2 Corinthians 10

Revised Standard Version Catholic Edition	Miqra 'al pi ha-Mesorah
1 I, Paul, myself entreat you, by the meekness and gentleness of Christ--I who am humble when face to face with you, but bold to you when I am away!--	1 וַאֲנִי פוֹלוֹס הִנְנִי מַזְהִיר אֶתְכֶם בְּעַנְוַת הַמָּשִׁיחַ וְחֶמְלָתוֹ אֲשֶׁר פָּנִים בְּפָנִים שָׁפֵל אֲנִי בְּתוֹכֲכֶם וּבְרָחֳקִי תַּקִּיף עִמָּכֶם
2 I beg of you that when I am present I may not have to show boldness with such confidence as I count on showing against some who suspect us of acting in worldly fashion.	2 וְאֶתְחַנְּנָה שֶׁלֹּא אֶצְטָרֵךְ בְּבֹאִי לִהְיוֹת תַּקִּיף בַּבִּטָּחוֹן הַהוּא אֲשֶׁר אֶחֱשֹׁב לְהִתְגַּבֶּר־בּוֹ נֶגֶד הָאֲנָשִׁים הַחשְׁבִים אֹתָנוּ כְּמִתְהַלְּכִים לְפִי הַבָּשָׂר
3 For though we live in the world we are not carrying on a worldly war,	3 כִּי בְּלֶכְתֵּנוּ בַבָּשָׂר לֹא נִלָּחֵם לְפִי הַבָּשָׂר
4 for the weapons of our warfare are not worldly but have divine power to destroy strongholds.	4 כִּי־כְלֵי מִלְחַמְתֵּנוּ אֵינָם שֶׁל־הַבָּשָׂר כִּי אִם־חֲזָקִים הֵם לֵאלֹהִים לַהֲרֹס מִבְצָרִים
5 We destroy arguments and every proud obstacle to the knowledge of God, and take every thought captive to obey Christ,	5 בַּאֲשֶׁר הֹרְסִים אֲנַחְנוּ תַּחְבֻּלוֹת וְכָל־מָרוֹם הַמִּתְנַשֵּׂא נֶגֶד דַּעַת הָאֱלֹהִים וְשׁוֹבִים כָּל־מְזִמָּה לְמִשְׁמַעַת הַמָּשִׁיחַ
6 being ready to punish every disobedience, when your obedience is complete.	6 וּנְכוֹנִים לִנְקֹם נְקָמָה מֵאֵת כָּל־מֶרִי אִם־תִּשְׁלַם מִשְׁמַעְתְּכֶם
7 Look at what is before your eyes. If any one is confident that he is Christs, let him remind himself that as he is Christs, so are we.	7 הֲתִשְׁפְּטוּ לְמַרְאֵה פָנִים אִישׁ כִּי יִבְטַח לִהְיוֹת לַמָּשִׁיחַ יָשׁוּב וְיָדִין בְּלִבּוֹ כִּי־כַאֲשֶׁר הוּא לַמָּשִׁיחַ כֵּן לַמָּשִׁיחַ גַּם־אֲנָחְנוּ
8 For even if I boast a little too much of our authority, which the Lord gave for building you up and not for destroying you, I shall not be put to shame.	8 וְגַם כִּי־אֶתְהַלֵּל מְעַט יוֹתֵר עַל־דְּבַר הָרְשׁוּת אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ הָאָדוֹן לִבְנוֹתְכֶם וְלֹא לְשַׁחֶתְכֶם לֹא אֵבוֹשׁ
9 I would not seem to be frightening you with letters.	9 לְמַעַן לֹא אֵרָאֶה כִּמְאַיֵּם אֶתְכֶם עַל־יְדֵי הָאִגְּרוֹת
10 For they say, "His letters are weighty and strong, but his bodily presence is weak, and his speech of no account."	10 כְּאָמְרָם הֵן הָאִגְּרוֹת קָשׁוֹת הֵנָּה וַחֲזָקוֹת אֲבָל הַגּוּף בִּהְיוֹתוֹ לְנֶגְדֵּנוּ חָלוּשׁ הוּא וְנִיבוֹ נִבְזֶה
11 Let such people understand that what we say by letter when absent, we do when present.	11 יֵדַע־נָא הָאֹמֵר כָּזֹאת כִּי־כְמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ בְדִבּוּר עַל־יְדֵי אִגְּרוֹת בִּהְיוֹתֵנוּ רְחוֹקִים כֵּן גַּם־בְּפֹעַל אֲנַחְנוּ בִּהְיוֹתֵנוּ קְרוֹבִים
12 Not that we venture to class or compare ourselves with some of those who commend themselves. But when they measure themselves by one another, and compare themselves with one another, they are without understanding.	12 כִּי אַל־נָעֵז פָּנֵינוּ לִכְלֹל אֹתָנוּ עִם־הָאֲנָשִׁים הַמְשַׁבְּחִים נַפְשָׁם אוֹ לַעֲרֹךְ אֹתָנוּ לָאֵלֶּה אָכֵן נִבְעֲרוּ מִדַּעַת הַמֹּדְדִים אֶת־נַפְשָׁם בְּנַפְשָׁם וְעֹרְכִים אֶת־נַפְשָׁם לְנַפְשָׁם
13 But we will not boast beyond limit, but will keep to the limits God has apportioned us, to reach even to you.	13 וַאֲנַחְנוּ לֹא נִתְגַּדֵּל לִבְלִי־מִדָּה כִּי אִם־כְּפִי מִדַּת הַגְּבוּל אֲשֶׁר חָלַק לָנוּ הָאֱלֹהִים לְחֹק לְהַגִּיעַ גַּם־עָדֵיכֶם
14 For we are not overextending ourselves, as though we did not reach you; we were the first to come all the way to you with the gospel of Christ.	14 כִּי לוּלֵא הִגַּעְנוּ עָדֵיכֶם לֹא נִשְׂתָּרֵעַ לְמַעְלָה מֵעֶרְכֵּנוּ הֲלֹא כְבָר קִדַּמְנוּ גַּם־אֶתְכֶם בִּבְשׂוֹרַת הַמָּשִׁיחַ
15 We do not boast beyond limit, in other men's labors; but our hope is that as your faith increases, our field among you may be greatly enlarged,	15 לֹא נִתְגַּדֵּל לִבְלִי־מִדָּה בִּיגִיעַת אֲחֵרִים אֲבָל יֶשׁ־לָנוּ הַתִּקְוָה כִּי־בִרְבוֹת אֱמוּנַתְכֶם נְכֻבַּד בָּכֶם כְּפִי גְבוּלֵנוּ עַד־לְמַעְלָה
16 so that we may preach the gospel in lands beyond you, without boasting of work already done in another's field.	16 כְּדֵי־לְבַשֵּׂר הַבְּשׂוֹרָה גַּם־לְהָלְאָה מִכֶּם וְלֹא לְהִתְהַלֵּל בְּמַה־שֶּׁמּוּכָן כְּבָר בִּגְבוּל אֲחֵרִים
17 "Let him who boasts, boast of the Lord."	17 וְהַמִּתְהַלֵּל יִתְהַלֵּל בַּיהוֹה
18 For it is not the man who commends himself that is accepted, but the man whom the Lord commends.	18 כִּי לֹא הַמְשַׁבֵּחַ נַפְשׁוֹ מְשֻׁבָּח הוּא כִּי אִם־אֲשֶׁר יְשַׁבְּחֶנּוּ יְהוָֹה