Vangelo secondo Matteo 22

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E GESÙ, messosi a parlare, da capo ragionò loro in parabole, dicendo:	1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר
2 Il regno de’ cieli è simile ad un re, il qual fece le nozze al suo figliuolo.	2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו
3 E mandò i suoi servitori a chiamar gl’invitati alle nozze, ma essi non vollero venire.	3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא
4 Di nuovo mandò altri servitori, dicendo: Dite agl’invitati: Ecco, io ho apparecchiato il mio desinare, i miei giovenchi, e i miei animali ingrassati sono ammazzati, ed ogni cosa è apparecchiata; venite alle nozze.	4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה
5 Ma essi non curandosene, se ne andarono, chi alla sua possessione, chi alla sua mercatanzia.	5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו
6 E gli altri, presi i suoi servitori, li oltraggiarono ed uccisero.	6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום
7 E quel re, udito ciò, si adirò, e mandò i suoi eserciti, e distrusse que’ micidiali, ed arse la lor città.	7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש
8 Allora egli disse a’ suoi servitori: Ben son le nozze apparecchiate, ma i convitati non n’erano degni.	8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה
9 Andate adunque in su i capi delle strade, e chiamate alle nozze chiunque troverete.	9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה
10 E quei servitori, usciti in su le strade, raunarono tutti coloro che trovarono, cattivi e buoni, e il luogo delle nozze fu ripieno di persone ch’erano a tavola.	10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים
11 Or il re, entrato per vedere quei che erano a tavola, vide quivi un uomo che non era vestito di vestimento da nozze.	11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה
12 E gli disse: Amico, come sei entrato qua, senza aver vestimento da nozze? E colui ebbe la bocca chiusa.	12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם
13 Allora il re disse a’ servitori: Legategli le mani e i piedi, e toglietelo, e gettatelo nelle tenebre di fuori. Ivi sarà il pianto, e lo stridor dei denti.	13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים
14 Perciocchè molti son chiamati, ma pochi eletti	14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים
15 ALLORA i Farisei andarono, e tenner consiglio come lo sorprenderebbero in fallo nelle sue parole.	15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר
16 E gli mandarono i lor discepoli, con gli Erodiani, a dirgli: Maestro, noi sappiamo che tu sei verace, e che insegni la via di Dio in verità, e che non ti curi d’alcuno; perciocchè tu non riguardi alla qualità delle persone degli uomini.	16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם
17 Dicci adunque: Che ti par egli? È egli lecito di dare il censo a Cesare, o no?	17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא
18 E Gesù, riconosciuta la lor malizia, disse: Perchè mi tentate, o ipocriti?	18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני
19 Mostratemi la moneta del censo. Ed essi gli porsero un denaro.	19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר
20 Ed egli disse loro: Di chi è questa figura, e questa soprascritta?	20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו
21 Essi gli dissero: Di Cesare. Allora egli disse loro: Rendete dunque a Cesare le cose che appartengono a Cesare, e a Dio le cose che appartengono a Dio.	21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים
22 Ed essi, udito ciò, si maravigliarono, e, lasciatolo, se ne andarono	22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם
23 IN quell’istesso giorno vennero a lui i Sadducei, i quali dicono che non vi è risurrezione, e lo domandarono, dicendo:	23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר
24 Maestro, Mosè ha detto: Se alcuno muore senza figliuoli, sposi il suo fratello per ragione d’affinità la moglie di esso, e susciti progenie al suo fratello.	24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו
25 Or appo noi vi erano sette fratelli; e il primo, avendo sposata moglie, morì; e, non avendo progenie, lasciò la sua moglie al suo fratello.	25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו
26 Simigliantemente ancora il secondo, e il terzo, fino a tutti e sette.	26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה
27 Ora, dopo tutti, morì anche la donna.	27 ואחרי כלם מתה גם האשה
28 Nella risurrezione adunque, di cui d’infra i sette sarà ella moglie? poichè tutti l’hanno avuta.	28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה
29 Ma Gesù, rispondendo, disse loro: Voi errate, non intendendo le Scritture, nè la potenza di Dio.	29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים
30 Perciocchè nella risurrezione non si prendono, nè si dànno mogli; anzi gli uomini son nel cielo come angeli di Dio.	30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו
31 E quant’è alla risurrezione de’ morti, non avete voi letto ciò che vi fu detto da Dio, quando disse:	31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר
32 Io son l’Iddio d’Abrahamo, e l’Iddio d’Isacco, e l’Iddio di Giacobbe? Iddio non è l’Iddio de’ morti, ma de’ viventi.	32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים
33 E le turbe, udite queste cose, stupivano della sua dottrina	33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו
34 ED i Farisei, udito ch’egli avea chiusa la bocca a’ Sadducei, si raunarono insieme.	34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו
35 E un dottor della legge lo domandò, tentandolo, e dicendo:	35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר
36 Maestro, quale è il maggior comandamento della legge?	36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה
37 E Gesù gli disse: Ama il Signore Iddio tuo con tutto il tuo cuore, e con tutta l’anima tua, e con tutta la mente tua.	37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך
38 Quest’è il primo, e il gran comandamento.	38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה
39 E il secondo, simile ad esso, è: Ama il tuo prossimo come te stesso.	39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך
40 Da questi due comandamenti dipendono tutta la legge, ed i profeti	40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים
41 ED essendo i Farisei raunati, Gesù domandò loro, dicendo:	41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר
42 Che vi par egli del Cristo? di chi è egli figliuolo? Essi gli dicono: Di Davide.	42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד
43 Egli disse loro: Come adunque Davide lo chiama egli in ispirito Signore, dicendo:	43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו
44 Il Signore ha detto al mio Signore: Siedi alla mia destra, finchè io abbia posti i tuoi nemici per iscannello de’ tuoi piedi?	44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך
45 Se dunque Davide lo chiama Signore, come è egli suo figliuolo?	45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו
46 E niuno poteva rispondergli nulla; niuno eziandio ardì più, da quel dì innanzi, fargli alcuna domanda	46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו