Luke 19

CATHOLIC PUBLIC DOMAIN	MODERN HEBREW BIBLE
1 And having entered, he walked through Jericho.	1 ויבוא ויעבר ביריחו
2 And behold, there was a man named Zacchaeus. And he was the leader of the tax collectors, and he was wealthy.	2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר
3 And he sought to see Jesus, to see who he was. But he was unable to do so, because of the crowd, for he was small in stature.	3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה
4 And running ahead, he climbed up a sycamore tree, so that he might see him. For he was to pass near there.	4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה
5 And when he had arrived at the place, Jesus looked up and saw him, and he said to him: “Zacchaeus, hurry down. For today, I should lodge in your house.”	5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך
6 And hurrying, he came down, and he received him joyfully.	6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה
7 And when they all saw this, they murmured, saying that he had turned aside to a sinful man.	7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא
8 But Zacchaeus, standing still, said to the Lord: “Behold, Lord, one half of my goods I give to the poor. And if I have cheated anyone in any matter, I will repay him fourfold.”	8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים
9 Jesus said to him: “Today, salvation has come to this house; because of this, he too is a son of Abraham.	9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא
10 For the Son of man has come to seek and to save what had been lost.”	10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד
11 As they were listening to these things, continuing on, he spoke a parable, because he was nearing Jerusalem, and because they guessed that the kingdom of God might be manifested without delay.	11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים
12 Therefore, he said: “A certain man of nobility traveled to a far away region, to receive for himself a kingdom, and to return.	12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב
13 And calling his ten servants, he gave them ten pounds, and he said to them: ‘Do business until I return.’	13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי
14 But his citizens hated him. And so they sent a delegation after him, saying, ‘We do not want this one to reign over us.’	14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו
15 And it happened that he returned, having received the kingdom. And he ordered the servants, to whom he had given the money, to be called so that he would know how much each one had earned by doing business.	15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו
16 Now the first approached, saying: ‘Lord, your one pound has earned ten pounds.’	16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים
17 And he said to him: ‘Well done, good servant. Since you have been faithful in a small matter, you will hold authority over ten cities.’	17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים
18 And the second came, saying: ‘Lord, your one pound has earned five pounds.’	18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים
19 And he said to him, ‘And so, you shall be over five cities.’	19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים
20 And another approached, saying: ‘Lord, behold your one pound, which I kept stored in a cloth.	20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר
21 For I feared you, because you are an austere man. You take up what you did not lay down, and you reap what you did not sow.’	21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת
22 He said to him: ‘By your own mouth, do I judge you, O wicked servant. You knew that I am an austere man, taking up what I did not lay down, and reaping what I did not sow.	22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי
23 And so, why did you not give my money to the bank, so that, upon my return, I might have withdrawn it with interest?’	23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית
24 And he said to the bystanders, ‘Take the pound away from him, and give it to him who has ten pounds.’	24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים
25 And they said to him, ‘Lord, he has ten pounds.’	25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים
26 So then, I say to you, that to all who have, it shall be given, and he will have in abundance. And from him who does not have, even what he has will be taken from him.	26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו
27 ‘Yet truly, as for those enemies of mine, who did not want me to reign over them, bring them here, and put them to death before me.’ ”	27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני
28 And having said these things, he went ahead, ascending to Jerusalem.	28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים
29 And it happened that, when he had drawn near to Bethphage and Bethania, to the mount which is called Olivet, he sent two of his disciples,	29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר
30 saying: “Go into the town which is opposite you. Upon entering it, you will find the colt of a donkey, tied, on which no man has ever sat. Untie it, and lead it here.	30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו
31 And if anyone will ask you, ‘Why are you untying it?’ you shall say this to him: ‘Because the Lord has requested its service.’ ”	31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו
32 And those who were sent went out, and they found the colt standing, just as he told them.	32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם
33 Then, as they were untying the colt, its owners said to them, “Why are you untying the colt?”	33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר
34 So they said, “Because the Lord has need of it.”	34 ויאמרו האדון צריך לו
35 And they led it to Jesus. And casting their garments on the colt, they helped Jesus onto it.	35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע
36 Then, as he was traveling, they were laying down their garments along the way.	36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך
37 And when he was now drawing near to the descent of Mount Olivet, the entire crowd of his disciples began to praise God joyfully, with a loud voice, over all the powerful works which they had seen,	37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר
38 saying: “Blessed is the king who has arrived in the name of the Lord! Peace in heaven and glory on high!”	38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים
39 And certain Pharisees within the crowd said to him, “Teacher, rebuke your disciples.”	39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך
40 And he said to them, “I tell you, that if these will keep silent, the stones themselves will cry out.”	40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים
41 And when he drew near, seeing the city, he wept over it, saying:	41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר
42 “If only you had known, indeed even in this your day, which things are for your peace. But now they are hidden from your eyes.	42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך
43 For the days will overtake you. And your enemies will encircle you with a valley. And they will surround you and hem you in on every side.	43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך
44 And they will knock you down to the ground, with your sons who are in you. And they will not leave stone upon stone within you, because you did not recognize the time of your visitation.”	44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך
45 And entering into the temple, he began to cast out those who sold in it, and those who bought,	45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו
46 saying to them: “It is written: ‘My house is a house of prayer.’ But you have made it into a den of robbers.”	46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים
47 And he was teaching in the temple daily. And the leaders of the priests, and the scribes, and the leaders of the people were seeking to destroy him.	47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו
48 But they could not find what to do to him. For all the people were listening to him attentively.	48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו