Évangile selon Luc 14

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Et il advint, comme il était venu un sabbat chez l'un des chefs des Pharisiens pour prendre un repas,qu'eux étaient à l'observer.	1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו
2 Et voici qu'un hydropique se trouvait devant lui.	2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים
3 Prenant la parole, Jésus dit aux légistes et aux Pharisiens: "Est-il permis, le sabbat, de guérir, ou non?"	3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו
4 Et eux se tinrent cois. Prenant alors le malade, il le guérit et le renvoya.	4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו
5 Puis il leur dit: "Lequel d'entre vous, si son fils ou son boeuf vient à tomber dans un puits, ne l'en tireraaussitôt, le jour du sabbat?"	5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת
6 Et ils ne purent rien répondre à cela.	6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר
7 Il disait ensuite une parabole à l'adresse des invités, remarquant comment ils choisissaient les premiersdivans; il leur disait:	7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם
8 "Lorsque quelqu'un t'invite à un repas de noces, ne va pas t'étendre sur le premier divan, de peur qu'unplus digne que toi n'ait été invité par ton hôte,	8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך
9 et que celui qui vous a invités, toi et lui, ne vienne te dire: Cède-lui la place. Et alors tu devrais, pleinde confusion, aller occuper la dernière place.	9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון
10 Au contraire, lorsque tu es invité, va te mettre à la dernière place, de façon qu'à son arrivée celui quit'a invité te dise: Mon ami, monte plus haut. Alors il y aura pour toi de l'honneur devant tous les autres convives.	10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך
11 Car quiconque s'élève sera abaissé, et celui qui s'abaisse sera élevé."	11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם
12 Puis il disait à celui qui l'avait invité: "Lorsque tu donnes un déjeuner ou un dîner, ne convie ni tesamis, ni tes frères, ni tes parents, ni de riches voisins, de peur qu'eux aussi ne t'invitent à leur tour et qu'on ne terende la pareille.	12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום
13 Mais lorsque tu donnes un festin, invite des pauvres, des estropiés, des boiteux, des aveugles;	13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים
14 heureux seras-tu alors de ce qu'ils n'ont pas de quoi te le rendre! Car cela te sera rendu lors de larésurrection des justes."	14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים
15 A ces mots, l'un des convives lui dit: "Heureux celui qui prendra son repas dans le Royaume deDieu!"	15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים
16 Il lui dit: "Un homme faisait un grand dîner, auquel il invite beaucoup de monde.	16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים
17 A l'heure du dîner, il envoya son serviteur dire aux invités: Venez; maintenant tout est prêt.	17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל
18 Et tous, comme de concert, se mirent à s'excuser. Le premier lui dit: J'ai acheté un champ et il mefaut aller le voir; je t'en prie, tiens-moi pour excusé.	18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני
19 Un autre dit: J'ai acheté cinq paires de boeufs et je pars les essayer; je t'en prie, tiens-moi pourexcusé.	19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני
20 Un autre dit: Je viens de me marier, et c'est pourquoi je ne puis venir.	20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא
21 "A son retour, le serviteur rapporta cela à son maître. Alors, pris de colère, le maître de maison dit àson serviteur: Va-t-en vite par les places et les rues de la ville, et introduis ici les pauvres, les estropiés, lesaveugles et les boiteux. --	21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים
22 Maître, dit le serviteur, tes ordres sont exécutés, et il y a encore de la place.	22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום
23 Et le maître dit au serviteur: Va-t-en par les chemins et le long des clôtures, et fais entrer les gens deforce, afin que ma maison se remplisse.	23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי
24 Car, je vous le dis, aucun de ces hommes qui avaient été invités ne goûtera de mon dîner."	24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי
25 Des foules nombreuses faisaient route avec lui, et se retournant il leur dit:	25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם
26 "Si quelqu'un vient à moi sans haïr son père, sa mère, sa femme, ses enfants, ses frères, ses soeurs, etjusqu'à sa propre vie, il ne peut être mon disciple.	26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי
27 Quiconque ne porte pas sa croix et ne vient pas derrière moi ne peut être mon disciple.	27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי
28 "Qui de vous en effet, s'il veut bâtir une tour, ne commence par s'asseoir pour calculer la dépense etvoir s'il a de quoi aller jusqu'au bout?	28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו
29 De peur que, s'il pose les fondations et ne peut achever, tous ceux qui le verront ne se mettent à semoquer de lui, en disant:	29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר
30 Voilà un homme qui a commencé de bâtir et il n'a pu achever!	30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות
31 Ou encore quel est le roi qui, partant faire la guerre à un autre roi, ne commencera par s'asseoir pourexaminer s'il est capable, avec 10.000 hommes, de se porter à la rencontre de celui qui marche contre lui avec20.000?	31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף
32 Sinon, alors que l'autre est encore loin, il lui envoie une ambassade pour demander la paix.	32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום
33 Ainsi donc, quiconque parmi vous ne renonce pas à tous ses biens ne peut être mon disciple.	33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי
34 "C'est donc une bonne chose que le sel. Mais si même le sel vient à s'affadir, avec quoil'assaisonnera-t-on?	34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן
35 Il n'est bon ni pour la terre ni pour le fumier: on le jette dehors. Celui qui a des oreilles pour entendre,qu'il entende!"	35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע