Évangile selon Matthieu 17

JERUSALEM	STUTTGARTENSIA-DELITZSCH
1 Six jours après, Jésus prend avec lui Pierre, Jacques, et Jean son frère, et les emmène, à l'écart,sur une haute montagne.	1 וּמִקֵּץ שֵׁשֶׁת יָמִים לָקַח אִתּוֹ יֵשׁוּעַ אֶת־פֶּטְרוֹס וְאֶת־יַעֲקֹב וְאֶת־יוֹחָנָן אָחִיו וַיַּעֲלֵם בָּדָד עַל־הַר גָּבוֹהַּ
2 Et il fut transfiguré devant eux: son visage resplendit comme le soleil, et ses vêtements devinrentblancs comme la lumière.	2 וַיִּשְׁתַּנֶּה לְעֵינֵיהֶם וַיַּזְהִירוּ פָנָיו כַּשֶּׁמֶשׁ וּבְגָדָיו כָּאוֹר הִלְבִּינוּ
3 Et voici que leur apparurent Moïse et Elie, qui s'entretenaient avec lui.	3 וְהִנֵּה נִרְאוּ אֲלֵיהֶם משֶׁה וְאֵלִיָּהוּ מִדַּבְּרִים אִתּוֹ
4 Pierre alors, prenant la parole, dit à Jésus: "Seigneur, il est heureux que nous soyons ici; si tu leveux, je vais faire ici trois tentes, une pour toi, une pour Moïse et une pour Elie."	4 וַיַּעַן פֶּטְרוֹס וַיֹּאמֶר אֶל־יֵשׁוּעַ אֲדֹנִי טוֹב הֱיוֹתֵנוּ פֹה אִם־תַּחְפֹּץ נַעֲשֶׂה־נָּא פֹה שָׁלשׁ סֻכּוֹת לְךָ אַחַת וּלְמשֶׁה אַחַת וּלְאֵלִיָּהוּ אֶחָת
5 Comme il parlait encore, voici qu'une nuée lumineuse les prit sous son ombre, et voici qu'unevoix disait de la nuée: "Celui-ci est mon Fils bien-aimé, qui a toute ma faveur, écoutez-le."	5 עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר וְהִנֵּה עֲנַן־אוֹר הֵצַל עֲלֵיהֶם וְהִנֵּה־קוֹל מִתּוֹךְ הֶעָנָן אֹמֵר זֶה־בְּנִי יְדִידִי אֲשֶׁר רָצִיתִי בוֹ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן
6 A cette voix, les disciples tombèrent sur leurs faces, tout effrayés.	6 וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ הַתַּלְמִידִים וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם וַיִּירְאוּ מְאֹד
7 Mais Jésus, s'approchant, les toucha et leur dit: "Relevez-vous, et n'ayez pas peur."	7 וַיִּגַּשׁ יֵשׁוּעַ וַיִּגַּע־בָּם וַיֹּאמַר קוּמוּ וְאַל־תִּירָאוּ
8 Et eux, levant les yeux, ne virent plus personne que lui, Jésus, seul.	8 וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וְלֹא רָאוּ אִישׁ בִּלְתִּי אֶת־יֵשׁוּעַ לְבַדּוֹ
9 Comme ils descendaient de la montagne, Jésus leur donna cet ordre: "Ne parlez à personne decette vision, avant que le Fils de l'homme ne ressuscite d'entre les morts."	9 וּבְרִדְתָּם מִן־הָהָר צִוָּה יֵשׁוּעַ אֹתָם לֵאמֹר לֹא תַגִּידוּ לְאִישׁ אֶת־דְּבַר הַמַּרְאֶה עַד אִם־קָם בֶּן־הָאָדָם מֵעִם הַמֵּתִים
10 Et les disciples lui posèrent cette question: "Que disent donc les scribes, qu'Elie doit venird'abord?"	10 וַיִּשְׁאָלֻהוּ תַלְמִידָיו לֵאמֹר לָמָּה זֶּה אֹמְרִים הַסּוֹפְרִים כִּי אֵלִיָּהוּ בּוֹא יָבוֹא בָּרִאשׁוֹנָה
11 Il répondit: "Oui, Elie doit venir et tout remettre en ordre;	11 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הִנֵּה אֵלִיָּהוּ יָבוֹא בָרִאשׁוֹנָה וְיָשִׁיב אֶת־הַכֹּל
12 or, je vous le dis, Elie est déjà venu, et ils ne l'ont pas reconnu, mais l'ont traité à leur guise. Demême le Fils de l'homme aura lui aussi à souffrir d'eux."	12 אֲבָל אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי אֵלִיָּהוּ כְּבָר בָּא וְלֹא הִכִּירֻהוּ וַיַּעֲשֹוּ־בוֹ כִּרְצוֹנָם וְכֵן גַּם־בֶּן־הָאָדָם יְעֻנֶּה עַל־יָדָם
13 Alors les disciples comprirent que ses paroles visaient Jean le Baptiste.	13 אָז הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים כִּי עַל־יוֹחָנָן הַמַּטְבִּיל דִּבֶּר אֲלֵיהֶם
14 Comme ils rejoignaient la foule, un homme s'approcha de lui et, s'agenouillant, lui dit:	14 וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־הֲמוֹן הָעָם וַיִּגַּשׁ אֵלָיו אִישׁ וַיִּכְרַע עַל־בִּרְכָּיו לְנֶגְדּוֹ
15 "Seigneur, aie pitié de mon fils, qui est lunatique et va très mal: souvent il tombe dans le feu, etsouvent dans l'eau.	15 וַיֹּאמַר אֲדֹנִי רַחֶם־נָא עַל־בְּנִי כִּי־מֻכֵּה יָרֵחַ הוּא וְחָלְיוֹ רָע כִּי־פְעָמִים רַבּוֹת הוּא נֹפֵל בָּאֵשׁ וּפְעָמִים רַבּוֹת אֶל־תּוֹךְ הַמָּיִם
16 Je l'ai présenté à tes disciples, et ils n'ont pas pu le guérir" --	16 וָאָבִיא אֹתוֹ אֶל־תַּלְמִידֶיךָ וְלֹא יָכְלוּ לִרְפֹּא לוֹ
17 "Engeance incrédule et pervertie, répondit Jésus, jusques à quand serai-je avec vous? Jusques àquand ai-je à vous supporter? Apportez-le-moi ici."	17 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר הוֹי דּוֹר בִּלְתִּי מַאֲמִין וּפְתַלְתֹּל עַד־מָתַי אֶהְיֶה עִמָּכֶם עַד־מָתַי אֶסְבֹּל אֶתְכֶם הָבִיאוּ אוֹתוֹ אֵלַי הֵנָּה
18 Et Jésus le menaça, et le démon sortit de l'enfant qui, de ce moment, fut guéri.	18 וַיִּגְעַר־בּוֹ יֵשׁוּעַ וַיֵּצֵא הַשֵּׁד מִמֶּנּוּ וַיֵּרָפֵא הַנַּעַר מִן־הַשָּׁעָה הַהִיא
19 Alors les disciples, s'approchant de Jésus, dans le privé, lui demandèrent: "Pourquoi nous autres,n'avons-nous pu l'expulser"?	19 וַיִּגְּשׁוּ הַתַּלְמִידִים אֶל־יֵשׁוּעַ וְהוּא לְבַדּוֹ וַיֹּאמְרוּ מַדּוּעַ אֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לְגָרְשׁוֹ
20 "Parce que vous avez peu de foi leur dit-il. Car, je vous le dis en vérité, si vous avez de la foigros comme un grain de sénevé, vous direz à cette montagne: Déplace-toi d'ici à là, et elle se déplacera, et rienne vous sera impossible."	20 וַיֹּאמֶר יֵשׁוּעַ אֲלֵיהֶם מִפְּנֵי אֲשֶׁר אֵינְכֶם מַאֲמִינִים כִּי אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אִם־יֵשׁ לָכֶם אֱמוּנָה כְּגַרְגֵּר הַחַרְדָּל וַאֲמַרְתֶּם אֶל־הָהָר הַזֶּה הֵעָתֵק מִזֶּה שָׁמָּה וְנֶעְתַּק מִמְּקוֹמוֹ וְאֵין דָּבָר אֲשֶׁר יִבָּצֵר מִכֶּם
	21 אֲבָל הַמִּין הַזֶּה לֹא יֵצֵא כִּי אִם־בִּתְפִלָּה וּבְצוֹם
22 Comme ils se trouvaient réunis en Galilée, Jésus leur dit: "Le Fils de l'homme va être livré auxmains des hommes,	22 וַיְהִי בְּהִתְהַלְּכָם בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ עָתִיד בֶּן־הָאָדָם לְהִמָּסֵר בִּידֵי אֲנָשִׁים
23 et ils le tueront, et, le troisième jour, il ressuscitera." Et ils en furent tout consternés.	23 וְיַהַרְגֻהוּ וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד
24 Comme ils étaient venus à Capharnaüm, les collecteurs du didrachme s'approchèrent de Pierre etlui dirent: "Est-ce que votre maître ne paie pas le didrachme"?	24 וַיְהִי כְּבוֹאָם אֶל־כְּפַר־נַחוּם וַיִּגְּשׁוּ אֶל־פֶּטְרוֹס גֹּבֵי מַחֲצִית הַשָּׁקֶל וַיֹּאמְרוּ הֲלֹא יִתֵּן רַבְּכֶם אֶת־מַחֲצִית הַשָּׁקֶל
25 "Mais si", dit-il. Quand il fut arrivé à la maison, Jésus devança ses paroles en lui disant: "Qu'enpenses-tu, Simon? Les rois de la terre, de qui perçoivent-ils taxes ou impôts? De leurs fils ou des étrangers?"	25 וַיֹּאמֶר הֵן וּבְבוֹאוֹ הַבַּיְתָה קִדֵּם אֹתוֹ יֵשׁוּעַ לִשְׁאֹל מַה־דַּעְתְּךָ שִׁמְעוֹן מַלְכֵי הָאָרֶץ מִמִּי יִקְחוּ מֶכֶס וּמַס מֵאֵת בְּנֵיהֶם אוֹ מֵאֵת הַזָּרִים
26 Et comme il répondait: "Des étrangers", Jésus lui dit: "Par conséquent, les fils sont exempts.	26 וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס אֵלָיו מֵאֵת הַזָּרִים וַיֹּאמֶר לוֹ יֵשׁוּעַ אִם־כֵּן אֵפוֹא הַבָּנִים חָפְשִׁים הֵמָּה
27 Cependant, pour ne pas les scandaliser, va à la mer, jette l'hameçon, saisis le premier poissonqui montera, et ouvre-lui la bouche: tu y trouveras un statère; prends-le et donne-le leur, pour moi et pour toi."	27 אַךְ לְמַעַן לֹא־נִהְיֶה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל לֵךְ אֶל־הַיָּם וְהִשְׁלַכְתָּ אֶל־תּוֹכוֹ חַכָּה וְאֶת־הַדָּג הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יַעֲלֶה שָׂאֵהוּ וְכַאֲשֶׁר תִּפְתַּח אֶת־פִּיו תִּמְצָא בוֹ אִסְתִּירָא אוֹתוֹ קַח־לְךָ וְנָתַתָּ לָהֶם בַּעֲדִי וּבַעֲדֶךָ