| 1 Le Seigneur parla ensuite à Moïse, et lui dit : | 1 וידבר יהוה אל משה לאמר |
| 2 Venge d'abord les enfants d'Israël des Madianites, et après cela tu seras réuni à ton peuple. | 2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך |
| 3 Aussitôt Moïse dit au peuple : Faites prendre les armes à quelques-uns d'entre vous, et préparez-les au combat, afin qu'ils puissent exécuter la vengeance que le Seigneur veut tirer des Madianites. | 3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין |
| 4 Choisissez mille hommes de chaque tribu d'Israël pour les envoyer à la guerre. | 4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא |
| 5 Ils donnèrent donc mille soldats de chaque tribu, c'est-à-dire douze mille hommes prêts à combattre, | 5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא |
| 6 qui furent envoyés par Moïse avec Phinées, fils du grand-prêtre Eléazar, auquel il donna encore les vases saints, et les trompettes pour en sonner. | 6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו |
| 7 Ils combattirent donc contre les Madianites ; et, les ayant vaincus, ils passèrent tous les mâles au fil de l'épée, | 7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר |
| 8 et tuèrent leurs rois Evi, Récem, Sur, Hur et Rébé, cinq princes de la nation, avec Balaam, fils de Béor ; | 8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב |
| 9 et ils prirent leurs femmes, leurs petits enfants, tous leurs troupeaux et tous leurs biens (meubles). Ils pillèrent tout ce qu'ils avaient. | 9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו |
| 10 Ils pillèrent (La flamme consuma) toutes leurs villes, tous leurs villages et tous leurs postes fortifiés (châteaux). | 10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש |
| 11 Et ayant emmené leur butin et tout ce qu'ils avaient pris, tant les hommes que les animaux, | 11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה |
| 12 (et) ils les présentèrent à Moïse, au grand-prêtre Eléazar et à toute la multitude des enfants d'Israël, et ils portèrent au camp, dans la plaine de Moab, le long du Jourdain, vis-à-vis de Jéricho, tout le reste de ce qu'ils avaient pris qui pouvait servir à quelque usage. | 12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו |
| 13 Moïse, le grand-prêtre Eléazar, et tous les princes de la synagogue sortirent donc au-devant d'eux hors du camp. | 13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה |
| 14 Et Moïse s'irrita contre les principaux officiers de l'armée, contre les tribuns et les centurions qui venaient du combat, | 14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה |
| 15 et il leur dit : Pourquoi avez-vous sauvé les femmes ? | 15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה |
| 16 Ne sont-ce pas elles qui ont séduit les enfants d'Israël, selon le conseil de Balaam, et qui vous ont fait violer la loi du Seigneur par le péché commis à Phogor, qui attira la plaie dont le peuple fut frappé ? | 16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה |
| 17 Tuez donc tous les mâles, d'entre les enfants même, et faites mourir les femmes dont les hommes se sont approchés ; | 17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו |
| 18 mais réservez pour vous toutes les jeunes filles et toutes les autres qui sont vierges, | 18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם |
| 19 et demeurez sept jours hors du camp. Celui qui aura tué un homme, ou qui aura touché à un homme qu'on aura tué, se purifiera le troisième et le septième jour. | 19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם |
| 20 (Et) Vous purifierez aussi tout le butin, les vêtements, les vases, et tout ce qui peut être à quelque usage, soit qu'il soit fait de peaux, ou de poils de chèvre, ou de bois. | 20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו |
| 21 Le grand-prêtre Eléazar parla aussi en ces termes aux gens de l'armée qui avaient combattu : Voici ce qu'ordonne la loi que le Seigneur a donnée à Moïse. | 21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה |
| 22 Que l'or, l'argent, l'airain, le fer, le plomb et l'étain, | 22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת |
| 23 et tout ce qui peut passer par les flammes, soit purifié par le feu ; et que tout ce qui ne peut souffrir le feu soit sanctifié par l'eau d'expiation. | 23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים |
| 24 Vous laverez vos vêtements le septième jour, et, après avoir été purifiés, vous rentrerez (ensuite) dans le camp. | 24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה |
| 25 Le Seigneur dit aussi à Moïse : | 25 ויאמר יהוה אל משה לאמר |
| 26 Faites un (le) dénombrement de tout ce qui a été pris, depuis les hommes jusqu'aux bêtes, toi, le grand-prêtre Eléazar et les princes du peuple ; | 26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה |
| 27 et partage le butin également entre ceux qui ont combattu, et qui ont été à la guerre, et tout le reste du peuple. | 27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה |
| 28 Tu sépareras aussi la part du Seigneur, prise sur le butin de ceux qui ont combattu et qui ont été à la guerre. De cinq cents hommes, ou bœufs, ou ânes, ou brebis, tu en prendras un, | 28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן |
| 29 que tu donneras au grand-prêtre Eléazar, parce que ce sont les prémices du Seigneur. | 29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה |
| 30 Quant à l'autre moitié du butin, qui appartiendra aux enfants d'Israël, de cinquante hommes, ou bœufs, ou ânes, ou brebis, ou autres animaux, quels qu'ils soient, vous en prendrez un que vous donnerez aux lévites qui veillent à la garde et aux fonctions du tabernacle du Seigneur. | 30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה |
| 31 (Et) Moïse et Eléazar firent donc ce que le Seigneur avait ordonné. | 31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה |
| 32 Et on trouva que le butin que l'armée avait pris était de six cent soixante-quinze mille brebis, | 32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים |
| 33 de soixante-douze mille bœufs, | 33 ובקר שנים ושבעים אלף |
| 34 de soixante et un mille ânes, | 34 וחמרים אחד וששים אלף |
| 35 et de trente-deux mille personnes de sexe féminin, qui étaient demeurées vierges. | 35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף |
| 36 La moitié fut donnée à ceux qui avaient combattu, savoir : trois cent trente-sept mille cinq cents brebis, | 36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות |
| 37 dont on réserva pour la part du Seigneur six cent soixante-quinze brebis ; | 37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים |
| 38 trente-six mille bœufs, dont soixante-douze furent réservés ; | 38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים |
| 39 trente mille cinq cents ânes, dont soixante et un furent réservés ; | 39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים |
| 40 et seize mille personnes, dont trente-deux furent réservées pour la part du Seigneur. | 40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש |
| 41 (Et) Moïse donna au grand-prêtre Eléazar, selon qu'il lui avait été commandé, le nombre des prémices du Seigneur, | 41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה |
| 42 qu'il tira de la moitié du butin des enfants d'Israël, mise à part pour ceux qui avaient combattu. | 42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים |
| 43 Quant à l'autre moitié du butin qui fut donnée au reste du peuple, et qui se montait à trois cent trente-sept mille cinq cents brebis, | 43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות |
| 44 trente-six mille bœufs, | 44 ובקר ששה ושלשים אלף |
| 45 trente mille cinq cents ânes, | 45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות |
| 46 et seize mille personnes, | 46 ונפש אדם ששה עשר אלף |
| 47 Moïse en prit la cinquantième partie, qu'il donna aux Lévites qui veillaient à la garde et aux fonctions du tabernacle du Seigneur, selon que le Seigneur l'avait ordonné. | 47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה |
| 48 Alors les principaux officiers de l'armée, les tribuns et les centurions vinrent trouver Moïse, et lui dirent : | 48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות |
| 49 Nous avons compté, nous qui sommes tes serviteurs, tous les soldats que nous commandions, et il s'en est pas trouvé un seul qui manquât. | 49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש |
| 50 C'est pourquoi nous apportons chacun en offrande au Seigneur ce que nous avons pu trouver d'or dans le butin, chaînettes (périscélides), (bagues,) (anneaux,) bracelets et colliers, afin que tu offres pour nous tes prières au Seigneur. | 50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה |
| 51 Moïse et le grand-prêtre Eléazar reçurent donc des tribuns et des centurions tout l'or en diverses espèces, | 51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה |
| 52 qui pesait seize mille sept cent cinquante sicles. | 52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות |
| 53 Car chacun avait eu pour soi le butin qu'il avait pris. | 53 אנשי הצבא בזזו איש לו |
| 54 Et ayant reçu cet or, ils le mirent dans le tabernacle du témoignage, pour être un monument des enfants d'Israël devant le Seigneur. | 54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה |
