Shir ha-Shirim (שיר השירים ) - Cantico dei Cantici 6

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 ויען איוב ויאמר	1 Allora Giobbe rispose:
2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד	2 Se ben si pesasse il mio cruccio e sulla stessa bilancia si ponesse la mia sventura...
3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו	3 certo sarebbe più pesante della sabbia del mare! Per questo temerarie sono state le mie parole,
4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני	4 perché le saette dell'Onnipotente mi stanno infitte, sì che il mio spirito ne beve il veleno e terrori immani mi si schierano contro!
5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו	5 Raglia forse il somaro con l'erba davanti o muggisce il bue sopra il suo foraggio?
6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות	6 Si mangia forse un cibo insipido, senza sale? O che gusto c'è nell'acqua di malva?
7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי	7 Ciò che io ricusavo di toccare questo è il ributtante mio cibo!
8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה	8 Oh, mi accadesse quello che invoco, e Dio mi concedesse quello che spero!
9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני	9 Volesse Dio schiacciarmi, stendere la mano e sopprimermi!
10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש	10 Ciò sarebbe per me un qualche conforto e gioirei, pur nell'angoscia senza pietà, per non aver rinnegato i decreti del Santo.
11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי	11 Qual la mia forza, perché io possa durare, o qual la mia fine, perché prolunghi la vita?
12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש	12 La mia forza è forza di macigni? La mia carne è forse di bronzo?
13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני	13 Non v'è proprio aiuto per me? Ogni soccorso mi è precluso?
14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב	14 A chi è sfinito è dovuta pietà dagli amici, anche se ha abbandonato il timore di Dio.
15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו	15 I miei fratelli mi hanno deluso come un torrente, sono dileguati come i torrenti delle valli,
16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג	16 i quali sono torbidi per lo sgelo, si gonfiano allo sciogliersi della neve,
17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם	17 ma al tempo della siccità svaniscono e all'arsura scompaiono dai loro letti.
18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו	18 Deviano dalle loro piste le carovane, avanzano nel deserto e vi si perdono;
19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו	19 le carovane di Tema guardano là, i viandanti di Saba sperano in essi:
20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו	20 ma rimangono delusi d'avere sperato, giunti fin là, ne restano confusi.
21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו	21 Così ora voi siete per me: vedete che faccio orrore e vi prende paura.
22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי	22 Vi ho detto forse: "Datemi qualcosa" o "dei vostri beni fatemi un regalo"
23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני	23 o "liberatemi dalle mani di un nemico" o "dalle mani dei violenti riscattatemi"?
24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי	24 Istruitemi e allora io tacerò, fatemi conoscere in che cosa ho sbagliato.
25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם	25 Che hanno di offensivo le giuste parole? Ma che cosa dimostra la prova che viene da voi?
26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש	26 Forse voi pensate a confutare parole, e come sparsi al vento stimate i detti di un disperato!
27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם	27 Anche sull'orfano gettereste la sorte e a un vostro amico scavereste la fossa.
28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב	28 Ma ora degnatevi di volgervi verso di me: davanti a voi non mentirò.
29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה	29 Su, ricredetevi: non siate ingiusti! Ricredetevi; la mia giustizia è ancora qui!
30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות	30 C'è forse iniquità sulla mia lingua o il mio palato non distingue più le sventure?