1 Il Signore mi fece vedere il sommo sacerdote Gesù, ritto davanti all'angelo del Signore, e Satana gli stava alla destra, per opporsi a lui. | 1 וַיַּרְאֵנִי אֶת־יְהֹושֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול עֹמֵד לִפְנֵי מַלְאַךְ יְהוָה וְהַשָּׂטָן עֹמֵד עַל־יְמִינֹו לְשִׂטְנֹו |
2 Ma il Signore disse a Satana: « Ti reprima il Signore, o Satana, ti reprima il Signore, Colui che ha eletta Gerusalemme; e questo non è forse un tizzone tolto al fuoco? » | 2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־הַשָּׂטָן יִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַשָּׂטָן וְיִגְעַר יְהוָה בְּךָ הַבֹּחֵר בִּירוּשָׁלִָם הֲלֹוא זֶה אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ |
3 Or Gesù aveva delle misere vesti, mentre stava davanti all'angelo, | 3 וִיהֹושֻׁעַ הָיָה לָבֻשׁ בְּגָדִים צֹואִים וְעֹמֵד לִפְנֵי הַמַּלְאָךְ |
4 il quale disse agli assistenti: « Levategli quella misera veste ». E a lui disse: « Ecco io ti ho tolta la tua iniquità e ti ho rivestito di abito da festa ». | 4 וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֶל־הָעֹמְדִים לְפָנָיו לֵאמֹר הָסִירוּ הַבְּגָדִים הַצֹּאִים מֵעָלָיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו רְאֵה הֶעֱבַרְתִּי מֵעָלֶיךָ עֲוֹנֶךָ וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצֹות |
5 E soggiunse: « Mettetegli in testa una candida tiara ». Gli misero sulla testa la candida tiara, e lo rivestirono, mentre l'angelo del Signore stava in piedi. | 5 וָאֹמַר יָשִׂימוּ צָנִיף טָהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיָּשִׂימוּ הַצָּנִיף הַטָּהֹור עַל־רֹאשֹׁו וַיַּלְבִּשֻׁהוּ בְּגָדִים וּמַלְאַךְ יְהוָה עֹמֵד |
6 Poi l'angelo del Signore fece a Gesù questa dichiarazione: | 6 וַיָּעַד מַלְאַךְ יְהוָה בִּיהֹושֻׁעַ לֵאמֹר |
7 « Queste cose dice il Signore degli eserciti: Se tu camminerai nelle mie vie, fedele alle mie cerimonie, sarai giudice della mia casa, custode del mio tempio, e ti darò come compagni di via alcuni di quelli che ora t'assistono. | 7 כֹּה־אָמַר יְהוָה צְבָאֹות אִם־בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת־מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם־אַתָּה תָּדִין אֶת־בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת־חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה |
8 Ascolta, o Gesù sommo sacerdote, tu e i tuoi colleghi che stanno teco, che sono uomini di presagio. Ecco che io farò venire il mio Servo, l'Oriente. | 8 שְׁמַע־נָא יְהֹושֻׁעַ ׀ הַכֹּהֵן הַגָּדֹול אַתָּה וְרֵעֶיךָ הַיֹּשְׁבִים לְפָנֶיךָ כִּי־אַנְשֵׁי מֹופֵת הֵמָּה כִּי־הִנְנִי מֵבִיא אֶת־עַבְדִּי צֶמַח |
9 Perchè questa è la pietra che io ho posta dinanzi a Gesù, e su questa unica pietra vi saranno sette occhi; io la lavorerò collo scalpello, e in un sol giorno toglierò l'iniquità dalla terra, | 9 כִּי ׀ הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהֹושֻׁעַ עַל־אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות וּמַשְׁתִּי אֶת־עֲוֹן הָאָרֶץ־הַהִיא בְּיֹום אֶחָד |
10 in quel giorno — dice il Signore degli eserciti — l'uomo inviterà l'amico suo sotto la vite e sotto il fico ». | 10 בַּיֹּום הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאֹות תִּקְרְאוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ אֶל־תַּחַת גֶּפֶן וְאֶל־תַּחַת תְּאֵנָה |
| 11 אֵין מַשְׂכִּיל אֵין־דֹּרֵשׁ אֶת־אֱלֹהִים |
| 12 הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה־טוֹב אֵין גַּם־אֶחָד |
| 13 קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרוֹנָם לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן חֲמַת עַכְשׁוּב תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ |
| 14 אֲשֶׁר אָלָה פִּיהֶם מָלֵא וּמְרֹרוֹת |
| 15 רַגְלֵיהֶם יְמַהֲרוּ לִשְׁפָּךְ־דָּם |
| 16 שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלֹּתָם |
| 17 וְדֶרֶךְ שָׁלוֹם לֹא יָדָעוּ |
| 18 אֵין־פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם |
| 19 וַאֲנַחְנוּ יָדַעְנוּ כִּי כָל־מַה־שֶּׁאָמְרָה הַתּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל־אֵלֶּה אֲשֶׁר תַּחַת הַתּוֹרָה לְמַעַן יִסָּכֵר כָּל־פֶּה וְהָיָה כָל־הָעוֹלָם מְחֻיָּב לִפְנֵי אֱלֹהִים |
| 20 יַעַן אֲשֶׁר מִמַּעֲשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא־יִצְדַּק לְפָנָיו כָּל־בָּשָׂר כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה דַּעַת הַחֵטְא |
| 21 וְעַתָּה בִּבְלִי תוֹרָה צִדְקַת אֱלֹהִים לָאוֹר יָצָאָה אֲשֶׁר הֵעִידוּ עָלֶיהָ הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים |
| 22 וְהִיא צִדְקַת אֱלֹהִים בֶּאֱמוּנַת יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ אֶל־כֹּל וְעַל־כֹּל אֲשֶׁר הֶאֱמִינוּ בוֹ כִּי אֵין הַבְדֵּל |
| 23 כִּי־כֻלָּם חָטָאוּ וְחַסְרֵי־כְבוֹד אֱלֹהִים הֵמָּה |
| 24 וְנִצְדְּקוּ חִנָּם בְּחַסְדּוֹ עַל־יְדֵי הַפְּדוּת אֲשֶׁר הָיְתָה בַּמָּשִׁיחַ יֵשׁוּעַ |
| 25 אֲשֶׁר שָׂמוֹ הָאֱלֹהִים לְפָנֵינוּ לְכַפֹּרֶת עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה בְּדָמוֹ לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ אַחֲרֵי אֲשֶׁר־הֶעֱבִיר אֶת־הַחֲטָאִים שֶׁנַּעֲשֹוּ לְפָנִים בְּעֵת חֶמְלַת אֱלֹהִים |
| 26 לְהַרְאוֹת אֶת־צִדְקָתוֹ בָּעֵת הַזֹּאת לִהְיוֹתוֹ צַדִּיק וּמַצְדִּיק אֶת־בֶּן־אֱמוּנַת יֵשׁוּעַ |
| 27 וְעַתָּה אַיֵּה הַהִתְהַלְלוּת הֲלֹא נִשְׁבָּתָה וְעַל־יְדֵי תוֹרַת־מָה הַעַל־יְדֵי־תוֹרַת הַמַּעֲשִׂים לֹא כִּי עַל־יְדֵי תּוֹרַת הָאֱמוּנָה |
| 28 לָכֵן נַחֲשֹׁב כִּי בֶאֱמוּנָה יִצְדַּק הָאָדָם בִּבְלִי מַעֲשֵׂי תוֹרָה |
| 29 אוֹ הַאֱלֹהִים רַק אֱלֹהֵי הַיְּהוּדִים הֲלֹא גַם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אָכֵן גַּם־אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם הוּא |
| 30 כִּי אֶחָד הָאֱלֹהִים הַמַּצְדִּיק אֶת־הַמּוּלִים מִתּוֹךְ הָאֱמוּנָה וְאֶת־הָעֲרֵלִים עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה |
| 31 וְעַתָּה הַמְבַטְּלִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה חָלִילָה אַךְ מְקַיְּמִים אֲנַחְנוּ אֶת־הַתּוֹרָה |