Giobbe 29

DIODATI	MODERN HEBREW BIBLE
1 E GIOBBE riprese il suo ragionamento, e disse:	1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר
2 Oh! fossi io pure come a’ mesi di prima, Come al tempo che Iddio mi guardava!	2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני
3 Quando egli faceva rilucere la sua lampana sopra il mio capo, E quando io camminava al suo lume, per mezzo le tenebre;	3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
4 Come io era al tempo della mia giovanezza, Mentre il consiglio di Dio governava il mio tabernacolo;	4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
5 Mentre l’Onnipotente era ancora meco, E i miei famigli mi erano d’intorno;	5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
6 Mentre io lavava i miei passi nel burro, E le rocce versavano presso di me de’ ruscelli d’olio	6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן
7 Quando io andava fuori alla porta per la città, O mi faceva porre il mio seggio in su la piazza,	7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי
8 I fanciulli, veggendomi, si nascondevano; E i vecchi si levavano, e stavano in piè;	8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
9 I principali si rattenevano di parlare, E si mettevano la mano in su la bocca;	9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
10 La voce de’ rettori era celata, E la lor lingua era attaccata al lor palato;	10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
11 L’orecchio che mi udiva mi celebrava beato; L’occhio che mi vedeva mi rendeva testimonianza;	11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
12 Perciocchè io liberava il povero che gridava, E l’orfano che non avea chi l’aiutasse.	12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו
13 La benedizione di chi periva veniva sopra me; Ed io faceva cantare il cuor della vedova.	13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
14 Io mi vestiva di giustizia, ed ella altresì mi rivestiva; La mia dirittura mi era come un ammanto, e come una benda.	14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
15 Io era occhi al cieco, E piedi allo zoppo.	15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
16 Io era padre a’ bisognosi, E investigava la causa che mi era sconosciuta.	16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו
17 E rompeva i mascellari al perverso, E gli faceva gittar la preda d’infra i denti	17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
18 Onde io diceva: Io morrò nel mio nido, E moltiplicherò i miei giorni come la rena.	18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים
19 La mia radice era aperta alle acque, E la rugiada era tutta la notte in su i miei rami.	19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי
20 La mia gloria si rinnovava in me, E il mio arco si rinforzava in mano mia.	20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
21 Altri mi ascoltava, ed aspettava che io avessi parlato; E taceva al mio consiglio.	21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
22 Dopo che io avea parlato, niuno replicava; E i miei ragionamenti stillavano sopra loro.	22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
23 Essi mi aspettavano come la pioggia, Ed aprivano la bocca, come dietro alla pioggia della stagione della ricolta.	23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
24 Se io rideva verso loro, essi nol credevano, E non facevano scader la chiarezza della mia faccia.	24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
25 Se mi piaceva d’andar con loro, io sedeva in capo, Ed abitava con loro come un re fra le sue schiere, E come una persona che consola quelli che fanno cordoglio	25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם