| 1 וַיַּעַן אִיּוֹב וַיֹּאמַֽר׃ | 1 ויען איוב ויאמר |
| 2 אׇמְנָם יָדַעְתִּי כִי־כֵןוּמַה־יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם־אֵֽל׃ | 2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל |
| 3 אִם־יַחְפֹּץ לָרִיב עִמּוֹלֹֽא־יַעֲנֶנּוּ אַחַת מִנִּי־אָֽלֶף׃ | 3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף |
| 4 חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַמִֽי־הִקְשָׁה אֵלָיו וַיִּשְׁלָֽם׃ | 4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם |
| 5 הַמַּעְתִּיק הָרִים וְלֹא יָדָעוּאֲשֶׁר הֲפָכָם בְּאַפּֽוֹ׃ | 5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו |
| 6 הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּוְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצֽוּן׃ | 6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון |
| 7 הָאֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָחוּבְעַד כּוֹכָבִים יַחְתֹּֽם׃ | 7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם |
| 8 נֹטֶה שָׁמַיִם לְבַדּוֹוְדוֹרֵךְ עַל־בׇּמֳתֵי יָֽם׃ | 8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים |
| 9 עֹֽשֶׂה־עָשׁ כְּסִיל וְכִימָהוְחַדְרֵי תֵמָֽן׃ | 9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן |
| 10 עֹשֶׂה גְדֹלוֹת עַד־אֵין חֵקֶרוְנִפְלָאוֹת עַד־אֵין מִסְפָּֽר׃ | 10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר |
| 11 הֵן יַעֲבֹר עָלַי וְלֹא אֶרְאֶהוְיַחֲלֹף וְֽלֹא־אָבִין לֽוֹ׃ | 11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו |
| 12 הֵן יַחְתֹּף מִי יְשִׁיבֶנּוּמִי־יֹאמַר אֵלָיו מַֽה־תַּעֲשֶֽׂה׃ | 12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה |
| 13 אֱלוֹהַּ לֹא־יָשִׁיב אַפּוֹתַּחְתָּו שָׁחֲחוּ עֹזְרֵי רָֽהַב׃ | 13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב |
| 14 אַף כִּֽי־אָנֹכִי אֶעֱנֶנּוּאֶבְחֲרָה דְבָרַי עִמּֽוֹ׃ | 14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו |
| 15 אֲשֶׁר אִם־צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶהלִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּֽן׃ | 15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן |
| 16 אִם־קָרָאתִי וַֽיַּעֲנֵנִילֹֽא־אַאֲמִין כִּֽי־יַאֲזִין קוֹלִֽי׃ | 16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי |
| 17 אֲשֶׁר־בִּשְׂעָרָה יְשׁוּפֵנִיוְהִרְבָּה פְצָעַי חִנָּֽם׃ | 17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם |
| 18 לֹֽא־יִתְּנֵנִי הָשֵׁב רוּחִיכִּי יַשְׂבִּעַנִי מַמְּרֹרִֽים׃ | 18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים |
| 19 אִם־לְכֹחַ אַמִּיץ הִנֵּהוְאִם־לְמִשְׁפָּט מִי יוֹעִידֵֽנִי׃ | 19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני |
| 20 אִם־אֶצְדָּק פִּי יַרְשִׁיעֵנִיתׇּֽם־אָנִי וַֽיַּעְקְשֵֽׁנִי׃ | 20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני |
| 21 תׇּֽם־אָנִי לֹֽא־אֵדַע נַפְשִׁיאֶמְאַס חַיָּֽי׃ | 21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי |
| 22 אַחַת הִיאעַל־כֵּן אָמַרְתִּיתָּם וְרָשָׁע הוּא מְכַלֶּֽה׃ | 22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה |
| 23 אִם־שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹםלְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָֽג׃ | 23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג |
| 24 אֶרֶץ ׀ נִתְּנָה בְֽיַד־רָשָׁעפְּנֵֽי־שֹׁפְטֶיהָ יְכַסֶּהאִם־לֹא אֵפוֹא מִי־הֽוּא׃ | 24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא |
| 25 וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי־רָץבָּרְחוּ לֹא־רָאוּ טוֹבָֽה׃ | 25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה |
| 26 חָלְפוּ עִם־אֳנִיּוֹת אֵבֶהכְּנֶשֶׁר יָטוּשׂ עֲלֵי־אֹֽכֶל׃ | 26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל |
| 27 אִם־אׇמְרִי אֶשְׁכְּחָה שִׂיחִיאֶעֶזְבָה פָנַי וְאַבְלִֽיגָה׃ | 27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה |
| 28 יָגֹרְתִּי כׇל־עַצְּבֹתָייָדַעְתִּי כִּי־לֹא תְנַקֵּֽנִי׃ | 28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני |
| 29 אָנֹכִי אֶרְשָׁעלָמָּה־זֶּה הֶבֶל אִיגָֽע׃ | 29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע |
| 30 אִם־הִתְרָחַצְתִּי במו בְמֵי־שָׁלֶגוַהֲזִכּוֹתִי בְּבֹר כַּפָּֽי׃ | 30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי |
| 31 אָז בַּשַּׁחַת תִּטְבְּלֵנִיוְתִעֲבוּנִי שַׂלְמוֹתָֽי׃ | 31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי |
| 32 כִּֽי־לֹא־אִישׁ כָּמוֹנִי אֶעֱנֶנּוּנָבוֹא יַחְדָּו בַּמִּשְׁפָּֽט׃ | 32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט |
| 33 לֹא יֵשׁ־בֵּינֵינוּ מוֹכִיחַיָשֵׁת יָדוֹ עַל־שְׁנֵֽינוּ׃ | 33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו |
| 34 יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְ ט וֹוְאֵמָתוֹ אַֽל־תְּבַעֲתַֽנִּי׃ | 34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני |
| 35 אֲֽדַבְּרָה וְלֹא אִירָאֶנּוּכִּי לֹא־כֵן אָנֹכִי עִמָּדִֽי׃ | 35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי |
