Évangile selon Marc 8

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 En ces jours-là, comme il y avait de nouveau une foule nombreuse et qu'ils n'avaient pas de quoimanger, il appela à lui ses disciples et leur dit:	1 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם בְּהִקָּבֵץ עַם רָב וְאֵין לָהֶם מַה־יֹּאכֵלוּ וַיִּקְרָא יֵשׁוּעַ אֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם
2 "J'ai pitié de la foule, car voilà déjà trois jours qu'ils restent auprès de moi et ils n'ont pas de quoimanger.	2 נִכְמְרוּ רַחֲמַי עַל־הָעָם כִּי־זֶה שְׁלשֶׁת יָמִים עָמְדוּ עִמָּדִי וְאֵין לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל
3 Si je les renvoie à jeun chez eux, ils vont défaillir en route, et il y en a parmi eux qui sont venus deloin."	3 וְהָיָה בְּשַׁלְּחִי אוֹתָם רְעֵבִים לְבָתֵּיהֶם יִתְעַלְּפוּ בַּדָּרֶךְ כִּי־יֵשׁ מֵהֶם אֲשֶׁר בָּאוּ מִמֶּרְחָק
4 Ses disciples lui répondirent: "Où prendre de quoi rassasier de pains ces gens, ici, dans un désert?"	4 וַיַּעֲנוּ אֹתוֹ תַּלְמִידָיו מֵאַיִן יוּכַל אִישׁ לְהַשְׂבִּיעַ אֶת־אֵלֶּה פֹּה בַמִּדְבָּר לָחֶם
5 Et il leur demandait: "Combien avez-vous de pains" - "Sept", dirent-ils.	5 וַיִּשְׁאַל אוֹתָם כַּמָּה כִכְּרוֹת־לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם וַיֹּאמְרוּ שֶׁבַע
6 Et il ordonne à la foule de s'étendre à terre; et, prenant les sept pains, il rendit grâces, les rompit et illes donnait à ses disciples pour les servir, et ils les servirent à la foule.	6 וַיְצַו אֶת־הָעָם לָשֶׁבֶת לָאָרֶץ וַיִּקַח אֶת־שֶׁבַע כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וַיְבָרֶךְ וַיִּפְרֹס וַיִּתֵּן אוֹתָם לְתַלְמִידָיו לָשֹוּם לִפְנֵיהֶם וַיָּשִׂימוּ לִפְנֵי הָעָם
7 Ils avaient encore quelques petits poissons; après les avoir bénis, il dit de les servir aussi.	7 וַיְהִי לָהֶם מְעַט דָּגִים קְטַנִּים וַיְבָרֶךְ וַיֹּאמֶר לָשֹוּם לִפְנֵיהֶם גַּם־אֶת־אֵלֶּה
8 Ils mangèrent et furent rassasiés, et l'on emporta les restes des morceaux: sept corbeilles!	8 וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבָּעוּ וַיִּשְׂאוּ מִן־הַפְּתוֹתִים הַנּוֹתָרִים שִׁבְעַת דּוּדִים
9 Or ils étaient environ 4.000. Et il les renvoya;	9 וְהָאֹכְלִים הָיוּ כְּאַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ וַיְשַׁלְּחֵם
10 et aussitôt, montant dans la barque avec ses disciples, il vint dans la région de Dalmanoutha.	10 אָז יָרַד בָּאֳנִיָּה עִם־תַּלְמִידָיו וַיָּבֹא אֶל־גְּלִילוֹת דַּלְמָנוּתָא
11 Les Pharisiens sortirent et se mirent à discuter avec lui; ils demandaient de lui un signe venant duciel, pour le mettre à l'épreuve.	11 וַיֵּצְאוּ הַפְּרוּשִׁים וַיָּחֵלּוּ לְהִתְוַכַּח אִתּוֹ וַיִּשְׁאֲלוּ מֵעִמּוֹ אוֹת מִן־הַשָּׁמַיִם וְהֵם מְנַסִּים אֹתוֹ
12 Gémissant en son esprit, il dit: "Qu'a cette génération à demander un signe? En vérité, je vous le dis,il ne sera pas donné de signe à cette génération."	12 וַיֵּאָנַח בְּרוּחוֹ וַיֹּאמַר מָה־הַדּוֹר הַזֶּה מְבַקֶּשׁ־לוֹ אוֹת אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יִנָּתֵן אוֹת לַדּוֹר הַזֶּה
13 Et les laissant là, il s'embarqua de nouveau et partit pour l'autre rive.	13 וַיַּעֲזֹב אוֹתָם וַיֵּרֶד בָּאֳנִיָּה וַיָּשָׁב וַיַּעֲבֹר אֶל־עֵבֶר הַיָּם
14 Ils avaient oublié de prendre des pains et ils n'avaient qu'un pain avec eux dans la barque.	14 וַיִּשְׁכְּחוּ לָקַחַת אִתָּם לָחֶם וְלֹא־הָיָה לָהֶם בָּאֳנִיָּה בִּלְתִּי אִם־כִּכַּר־לֶחֶם אֶחָת
15 Or il leur faisait cette recommandation: "Ouvrez l'oeil et gardez-vous du levain des Pharisiens et dulevain d'Hérode."	15 וַיַּזְהֵר אוֹתָם לֵאמֹר רְאוּ הִשָּׁמְרוּ לָכֶם מִשְּׂאֹר הַפְּרוּשִׁים וּמִשְּׂאֹר הוֹרְדוֹס
16 Et eux de faire entre eux cette réflexion: qu'ils n'ont pas de pains.	16 וַיַּחְשְׁבוּ וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ עַל כִּי־לֶחֶם אֵין אִתָּנוּ
17 Le sachant, il leur dit: "Pourquoi faire cette réflexion, que vous n'avez pas de pains? Vous necomprenez pas encore et vous ne saisissez pas? Avez-vous donc l'esprit bouché,	17 וַיֵּדַע יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר לָהֶם מַה־תַּחְשְׁבוּ עַל כִּי־לֶחֶם אֵין לָכֶם הַעוֹד לֹא תַשְׂכִּילוּ וְלֹא תָבִינוּ וְלִבְּכֶם עוֹדֶנּוּ מְטֻמְטָם
18 des yeux pour ne point voir et des oreilles pour ne point entendre? Et ne vous rappelez-vous pas,	18 עֵינַיִם לָכֶם וְלֹא תִרְאוּ וְאָזְנַיִם לָכֶם וְלֹא תִשְׁמְעוּ וְלֹא תִזְכֹּרוּ
19 quand j'ai rompu les cinq pains pour les 5.000 hommes, combien de couffins pleins de morceauxvous avez emportés?" Ils lui disent: "Douze" --	19 כַּאֲשֶׁר פָּרַסְתִּי אֶת־חֲמֵשֶׁת כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם לַחֲמֵשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ כַּמָּה סַלִּים מְלֵאֵי פְתוֹתִים נְשָׂאתֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שְׁנֵים עָשָׂר
20 "Et lors des sept pour les 4.000 hommes, combien de corbeilles pleines de morceaux avez-vousemportées?" Et ils disent: "Sept."	20 וּבַשֶּׁבַע לְאַרְבַּעַת אַלְפֵי אִישׁ כַּמָּה דוּדִים מְלֵאֵי פְתוֹתִים נְשָׂאתֶם וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו שִׁבְעָה
21 Alors il leur dit: "Ne comprenez-vous pas encore?"	21 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֵיךְ לֹא תָבִינוּ
22 Ils arrivent à Bethsaïde et on lui amène un aveugle, en le priant de le toucher.	22 וַיָּבֹא אֶל־בֵּית צָיְדָה וַיָּבִיאוּ אֵלָיו אִישׁ עִוֵּר וַיִּתְחַנְנוּ לוֹ לָגַעַת בּוֹ
23 Prenant l'aveugle par la main, il le fit sortir hors du village. Après lui avoir mis de la salive sur lesyeux et lui avoir imposé les mains, il lui demandait: "Aperçois-tu quelque chose?"	23 וַיֹּאחֶז בְּיַד הָעִוֵּר וַיּוֹלִיכֵהוּ אֶל־מִחוּץ לַכְּפָר וַיָּרָק בְּעֵינָיו וַיָּשֶׂם אֶת־יָדָיו עָלָיו וַיִּשְׁאָלֵהוּ לֵאמֹר הֲרֹאֶה אַתָּה דָּבָר
24 Et l'autre, qui commençait à voir, de répondre: "J'aperçois les gens, c'est comme si c'était des arbresque je les vois marcher."	24 וַיַּבֵּט וַיֹּאמֶר אֶרְאֶה אֶת־בְּנֵי הָאָדָם כִּי מִתְהַלְּכִים כְּאִילָנוֹת אֲנִי רֹאֶה
25 Après cela, il mit de nouveau ses mains sur les yeux de l'aveugle, et celui-ci vit clair et fut rétabli, etil voyait tout nettement, de loin.	25 וַיּוֹסֶף לָשֹוּם אֶת־יָדָיו עַל־עֵינָיו וַתִּפָּקַחְנָה עֵינָיו וַיֵּרָפֵא וַיַּרְא הַכֹּל הֵיטֵב עַד־לְמֵרָחוֹק
26 Et Jésus le renvoya chez lui, en lui disant: "N'entre même pas dans le village."	26 וַיְשַׁלְּחֵהוּ אֶל־בֵּיתוֹ לֵאמֹר אַל־תָּבֹא בְּתוֹךְ הַכְּפָר וְאַל־תְּדַבֵּר לְאִישׁ בַּכְּפָר
27 Jésus s'en alla avec ses disciples vers les villages de Césarée de Philippe, et en chemin il posait à sesdisciples cette question: "Qui suis-je, au dire des gens?"	27 וַיֵּצֵא יֵשׁוּעַ וְתַלְמִידָיו לָלֶכֶת אֶל־כְּפָרֵי קִיסְרִין שֶׁל־פִילִפּוֹס וַיְהִי בַדֶּרֶךְ וַיִּשְׁאַל אֶת־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מָה־אֹמְרִים עָלַי הָאֲנָשִׁים מִי־אָנִי
28 Ils lui dirent: "Jean le Baptiste; pour d'autres, Elie; pour d'autres, un des prophètes" --	28 וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל וְיֵשׁ אֹמְרִים אֵלִיָּהוּ וַאֲחֵרִים אֹמְרִים אֶחָד מִן־הַנְּבִיאִים
29 "Mais pour vous, leur demandait-il, qui suis-je?" Pierre lui répond: "Tu es le Christ."	29 וַיִּשְׁאַל אֹתָם לֵאמֹר וְאַתֶּם מַה־תֹּאמְרוּ עָלַי מִי־אָנִי וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה הוּא הַמָּשִׁיחַ
30 Alors il leur enjoignit de ne parler de lui à personne.	30 וַיְצַו אֹתָם בִּגְעָרָה לְבִלְתִּי דַבֵּר־עָלָיו לְאִישׁ
31 Et il commença de leur enseigner: "Le Fils de l'homme doit beaucoup souffrir, être rejeté par lesanciens, les grands prêtres et les scribes, être tué et, après trois jours, ressusciter;	31 וַיָּחֶל לְלַמְּדָם כִּי צָרִיךְ בֶּן־הָאָדָם לֵעָנוֹת הַרְבֵּה וְיִמָּאֵס עַל־יְדֵי הַזְּקֵנִים וְהַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וְהַסּוֹפְרִים וְיוּמַת וּמִקְצֵה שְׁלשֶׁת יָמִים קוֹם יָקוּם
32 et c'est ouvertement qu'il disait ces choses. Pierre, le tirant à lui, se mit à le morigéner.	32 וְהוּא בְגָלוּי דִּבֶּר אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּקָּחֵהוּ פֶטְרוֹס וַיָּחֶל לִגְעָר־בּוֹ
33 Mais lui, se retournant et voyant ses disciples, admonesta Pierre et dit: "Passe derrière moi, Satan!car tes pensées ne sont pas celles de Dieu, mais celles des hommes!"	33 וַיִּפֶן אַחֲרָיו וַיַּבֵּט אֶל־תַּלְמִידָיו וַיִּגְעַר בְּפֶטְרוֹס לֵאמֹר סוּר מֵעַל פָּנַי הַשָּׂטָן כִּי אֵין לִבְּךָ לְדִבְרֵי הָאֱלֹהִים כִּי אִם־לְדִבְרֵי הָאָדָם
34 Appelant à lui la foule en même temps que ses disciples, il leur dit: "Si quelqu'un veut venir à masuite, qu'il se renie lui-même, qu'il se charge de sa croix, et qu'il me suive.	34 וַיִּקְרָא אֶל־הָעָם וְאֶל־תַּלְמִידָיו וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הֶחָפֵץ לָלֶכֶת אַחֲרַי יְכַחֵשׁ בְּנַפְשׁוֹ וְיִשָּׂא אֶת־צְלָבוֹ וְיֵלֵךְ אַחֲרָי
35 Qui veut en effet sauver sa vie la perdra, mais qui perdra sa vie à cause de moi et de l'Evangile lasauvera.	35 כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לְהוֹשִׁיעַ אֶת־נַפְשׁוֹ תֹּאבַד נַפְשׁוֹ מִמֶּנּוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאבַד לוֹ נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן הַבְּשׂוֹרָה הוּא יוֹשִׁיעֶנָּה
36 Que sert donc à l'homme de gagner le monde entier, s'il ruine sa propre vie?	36 כִּי מַה־יּוֹעִיל לְאָדָם כִּי־יִקְנֶה אֶת־כָּל־הָעוֹלָם וְנִשְׁחֲתָה נַפְשׁוֹ
37 Et que peut donner l'homme en échange de sa propre vie?	37 אוֹ מַה־יִּתֵּן אִישׁ פִּדְיוֹן נַפְשׁוֹ
38 Car celui qui aura rougi de moi et de mes paroles dans cette génération adultère et pécheresse, le Filsde l'homme aussi rougira de lui, quand il viendra dans la gloire de son Père avec les saints anges."	38 כִּי כָל־אִישׁ אֲשֶׁר־הָיִיתִי אֲנִי וּדְבָרַי לוֹ לְחֶרְפָּה בַּדּוֹר הַנֹּאֵף וְהַחוֹטֵא הַזֶּה אַף־הוּא יִהְיֶה לְחֶרְפָּה לְבֶן־הָאָדָם בְּבוֹאוֹ בִּכְבוֹד אָבִיו עִם־הַמַּלְאָכִים הַקְּדוֹשִׁים