Premier livre de Samuel 25

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Samuel mourut. Tout Israël s'assembla et fit son deuil; on l'ensevelit chez lui à Rama. Davidpartit et descendit au désert de Maôn.	1 וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן
2 Il y avait à Maôn un homme, qui avait ses affaires à Karmel; c'était un homme très riche, il avaitmille moutons et mille chèvres, et il était alors à Karmel pour la tonte de son troupeau.	2 ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל
3 L'homme se nommait Nabal et sa femme, Abigayil; mais alors que la femme était pleine de bonsens et belle à voir, l'homme était brutal et malfaisant; il était Calébite.	3 ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו
4 David, ayant appris au désert que Nabal tondait son troupeau,	4 וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו
5 envoya dix garçons auxquels il dit: "Montez à Karmel, rendez-vous chez Nabal et saluez-le dema part.	5 וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום
6 Vous parlerez ainsi à mon frère: Salut à toi, salut à ta maison, salut à tout ce qui t'appartient!	6 ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום
7 Maintenant, j'apprends que tu as les tondeurs. Or tes bergers ont été avec nous, nous ne les avonspas molestés et rien de ce qui leur appartenait n'a disparu, tout le temps qu'ils furent à Karmel.	7 ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל
8 Interroge tes serviteurs et ils te renseigneront. Puissent les garçons trouver bon accueil auprès detoi, car nous sommes venus un jour de fête. Donne, je te prie, ce que tu as sous la main à tes serviteurs et à tonfils David."	8 שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד
9 Les garçons de David, étant arrivés, redirent toutes ces paroles à Nabal de la part de David etattendirent.	9 ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו
10 Mais Nabal, s'adressant aux serviteurs de David, leur dit: "Qui est David, qui est le fils deJessé? Il y a aujourd'hui trop de serviteurs qui se sauvent de chez leurs maîtres.	10 ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו
11 Je vais peut-être prendre mon pain, mon vin, ma viande que j'ai abattue pour mes tondeurs et enfaire cadeau à des gens qui viennent je ne sais d'où!"	11 ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה
12 Les garçons de David rebroussèrent chemin et s'en retournèrent. A leur arrivée, ils répétèrenttoutes ces paroles à David.	12 ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה
13 Alors David dit à ses hommes: "Que chacun ceigne son épée!" Ils ceignirent chacun son épée,David aussi ceignit la sienne, et 400 hommes environ partirent à la suite de David, tandis que 200 restaient prèsdes bagages.	13 ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים
14 Or Abigayil, la femme de Nabal, avait été avertie par l'un des serviteurs, qui lui dit: "David aenvoyé, du désert, des messagers pour saluer notre maître, mais celui-ci s'est jeté sur eux.	14 ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם
15 Pourtant ces gens ont été très bons pour nous, ils ne nous ont pas molestés et nous n'avons rienperdu, tout le temps que nous avons circulé près d'eux, quand nous étions dans la campagne.	15 והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה
16 Nuit et jour, ils ont été comme un rempart autour de nous, tout le temps que nous fûmes aveceux à paître le troupeau.	16 חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן
17 Reconnais maintenant et vois ce que tu dois faire, car la perte de notre maître et de toute samaison est une affaire réglée, et c'est un vaurien à qui on ne peut rien dire."	17 ועתה דעי וראי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו
18 Vite Abigayil prit 200 pains, deux outres de vin, cinq moutons apprêtés, cinq boisseaux de grainrôti, cent grappes de raisin sec, 200 gâteaux de figues, qu'elle chargea sur des ânes.	18 ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים
19 Elle dit à ses serviteurs: "Passez devant, et moi je vous suis", mais elle ne prévint pas Nabal, sonmari.	19 ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה
20 Tandis que, montée sur un âne, elle descendait derrière un repli de la montagne, David et seshommes descendaient vis-à-vis d'elle et elle les rencontra.	20 והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם
21 Or David s'était dit: "C'est donc en vain que j'ai protégé dans le désert tout ce qui était à cebonhomme et que rien de ce qui lui appartenait n'a disparu! Il me rend le mal pour le bien!	21 ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה
22 Que Dieu fasse à David ce mal et qu'il ajoute cet autre si, d'ici à demain matin, je laisse de tousles siens subsister un seul mâle."	22 כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר
23 Dès qu'Abigayil aperçut David, elle se hâta de descendre de l'âne et, tombant sur la face devantDavid, elle se prosterna jusqu'à terre.	23 ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ
24 Se jetant à ses pieds, elle dit: "Que la faute soit sur moi, Monseigneur! Puisse ta servante parlerà tes oreilles et daigne écouter les paroles de ta servante!	24 ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך
25 Que Monseigneur ne fasse pas attention à ce vaurien, à ce Nabal, car il porte bien son nom: ils'appelle La Brute et vraiment il est abruti. Mais moi, ta servante, je n'avais pas vu les garçons que Monseigneuravait envoyés.	25 אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת
26 Maintenant, Monseigneur, par la vie de Yahvé et ta propre vie, par Yahvé qui t'a empêché d'envenir au sang et de te faire justice de ta propre main, que deviennent comme Nabal tes ennemis et ceux quicherchent du mal à Monseigneur!	26 ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה
27 Quant à ce présent que ta servante apporte à Monseigneur, qu'il soit remis aux garçons quimarchent sur les pas de Monseigneur.	27 ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני
28 Pardonne, je t'en prie, l'offense de ta servante! Aussi bien, Yahvé assurera à Monseigneur unemaison durable, car Monseigneur combat les guerres de Yahvé et, au long de ta vie, on ne trouve pas de mal entoi.	28 שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך
29 Et si un homme se lève pour te poursuivre et attenter à ta vie, l'âme de Monseigneur seraensachée dans le sachet de vie auprès de Yahvé ton Dieu, tandis que l'âme de tes ennemis, il la lancera au creuxde la fronde.	29 ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע
30 Lors donc que Yahvé aura accompli pour Monseigneur tout le bien qu'il a dit à ton propos etlorsqu'il t'aura établi chef sur Israël,	30 והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל
31 que ce ne soit pas pour toi un trouble et un remords pour Monseigneur d'avoir versé en vain lesang et de s'être fait justice de sa main. Quand Yahvé aura fait du bien à Monseigneur, souviens-toi de taservante."	31 ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך
32 David répondit à Abigayil: "Béni soit Yahvé, Dieu d'Israël, qui t'a envoyée aujourd'hui à marencontre.	32 ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי
33 Bénie soit ta sagesse et bénie sois-tu, pour m'avoir retenu aujourd'hui d'en venir au sang et deme faire justice de ma propre main!	33 וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי
34 Mais, par la vie de Yahvé, Dieu d'Israël, qui m'a empêché de te faire du mal, si tu n'étais pasvenue aussi vite au-devant de moi, je jure que, d'ici au lever du matin, il ne serait pas resté à Nabal un seulmâle."	34 ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר
35 David reçut ce qu'elle lui avait apporté et il lui dit: "Remonte en paix chez toi. Vois: je t'aiexaucée et je t'ai fait grâce."	35 ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך
36 Quand Abigayil arriva chez Nabal, il festoyait dans sa maison. Un festin de roi: Nabal était enjoie et complètement ivre; aussi, jusqu'au lever du jour, elle ne lui révéla rien.	36 ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר
37 Le matin, quand Nabal eut cuvé son vin, sa femme lui raconta cette affaire: alors son coeurmourut dans sa poitrine et il devint comme une pierre.	37 ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן
38 Une dizaine de jours plus tard, Yahvé frappa Nabal et il mourut.	38 ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת
39 Ayant appris que Nabal était mort, David dit: "Béni soit Yahvé qui m'a rendu justice pourl'injure que j'avais reçue de Nabal et qui a retenu son serviteur de commettre le mal. Yahvé a fait retomber laméchanceté de Nabal sur sa propre tête." David envoya demander Abigayil en mariage.	39 וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה
40 Les serviteurs de David vinrent donc trouver Abigayil à Karmel et lui dirent: "David nous aenvoyés vers toi pour te prendre comme sa femme."	40 ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה
41 D'un mouvement, elle se prosterna la face contre terre et dit: "Ta servante est comme uneesclave, pour laver les pieds des serviteurs de Monseigneur."	41 ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני
42 Vite, Abigayil se releva et monta sur un âne; suivie par cinq de ses servantes, elle partit derrièreles messagers de David et elle devint sa femme.	42 ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה
43 David avait aussi épousé Ahinoam de Yizréel, et il les eut toutes deux pour femmes.	43 ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים
44 Saül avait donné sa fille Mikal, femme de David, à Palti, fils de Layish, de Gallim.	44 ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים