Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 2008
1 ויען איוב ויאמר	1 Giobbe prese a dire:
2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד	2 «Se ben si pesasse la mia angoscia e sulla stessa bilancia si ponesse la mia sventura,
3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו	3 certo sarebbe più pesante della sabbia del mare! Per questo le mie parole sono così avventate,
4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני	4 perché le saette dell’Onnipotente mi stanno infitte, sicché il mio spirito ne beve il veleno e i terrori di Dio mi si schierano contro!
5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו	5 Raglia forse l’asino selvatico con l’erba davanti o muggisce il bue sopra il suo foraggio?
6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות	6 Si mangia forse un cibo insipido, senza sale? O che gusto c’è nel succo di malva?
7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי	7 Ciò che io ricusavo di toccare ora è il mio cibo nauseante!
8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה	8 Oh, mi accadesse quello che invoco e Dio mi concedesse quello che spero!
9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני	9 Volesse Dio schiacciarmi, stendere la mano e sopprimermi!
10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש	10 Questo sarebbe il mio conforto, e io gioirei, pur nell’angoscia senza pietà, perché non ho rinnegato i decreti del Santo.
11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי	11 Qual è la mia forza, perché io possa aspettare, o qual è la mia fine, perché io debba pazientare?
12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש	12 La mia forza è forse quella dei macigni? E la mia carne è forse di bronzo?
13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני	13 Nulla c’è in me che mi sia di aiuto? Ogni successo mi è precluso?
14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב	14 A chi è sfinito dal dolore è dovuto l’affetto degli amici, anche se ha abbandonato il timore di Dio.
15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו	15 I miei fratelli sono incostanti come un torrente, come l’alveo dei torrenti che scompaiono:
16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג	16 sono torbidi per il disgelo, si gonfiano allo sciogliersi della neve,
17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם	17 ma al tempo della siccità svaniscono e all’arsura scompaiono dai loro letti.
18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו	18 Le carovane deviano dalle loro piste, avanzano nel deserto e vi si perdono;
19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו	19 le carovane di Tema li cercano con lo sguardo, i viandanti di Saba sperano in essi:
20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו	20 ma rimangono delusi d’aver sperato, giunti fin là, ne restano confusi.
21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו	21 Così ora voi non valete niente: vedete una cosa che fa paura e vi spaventate.
22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי	22 Vi ho detto forse: “Datemi qualcosa”, o “Con i vostri beni pagate il mio riscatto”,
23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני	23 o “Liberatemi dalle mani di un nemico”, o “Salvatemi dalle mani dei violenti”?
24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי	24 Istruitemi e allora io tacerò, fatemi capire in che cosa ho sbagliato.
25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם	25 Che hanno di offensivo le mie sincere parole e che cosa dimostrano le vostre accuse?
26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש	26 Voi pretendete di confutare le mie ragioni, e buttate al vento i detti di un disperato.
27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם	27 Persino su un orfano gettereste la sorte e fareste affari a spese di un vostro amico.
28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב	28 Ma ora degnatevi di volgervi verso di me: davanti a voi non mentirò.
29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה	29 Su, ricredetevi: non siate ingiusti! Ricredetevi: io sono nel giusto!
30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות	30 C’è forse iniquità sulla mia lingua o il mio palato non sa distinguere il male?