Livre des Lamentations 4

JERUSALEM	MODERN HEBREW BIBLE
1 Quoi! il s'est terni, l'or, il s'est altéré, l'or si fin! Les pierres sacrées ont été semées au coin de toutes les rues.	1 איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות
2 Les fils de Sion, précieux autant que l'or fin, quoi! ils sont comptés pour des vases d'argile, oeuvre des mains d'un potier!	2 בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר
3 Même les chacals tendent leurs mamelles et allaitent leurs petits; la fille de mon peuple est devenue cruelle comme les autruches au désert.	3 גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר
4 De soif, la langue du nourrisson s'attache à son palais; les petits enfants réclament du pain: personne ne leur en partage.	4 דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם
5 Ceux qui mangeaient des mets délicieux expirent dans les rues; ceux qui étaient élevés dans la pourpre étreignent le fumier.	5 האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות
6 La faute de la fille de mon peuple a surpassé les péchés de Sodome, qui fut renversée en un instant sans qu'on s'y fatiguât les mains.	6 ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים
7 Ses jeunes gens étaient plus éclatants que neige, plus blancs que lait; plus vermeil que le corail était leur corps, leur teint était de saphir.	7 זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם
8 Leur visage est plus sombre que la suie, on ne les reconnaît plus dans les rues. Leur peau est collée à leurs os, sèche comme du bois.	8 חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ
9 Heureuses furent les victimes de l'épée plus que celles de la faim, qui succombent, épuisées, privées des fruits des champs.	9 טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי
10 De tendres femmes ont, de leurs mains, fait cuire leurs petits: ils leur ont servi d'aliment dans le désastre de la fille de mon peuple.	10 ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי
11 Yahvé a assouvi sa fureur, déversé l'ardeur de sa colère, il a allumé en Sion un feu qui a dévoré ses fondations.	11 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה
12 Ils ne croyaient pas, les rois de la terre et tous les habitants du monde, que l'oppresseur et l'ennemi franchiraient les portes de Jérusalem.	12 לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם
13 C'est à cause des péchés de ses prophètes, des fautes de ses prêtres, qui en pleine ville avaient versé le sang des justes!	13 מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים
14 Ils erraient en aveugles dans les rues, souillés de sang; alors on ne pouvait toucher leurs vêtements.	14 נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם
15 "Arrière! Impur!" leur criait-on, "Arrière! Arrière! Pas de contact!" S'ils partaient et fuyaient chez les nations, ils ne pouvaient y séjourner.	15 סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור
16 La Face de Yahvé les dispersa, il ne les regarda plus. On ne marqua plus de respect aux prêtres, d'égard aux anciens.	16 פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו
17 Toujours nos yeux se consumaient, épiant un secours: illusion! De nos tours nous guettions une nation qui ne peut sauver.	17 עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע
18 On observait nos pas, pour nous interdire nos places. Notre fin était proche, nos jours accomplis, oui, notre fin était arrivée!	18 צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו
19 Nos pourchasseurs étaient rapides plus que les aigles du ciel; dans les montagnes ils nous traquaient, nous dressaient des embûches au désert.	19 קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו
20 Le souffle de nos narines, l'oint de Yahvé fut pris dans leurs fosses, lui dont nous disions: "A son ombre nous vivrons chez les nations."	20 רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים
21 Réjouis-toi, exulte, fille d'Edom, qui habites au pays de Uç! A toi aussi passera la coupe: tu te soûleras et montreras ta nudité!	21 שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי
22 Ta faute est expiée, fille de Sion. Il ne te déportera plus! Il va châtier ta faute, fille d'Edom. Il va dévoiler tes péchés!	22 תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך