| 1 Alors tous les anciens d'Israël avec les princes des tribus, et tous les chefs des familles des enfants d'Israël, s'assemblèrent, et vinrent trouver le roi Salomon à Jérusalem, pour transporter l'arche de l'alliance du Seigneur de la ville de David, c'est-à-dire de Sion. | 1 אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד היא ציון |
| 2 Tout Israël s'assembla aussi auprès du roi Salomon en un jour solennel du mois d'éthanim, qui est le septième mois. | 2 ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי |
| 3 l. Si un homme pèche contre son prochain, et s'il a quelque serment par lequel il soit lié, et s'il vient dans Votre maison, devant Votre autel, à cause du serment, | 3 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון |
| 4 et la portèrent avec la tabernacle de l'alliance, et tous les ustensiles du sanctuaire qui étaient dans le tabernacle; et les prêtres et les lévites les portèrent. | 4 ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים |
| 5 Le roi Salomon, et tout le peuple qui s'était assemblé auprès de lui, marchaient devant l'arche, et ils immolaient une multitude de brebis et de boeufs, sans prix et sans nombre. | 5 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב |
| 6 Les prêtres portèrent l'arche de l'alliance du Seigneur au lieu qui lui était destiné, dans l'oracle du temple, dans le Saint des saints, sous les ailes des chérubins. | 6 ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים |
| 7 Car les chérubins étendaient leurs ailes au-dessus du lieu où était l'arche, et ils couvraient l'arche et ses barres. | 7 כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה |
| 8 Et ils retirèrent les barres en avant, de sorte qu'on en voyait les extrémités dès l'entrée du sanctuaire devant l'oracle, mais elles ne paraissaient point au-dehors; et elles sont demeurées là jusqu'à ce jour. | 8 ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה |
| 9 Or il n'y avait dans l'arche que les deux tables de pierre que Moïse y avait mises sur l'Horeb, lorsque le Seigneur fit alliance avec les enfants d'Israël, aussitôt après leur sortie d'Egypte. | 9 אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים |
| 10 Lorsque les prêtres furent sortis du sanctuaire, une nuée remplit la maison du Seigneur; | 10 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה |
| 11 et les prêtres ne pouvaient plus s'y tenir, ni y accomplir leurs fonctions à cause de la nuée, car la gloire du Seigneur avait rempli la maison du Seigneur. | 11 ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה |
| 12 Alors Salomon dit : Le Seigneur a dit qu'Il habiterait dans une nuée. | 12 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל |
| 13 J'ai bâti une maison qui sera Votre demeure, et Votre trône très solide à tout jamais. | 13 בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים |
| 14 Et le roi tourna son visage, et bénit toute l'assemblée d'Israël. Car tout Israël était là, debout. | 14 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד |
| 15 Et Salomon dit : Béni soit le Seigneur, le Dieu d'Israël, qui a parlé de Sa bouche à David mon père, et qui par Sa puissance a exécuté ce qu'Il avait promis en disant: | 15 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר |
| 16 Depuis le jour où J'ai tiré d'Egypte Israël mon peuple, Je n'ai point choisi de ville dans toutes les tribus d'Israël, afin qu'on M'y bâtît une maison, et que Mon nom y fût établi; mais J'ai choisi David, afin qu'il fût chef de Mon peuple Israël. | 16 מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל |
| 17 Et David, mon père, avait voulu bâtir une maison au nom du Seigneur Dieu d'Israël. | 17 ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל |
| 18 Mais le Seigneur dit à David mon père : Quand vous avez pensé dans votre coeur à bâtir une maison à Mon nom, vous avez bien fait de prendre en vous-même cette résolution. | 18 ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם לבבך |
| 19 Néanmoins ce n'est pas vous qui Me bâtirez une maison; mais votre fils qui sortira de votre sein bâtira, lui, une maison à Mon nom. | 19 רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי |
| 20 Le Seigneur a réalisé la parole qu'Il avait dite; j'ai succédé à David mon père, je me suis assis sur le trône d'Israël, comme l'avait dit le Seigneur, et j'ai bâti une maison au nom du Seigneur Dieu d'Israël. | 20 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל |
| 21 J'ai établi ici le lieu de l'arche, où est l'alliance que le Seigneur fit avec nos pères, lorsqu'ils sortirent du pays d'Egypte. | 21 ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים |
| 22 Salomon se tint ensuite devant l'autel du Seigneur, à la vue de toute l'assemblée d'Israël; et il étendit ses mains vers le ciel, | 22 ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים |
| 23 et il dit : Seigneur Dieu d'Israël, il n'y a pas de Dieu qui Vous ressemble, ni là-haut dans le ciel, ni ici-bas sur la terre; à Vous, qui gardez l'alliance et la miséricorde envers Vos serviteurs qui marchent devant Vous de tout leur coeur; | 23 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם |
| 24 qui avez gardé à Votre serviteur David, mon père, ce que Vous lui avez promis : Votre bouche l'a prononcé, et Vos mains l'ont accompli, comme ce jour le prouve. | 24 אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה |
| 25 Maintenant donc Seigneur Dieu d'Israël, conservez à Votre serviteur David, mon père, ce que Vous lui avez promis, en disant : Vous ne manquerez point d'héritiers qui soient assis devant Moi sur le trône d'Israël, pourvu néanmoins qu'ils veillent sur leurs voies, de manière à marcher en Ma présence comme vous avez marché devant Moi. | 25 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני |
| 26 Accomplissez donc, Seigneur Dieu d'Israël, les paroles que Vous avez dites à Votre serviteur David, mon père. | 26 ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי |
| 27 Mais est-il croyable que Dieu habite véritablement sur la terre? Car si les cieux et les cieux des cieux ne peuvent Vous contenir, combien moins cette maison que j'ai bâtie! | 27 כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי |
| 28 Mais ayez égard, Seigneur mon Dieu, à l'oraison de Votre serviteur et à ses prières; écoutez l'hymne et l'oraison que Votre serviteur profère devant Vous aujourd'hui; | 28 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום |
| 29 afin que Vos yeux soient ouverts jour et nuit sur cette maison, sur cette maison dont Vous avez dit : Mon nom sera là; afin que Vous exauciez la prière que Votre serviteur Vous adresse en ce lieu; | 29 להיות עינך פתחות אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה |
| 30 afin que Vous exauciez la prière de Votre serviteur et toutes celles que Votre peuple Israël Vous offrira en ce lieu; et Vous les exaucerez du lieu de Votre demeure dans le Ciel, et, les ayant exaucées, Vous leur ferez miséricorde. | 30 ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת |
| 31 את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה |
| 32 Vous écouterez du Ciel et Vous ferez justice à Vos serviteurs, condamnant le coupable, et faisant retomber sa perfidie sur sa tête, et justifiant le juste en lui rendant selon sa justice. | 32 ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו |
| 33 Si Votre peuple Israël fuit devant ses ennemis parce qu'il aura péché contre Vous, et si, faisant pénitence et rendant gloire à Votre nom, ils viennent Vous prier et Vous implorer dans cette maison, | 33 בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה |
| 34 exaucez-les du Ciel, et pardonnez le péché de Votre peuple Israël, et ramenez-les dans la terre que Vous avez donnée à leurs pères. | 34 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם |
| 35 Si le ciel est fermé, et s'il ne pleut pas à cause de leurs péchés, et que, priant en ce lieu, ils fassent pénitence en Votre nom, et se convertissent de leurs péchés à cause de leur affliction, | 35 בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם |
| 36 exaucez-les du ciel, et pardonnez les péchés de Vos serviteurs et de Votre peuple Israël et montrez-leur la voie droite par laquelle ils doivent marcher; et répandez la pluie sur Votre terre que Vous avez donnée en possession à Votre peuple. | 36 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה |
| 37 S'il survient dans le pays ou famine, ou peste, ou corruption de l'air, ou la nielle, ou la sauterelle, ou la rouille; ou si l'ennemi de Votre peuple l'afflige en assiégeant ses portes; ou s'il est frappé de quelque plaie et de quelque infirmité; | 37 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה |
| 38 pour toute malédiction ou imprécation qui arrivera à tout homme de Votre peuple Israël; si quelqu'un connaît la plaie de son coeur, et étend ses mains vers Vous dans cette maison, | 38 כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה |
| 39 Vous l'exaucerez du Ciel, du lieu de Votre demeure, Vous lui serez de nouveau propice, et Vous agirez de manière à donner à chacun selon toutes ses voies, selon que Vous verrez son coeur, car Vous connaissez seul le coeur de tous les enfants des hommes, | 39 ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם |
| 40 afin que Vos serviteurs Vous craignent tant qu'ils vivront sur la face de la terre que Vous avez donnée à nos pères. | 40 למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו |
| 41 De plus, lorsqu'un étranger qui ne sera point de Votre peuple Israël viendra d'un pays lointain, à cause de Votre nom, car la grandeur de Votre nom, la force de Votre main, de Votre bras | 41 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך |
| 42 étendu seront connus partout; lors donc qu'il viendra prier en ce lieu, | 42 כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה |
| 43 Vous l'exaucerez du Ciel, du firmament où Vous demeurez, et Vous ferez tout ce que l'étranger Vous aura demandé; afin que tous les peuples de la terre apprennent à craindre Votre nom comme Votre peuple Israël, et qu'ils éprouvent que Votre nom a été invoqué sur cette maison que j'ai bâtie. | 43 אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי |
| 44 Lorsque Votre peuple ira au combat contre ses ennemis, par quelque chemin que Vous les ayez envoyés, ils Vous prieront, tournés vers la ville que Vous avez choisie, et vers la maison que j'ai bâtie à Votre nom; | 44 כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך |
| 45 Vous exaucerez du Ciel leurs supplications et leurs prières, et Vous leur rendrez justice. | 45 ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם |
| 46 Que s'ils pèchent contre Vous, car il n'y a point d'homme qui ne pèche, et qu'étant irrité Vous les livriez à leurs ennemis, et qu'ils soient emmenés captifs dans le pays de leurs ennemis, au loin ou tout près; | 46 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה |
| 47 s'ils font pénitence du fond du coeur dans le lieu de leur captivité, et s'ils se convertissent et Vous prient dans leur captivité, en disant : Nous avons péché, nous avons commis l'iniquité, nous avons fait des actions impies; | 47 והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו |
| 48 s'ils reviennent à Vous de tout leur coeur et de toute leur âme dans le pays de leurs ennemis où ils auront été emmenés captifs, et s'ils Vous prient tournés vers le chemin de la terre que Vous avez donnée à leurs pères, et de la ville que Vous avez choisie, et du temple que j'ai bâti à Votre nom, | 48 ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך |
| 49 Vous exaucerez du Ciel, du firmament où est Votre trône, leurs supplications et leurs prières, et Vous leur ferez justice; | 49 ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם |
| 50 et Vous serez propice à Votre peuple qui a péché contre Vous, et à toutes les iniquités par lesquelles ils ont prévariqué contre Votre loi, et Vous inspirerez de la pitié à ceux qui les auront emmenés captifs, afin qu'ils aient compassion d'eux; | 50 וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום |
| 51 car c'est Votre peuple et Votre héritage, que Vous avez tiré du pays d'Egypte, du milieu d'une fournaise de fer. | 51 כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל |
| 52 Que Vos yeux soient donc ouverts aux prières de Votre serviteur et de Votre peuple Israël, afin que Vous les exauciez dans toutes les demandes qu'ils Vous feront. | 52 להיות עיניך פתחות אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך |
| 53 Car c'est Vous, Seigneur Dieu, qui les avez séparés de tous les peuples de la terre pour en faire Votre héritage, selon que Vous l'avez déclaré par Moïse Votre serviteur, lorsque Vous avez tiré nos pères d'Egypte. | 53 כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים אדני יהוה |
| 54 Or, quand Salomon eut achevé d'offrir au Seigneur cette prière et cette supplication, il se leva de devant l'autel du Seigneur; car il avait mis les deux genoux en terre, et il avait étendu ses mains vers le ciel. | 54 ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים |
| 55 Il se tint donc debout, et bénit toute l'assemblée d'Israël en disant à haute voix: | 55 ויעמד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר |
| 56 Béni soit le Seigneur, qui a donné la paix à Son peuple Israël, selon tout ce qu'Il avait promis. Il n'est pas tombé une seule parole de tous les biens qu'Il avait promis par Moïse Son serviteur. | 56 ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו |
| 57 Que le Seigneur notre Dieu soit avec nous comme Il a été avec nos pères, ne nous abandonnant pas et ne nous rejetant pas; | 57 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו |
| 58 mais qu'Il incline nos coeurs vers Lui, afin que nous marchions dans toutes Ses voies, et que nous gardions Ses préceptes et Ses cérémonies, et toutes les ordonnances qu'Il a prescrites à nos pères. | 58 להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו |
| 59 Et que les paroles par lesquelles j'ai prié devant le Seigneur soient présentes jour et nuit au Seigneur notre Dieu, afin que chaque jour Il fasse justice à Son serviteur et à Son peuple Israël; | 59 ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו |
| 60 afin que tous les peuples de la terre sachent que le Seigneur est Dieu, et qu'Il n'y a point d'autre que Lui. | 60 למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד |
| 61 Que notre coeur aussi soit parfait avec le Seigneur notre Dieu, afin que nous marchions selon Ses préceptes, et que nous gardions Ses commandements, comme en ce jour. | 61 והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה |
| 62 Le roi donc, et tout Israël avec lui, immolèrent des victimes devant le Seigneur. | 62 והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה |
| 63 Et Salomon égorgea et immola au Seigneur comme hosties pacifiques vingt-deux mille boeufs, et cent vingt mille brebis, et le roi avec les enfants d'Israël dédièrent le temple du Seigneur. | 63 ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל |
| 64 En ce jour-là le roi consacra le milieu du parvis qui était devant la maison du Seigneur; car il y offrit des holocaustes, des sacrifices et la graisse des hosties pacifiques, car l'autel d'airain qui était devant le Seigneur était trop petit, et ne pouvait suffire pour les holocaustes, les sacrifices et les graisses des hosties pacifiques. | 64 ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים |
| 65 Salomon fit donc alors une fête célèbre, et tout Israël la fit aussi avec lui, multitude immense venue depuis l'entrée d'Emath jusqu'au fleuve d'Egypte, devant le Seigneur notre Dieu, pendant sept jours et sept jours, c'est-à-dire, quatorze jours. | 65 ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום |
| 66 Et le huitième jour il renvoya le peuple, et bénissant le roi, ils s'en retournèrent dans leurs maisons, joyeux et le coeur plein d'allégresse pour tous les biens que le Seigneur avait faits à David Son serviteur et à Son peuple Israël. | 66 ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו |
