| 1 Venez, rassemblez-vous, nation indigne d'être aimée, | 1 התקוששו וקושו הגוי לא נכסף |
| 2 avant que le décret n'enfante ce jour qui passera comme un tourbillon de poussière, avant que la fureur de la colère du Seigneur fonde sur vous, avant que le jour de l'indignation du Seigneur fonde sur vous. | 2 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה |
| 3 Cherhez le Seigneur, vous tous qui êtes doux sur la terre, qui avez agi selon Ses préceptes; cherchez Celui qui est juste, cherchez Celui qui est doux, afin d'essayer de trouver un abri au jour de la colère du Seigneur. | 3 בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה |
| 4 Car Gaza sera détruite et Ascalon deviendra un désert; on chassera Azot en plein midi, et Accaron sera déracinée. | 4 כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר |
| 5 Malheur à vous qui habitez sur la côte de la mer, peuple de perdus! La parole du Seigneur va tomber sur vous, Chanaan, terre des Philistins; Je t'exterminerai, de sorte que tu n'auras plus d'habitants. | 5 הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב |
| 6 La côte de la mer sera alors un lieu de repos pour les pasteurs, et un parc pour les brebis; | 6 והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן |
| 7 elle sera l'héritage de ceux qui seront demeurés de la maison de Juda: ils trouveront là des pâturages, ils se reposeront le soir dans les maisons d'Ascalon, car le Seigneur leur Dieu les visitera, et Il ramènera leurs captifs. | 7 והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם |
| 8 J'ai entendu les insultes de Moab et les blasphèmes des enfants d'Ammon, qui ont outragé Mon peuple, et qui se sont élevés arrogamment contre ses frontières. | 8 שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם |
| 9 C'est pourquoi, par Ma vie, dit le Seigneur des armées, le Dieu d'Israël, Moab sera comme Sodome, et les enfants d'Ammon comme Gomorrhe, un amas d'épines sèches, des monceaux de sel et un désert éternel; le reste de Mon peuple les pillera, et ceux de Ma nation qui auront survécu en seront les maîtres. | 9 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום |
| 10 Cela leur arrivera à cause de leur orgueil, parce qu'ils ont blasphémé et traité avec arrogance le peuple du Seigneur des armées. | 10 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות |
| 11 Le Seigneur sera terrible à leur égard, et Il anéantira tous les dieux de la terre; et chacun L'adorera dans son pays, dans toutes les îles des nations. | 11 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים |
| 12 Mais vous aussi, Ethiopiens, vous tomberez morts sous Mon glaive. | 12 גם אתם כושים חללי חרבי המה |
| 13 Il étendra Sa main contre l'aquilon, et Il détruira Assur; Il fera de leur ville si belle une solitude, un lieu inhabité et comme un désert. | 13 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר |
| 14 Les troupeaux se reposeront au milieu d'elle, et toutes les bêtes des nations; le butor et le hérisson habiteront dans ses portiques, les oiseaux crieront sur les fenêtres, et le corbeau sur les portes, car J'anéantirai sa puissance. | 14 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה |
| 15 Voilà la ville orgueilleuse qui se tenait si assurée, qui disait en son coeur: Je suis, et en dehors de moi il n'y en a pas d'autre. Comment a-t-elle été changée en un désert, en un repaire de bêtes sauvages? Tous ceux qui passeront par elle siffleront et agiteront la main. | 15 זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו |
