| 1 Dites à vos frères : Vous êtes mon peuple ; et à votre sœur : Tu as obtenu miséricorde. | 1 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה |
| 2 Jugez votre mère, jugez-la, car elle n'est plus mon épouse et je ne suis plus son mari. Qu'elle enlève ses fornications de son visage, et son adultère du milieu de ses (son) sein(s) ; | 2 ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה |
| 3 de peur que je ne la dépouille et ne la laisse nue, et que je ne la mette dans l'état où elle était le jour de sa naissance, et que je ne la rende semblable à un désert, et que je ne la change en une terre sans chemin (inaccessible), et que je ne la fasse mourir de soif. | 3 פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא |
| 4 Je n'aurai pas pitié de ses fils (enfants), parce que ce sont des enfants de prostitution. | 4 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה |
| 5 Car leur mère s'est prostituée, celle qui les a conçus s'est déshonorée (couverte de confusion), et elle a dit : J'irai après mes amants, qui me donnent mon pain et mon eau, ma laine et mon lin, mon huile et ma boisson. | 5 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי |
| 6 C'est pourquoi voici, je vais fermer ton chemin avec des (une haie d') épines, je le fermerai avec un mur, et elle ne trouvera plus ses sentiers. | 6 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא |
| 7 Elle poursuivra ses amants, et elle ne les atteindra pas ; elle les cherchera, et elle ne les trouvera pas ; et elle dira : J'irai et je retournerai vers mon premier époux, car j'étais alors plus heureuse que maintenant. | 7 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה |
| 8 Et elle n'a pas su que c'est moi qui lui donnais le blé, le vin et l'huile, et qui multipliais pour elle l'argent et l'or qu'ils ont consacrés à (ont fait, note) Baal. | 8 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל |
| 9 C'est pourquoi je changerai, et je reprendrai mon blé en son temps, et mon vin en son temps, et je délivrerai ma laine et mon lin, qui couvraient son ignominie. | 9 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה |
| 10 Et maintenant je révélerai sa folie aux yeux de ses amants, et personne ne la tirera de ma main ; | 10 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי |
| 11 et je ferai cesser toute sa joie, ses solennités, ses nouvelles lunes (néoménies), son sabbat et toutes ses fêtes. | 11 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה |
| 12 Je gâterai ses vignes et ses figuiers, dont elle a dit : C'est là le salaire que m'ont donné mes amants ; je la réduirai en une forêt, et les bêtes des champs la dévoreront. | 12 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה |
| 13 Je la châtierai (visiterai) pour les jours des Baals, où elle leur brûlait de l'encens, se parait de ses pendants d'oreilles et de son collier, allait après ses amants et m'oubliait, dit le Seigneur. | 13 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה |
| 14 C'est pourquoi voici, je l'attirerai (doucement), et je la conduirai dans la solitude, et je lui parlerai au cœur. | 14 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה |
| 15 Je lui donnerai des vignerons du même lieu, et la vallée d'Achor, pour lui ouvrir (une) l'espérance ; et là elle chantera comme aux jours de sa jeunesse, et comme aux jours où elle remonta du pays d'Egypte. | 15 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים |
| 16 En ce jour-là, dit le Seigneur, elle m'appellera son ( : Mon) Epoux, et ne m'appellera plus Baali. | 16 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי |
| 17 J'ôterai de sa bouche les noms des Baals (des Baalim), et elle ne se souviendra plus de leur(s) nom(s). | 17 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם |
| 18 En ce jour-là je ferai pour eux alliance avec la bête sauvage (de la campagne), l'oiseau du ciel et le reptile de la terre ; je briserai l'arc, l'épée et la guerre dans le (en les faisant disparaître du) pays, et je les ferai dormir en sécurité (dans la confiance). | 18 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח |
| 19 Je te fiancerai à moi (prendrai pour mon épouse) pour jamais ; je te fiancerai à moi (prendrai pour mon épouse) dans (par) la justice et le jugement, dans (par) la compassion et la miséricorde. | 19 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים |
| 20 Je te fiancerai à moi dans (prendrai pour mon épouse par) la fidélité, et tu sauras que je suis le Seigneur. | 20 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה |
| 21 Et voici, en ce jour-là j'exaucerai, dit le Seigneur, j'exaucerai les cieux, et ils exauceront la terre. | 21 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ |
| 22 Et la terre exaucera le blé, le vin et l'huile, et ils (ces choses) exauceront Jezrahel. | 22 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל |
| 23 Je la sèmerai (pour moi) dans le pays, et je ferai miséricorde à celle qui était (fut nommée) Sans miséricorde. | 23 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי |
| 24 Et je dirai à (celui qui n'était) Pas mon peuple : Tu es mon peuple ; et lui, il dira : Vous êtes mon Dieu. | |
