Vangelo secondo Luca 1

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 POICHÈ molti hanno impreso d’ordinare la narrazion delle cose, delle quali siamo stati appieno accertati;	1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו
2 secondo che ce l’hanno tramandate quelli che da principio le videro essi stessi, e furon ministri della parola;	2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר
3 a me ancora è parso, dopo aver dal capo rinvenuta ogni cosa compiutamente, di scrivertene per ordine, eccellentissimo Teofilo;	3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר
4 acciocchè tu riconosca la certezza delle cose che ti sono state insegnate	4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם
5 A’ DÌ di Erode, re di Giudea, vi era un certo sacerdote, chiamato per nome Zaccaria, della muta di Abia; e la sua moglie era delle figliuole di Aaronne, e il nome di essa era Elisabetta.	5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע
6 Or amendue eran giusti nel cospetto di Dio, camminando in tutti i comandamenti e leggi del Signore, senza biasimo.	6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו
7 E non aveano figliuoli, perciocchè Elisabetta era sterile; ed amendue eran già avanzati in età.	7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים
8 Or avvenne che esercitando Zaccaria il sacerdozio, davanti a Dio, nell’ordine della sua muta;	8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו
9 secondo l’usanza del sacerdozio, gli toccò a sorte d’entrar nel tempio del Signore, per fare il profumo.	9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה
10 E tutta la moltitudine del popolo era di fuori, orando, nell’ora del profumo.	10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת
11 Ed un angelo del Signore gli apparve, stando in piè dal lato destro dell’altar de’ profumi.	11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת
12 E Zaccaria, vedutolo, fu turbato, e timore cadde sopra lui.	12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו
13 Ma l’angelo gli disse: Non temere, Zaccaria, perciocchè la tua orazione è stata esaudita, ed Elisabetta, tua moglie, ti partorirà un figliuolo, al quale porrai nome Giovanni.	13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן
14 Ed egli ti sarà in allegrezza e gioia, e molti si rallegreranno del suo nascimento.	14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו
15 Perciocchè egli sarà grande nel cospetto del Signore; e non berrà nè vino, nè cervogia; e sarà ripieno dello Spirito Santo, fin dal seno di sua madre.	15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו
16 E convertirà molti de’ figliuoli d’Israele al Signore Iddio loro.	16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם
17 E andrà innanzi a lui, nello Spirito e virtù d’Elia, per convertire i cuori de’ padri a’ figliuoli, e i ribelli alla prudenza de’ giusti; per apparecchiare al Signore un popolo ben composto.	17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן
18 E Zaccaria disse all’angelo: A che conoscerò io questo? poichè io son vecchio, e la mia moglie è bene avanti nell’età.	18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים
19 E l’angelo, rispondendo, gli disse: Io son Gabriele, che sto davanti a Dio; e sono stato mandato per parlarti, ed annunziarti queste buone novelle.	19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת
20 Ed ecco, tu sarai mutolo, e non potrai parlare, infino al giorno che queste cose avverranno; perciocchè tu non hai creduto alle mie parole, le quali si adempieranno al tempo loro.	20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם
21 Or il popolo stava aspettando Zaccaria, e si maravigliava ch’egli tardasse tanto nel tempio.	21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל
22 E quando egli fu uscito, egli non poteva lor parlare; ed essi riconobbero ch’egli avea veduta una visione nel tempio; ed egli faceva loro cenni, e rimase mutolo.	22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם
23 Ed avvenne che quando furon compiuti i giorni del suo ministerio, egli se ne andò a casa sua.	23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו
24 Ora, dopo que’ giorni, Elisabetta, sua moglie, concepette, e si tenne nascosta cinque mesi, dicendo:	24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר
25 Così mi ha pur fatto il Signore ne’ giorni ne’ quali ha avuto riguardo a togliere il mio vituperio fra gli uomini	25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם
26 ED al sesto mese, l’angelo Gabriele fu da Dio mandato in una città di Galilea, detta Nazaret;	26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת
27 ad una vergine, sposata ad un uomo, il cui nome era Giuseppe, della casa di Davide; e il nome della vergine era Maria.	27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים
28 E l’angelo, entrato da lei, disse: Ben ti sia, o tu cui grazia è stata fatta; il Signore è teco; benedetta tu sei fra le donne.	28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים
29 Ed ella, avendolo veduto, fu turbata delle sue parole; e discorreva in sè stessa qual fosse questo saluto.	29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת
30 E l’angelo le disse: Non temere, Maria, perciocchè tu hai trovata grazia presso Iddio.	30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים
31 Ed ecco tu concepirai nel seno, e partorirai un figliuolo, e gli porrai nome GESÙ.	31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע
32 Esso sarà grande, e sarà chiamato Figliuol dell’Altissimo; e il Signore Iddio gli darà il trono di Davide, suo padre.	32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו
33 Ed egli regnerà sopra la casa di Giacobbe, in eterno; e il suo regno non avrà mai fine.	33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ
34 E Maria disse all’angelo: Come avverrà questo, poichè io non conosco uomo?	34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש
35 E l’angelo, rispondendo, le disse: Lo Spirito Santo verrà sopra te, e la virtù dell’Altissimo ti adombrerà; per tanto ancora ciò che nascerà da te Santo sarà chiamato Figliuol di Dio.	35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים
36 Ed ecco, Elisabetta, tua cugina, ha eziandio conceputo un figliuolo nella sua vecchiezza; e questo è il sesto mese a lei ch’era chiamata sterile.	36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי
37 Poichè nulla è impossibile a Dio.	37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר
38 E Maria disse: Ecco la serva del Signore; siami fatto secondo le tue parole. E l’angelo si partì da lei	38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך
39 OR in que’ giorni, Maria si levò, e andò in fretta nella contrada delle montagne, nella città di Giuda;	39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה
40 ed entrò in casa di Zaccaria, e salutò Elisabetta.	40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע
41 Ed avvenne che, come Elisabetta ebbe udito il saluto di Maria, il fanciullino le saltò nel seno; ed Elisabetta fu ripiena dello Spirito Santo.	41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש
42 E sclamò ad alta voce, e disse: Benedetta tu sei fra le donne, e benedetto è il frutto del tuo seno.	42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך
43 E donde mi vien questo, che la madre del mio Signore venga a me?	43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי
44 Poichè, ecco, come prima la voce del tuo saluto mi è pervenuta agli orecchi, il fanciullino è saltato d’allegrezza nel mio seno.	44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי
45 Ora, beata è colei che ha creduto; perciocchè le cose, dettele da parte del Signore, avranno compimento.	45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה
46 E Maria disse: L’ANIMA mia magnifica il Signore;	46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה
47 E lo spirito mio festeggia in Dio, mio Salvatore.	47 ותגל רוחי באלהי ישעי
48 Poichè egli ha riguardato alla bassezza della sua servente Perciocchè, ecco, da ora innanzi tutte le età mi predicheranno beata.	48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו
49 Poichè il Potente mi ha fatte cose grandi; E santo è il suo nome.	49 ]94-84[
50 E la sua misericordia è per ogni età, Inverso coloro che lo temono.	50 וחסדו לדור דורים על יראיו
51 Egli ha operato potentemente col suo braccio; Egli ha dissipati i superbi per lo proprio pensier del cuor loro.	51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם
52 Egli ha tratti giù da’ troni i potenti, Ed ha innalzati i bassi.	52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים
53 Egli ha ripieni di beni i famelici, E ne ha mandati vuoti i ricchi.	53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם
54 Egli ha sovvenuto Israele, suo servitore, Per aver memoria della sua misericordia;	54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו
55 Siccome egli avea parlato a’ nostri padri; Ad Abrahamo, ed alla sua progenie, in perpetuo.	55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם
56 E Maria rimase con Elisabetta intorno a tre mesi; poi se ne tornò a casa sua	56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה
57 OR si compiè il termine di Elisabetta, per partorire, e partorì un figliuolo.	57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן
58 E i suoi vicini e parenti, avendo udito che il Signore avea magnificata la sua misericordia inverso lei, se ne rallegravan con essa.	58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה
59 Ed avvenne che nell’ottavo giorno vennero per circoncidere il fanciullo, e lo chiamavano Zaccaria, del nome di suo padre.	59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו
60 Ma sua madre prese a dire: No; anzi sarà chiamato Giovanni.	60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא
61 Ed essi le dissero: Non vi è alcuno nel tuo parentado che si chiami per questo nome.	61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה
62 E con cenni domandarono al padre di esso, come voleva ch’egli fosse nominato.	62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו
63 Ed egli, chiesta una tavoletta, scrisse in questa maniera: Il suo nome è Giovanni. E tutti si maravigliarono.	63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם
64 E in quello stante la sua bocca fu aperta, e la sua lingua sciolta; e parlava, benedicendo Iddio.	64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים
65 E spavento ne venne su tutti i lor vicini; e tutte queste cose si divolgarono per tutta la contrada delle montagne della Giudea.	65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה
66 E tutti coloro che le udirono le riposero nel cuor loro, dicendo: Chi sarà mai questo fanciullo? E la mano del Signore era con lui	66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו
67 E Zaccaria, suo padre, fu ripieno dello Spirito Santo, e profetizzò, dicendo:	67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר
68 BENEDETTO sia il Signore Iddio d’Israele; Perciocchè egli ha visitato, e riscattato il suo popolo;	68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות
69 E ci ha rizzato il corno della salvazione Nella casa di Davide, suo servitore,	69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו
70 Secondo ch’egli ci avea promesso Per la bocca de’ suoi santi profeti, che sono stati d’ogni secolo;	70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם
71 Salvazione da’ nostri nemici, E di man di tutti coloro che ci odiano;	71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו
72 Per usar misericordia inverso i nostri padri, E ricordarsi del suo santo patto:	72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו
73 Secondo il giuramento fatto ad Abrahamo, nostro padre.	73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו
74 Di concederci che, liberati di man de’ nostri nemici, Gli servissimo senza paura;	74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד
75 In santità, ed in giustizia, nel suo cospetto, Tutti i giorni della nostra vita.	75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו
76 E tu, o piccol fanciullo, sarai chiamato Profeta dell’Altissimo; Perciocchè tu andrai davanti alla faccia del Signore, Per preparar le sue vie;	76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו
77 Per dare al suo popolo conoscenza della salute, In remission de’ lor peccati,	77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם
78 Per le viscere della misericordia dell’Iddio nostro, Per le quali l’Oriente da alto, ci ha visitati,	78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום
79 Per rilucere a coloro che giacevano nelle tenebre, E nell’ombra della morte; Per indirizzare i nostri piedi nella via della pace.	79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום
80 E il piccol fanciullo cresceva, e si fortificava in ispirito; e stette ne’ deserti, infino al giorno ch’egli si dovea mostrare ad Israele	80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל