוּחַ מְכַסֶּה דָבָֽר׃	13 Qui ambulat susurrans, revelat arcana; qui autem fidelis est animi, celat commissum.
14 בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפׇּל־עָםוּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵֽץ׃	14 Ubi non adsunt dispositiones, populus corruet; salus autem, ubi multa consilia.
15 רַע־יֵרוֹעַ כִּי־עָרַב זָרוְשֹׂנֵא תֹקְעִים בּוֹטֵֽחַ׃	15 Affligetur malo, qui fidem facit pro extraneo; qui autem odit sponsores, securus erit.
16 אֵֽשֶׁת־חֵן תִּתְמֹךְ כָּבוֹדוְעָרִיצִים יִתְמְכוּ־עֹֽשֶׁר׃	16 Mulier gratiosa inveniet gloriam, et robusti habebunt divitias.
17 גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶדוְעֹכֵר שְׁאֵרוֹ אַכְזָרִֽי׃	17 Benefacit animae suae vir misericors; qui autem crudelis est, carnem suam affligit.
18 רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת־שָׁקֶרוְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶֽת׃	18 Impius facit opus fallax, seminanti autem iustitiam merces fidelis.
19 כֵּן־צְדָקָה לְחַיִּיםוּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתֽוֹ׃	19 Firmus in iustitia praeparat vitam, et sectator malorum mortem.
20 תּוֹעֲבַת יְהֹוָה עִקְּשֵׁי־לֵבוּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָֽרֶךְ׃	20 Abominabile Domino cor pravum, et voluntas eius in iis, qui simpliciter ambulant.
21 יָד לְיָד לֹא־יִנָּקֶה רָּעוְזֶרַע צַדִּיקִים נִמְלָֽט׃	21 Manus in manu, non erit impunitus malus, semen autem iustorum salvabitur.
22 נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיראִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָֽעַם׃	22 Circulus aureus in naribus suis mulier pulchra et fatua.
23 תַּאֲוַת צַדִּיקִים אַךְ־טוֹבתִּקְוַת רְשָׁעִים עֶבְרָֽה׃	23 Desiderium iustorum omne bonum est, praestolatio impiorum furor.
24 יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹדוְחֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ־לְמַחְסֽוֹר׃	24 Alii dividunt propria et ditiores fiunt, alii parciores iusto semper in egestate sunt.
25 נֶֽפֶשׁ־בְּרָכָה תְדֻשָּׁןוּמַרְוֶה גַּם־הוּא יוֹרֶֽא׃	25 Anima, quae benedicit, impinguabitur; et, qui inebriat, ipse quoque inebriatur.
26 מֹנֵֽעַ בָּר יִקְּבֻהוּ לְאוֹםוּבְרָכָה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּֽיר׃	26 Qui abscondit frumenta, maledicetur in populis, benedictio autem super caput vendentium.
27 שֹׁחֵֽר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹןוְדֹרֵשׁ רָעָה תְבוֹאֶֽנּוּ׃	27 Qui instanter quaerit bonum, quaerit beneplacitum; qui autem investigator malorum est, haec advenient ei.
28 בּוֹטֵחַ בְּעׇשְׁרוֹ הוּא יִפּוֹלוְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָֽחוּ׃	28 Qui confidit in divitiis suis, corruet, iusti autem quasi virens folium germinabunt.
29 עֹכֵר בֵּיתוֹ יִנְחַל־רוּחַוְעֶבֶד אֱוִיל לַֽחֲכַם־לֵֽב׃	29 Qui conturbat domum suam, possidebit ventos; et, qui stultus est, serviet sapienti.
30 פְּֽרִי־צַדִּיק עֵץ חַיִּיםוְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָֽם׃	30 Fructus iusti lignum vitae; et suscipit animas, qui sapiens est.
31 הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּםאַף כִּֽי־רָשָׁע וְחוֹטֵֽא׃	31 Si iustus in terra rependitur, quanto magis impius et peccator.