Genesis 8

NEW AMERICAN BIBLE	MODERN HEBREW BIBLE
1 and then God remembered Noah and all the animals, wild and tame, that were with him in the ark. So God made a wind sweep over the earth, and the waters began to subside.	1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2 The fountains of the abyss and the floodgates of the sky were closed, and the downpour from the sky was held back.	2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים
3 Gradually the waters receded from the earth. At the end of one hundred and fifty days, the waters had so diminished	3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום
4 that, in the seventh month, on the seventeenth day of the month, the ark came to rest on the mountains of Ararat.	4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט
5 The waters continued to diminish until the tenth month, and on the first day of the tenth month the tops of the mountains appeared.	5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6 At the end of forty days Noah opened the hatch he had made in the ark,	6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7 and he sent out a raven, to see if the waters had lessened on the earth. It flew back and forth until the waters dried off from the earth.	7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ
8 Then he sent out a dove, to see if the waters had lessened on the earth.	8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9 But the dove could find no place to alight and perch, and it returned to him in the ark, for there was water all over the earth. Putting out his hand, he caught the dove and drew it back to him inside the ark.	9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10 He waited seven days more and again sent the dove out from the ark.	10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11 In the evening the dove came back to him, and there in its bill was a plucked-off olive leaf! So Noah knew that the waters had lessened on the earth.	11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12 He waited still another seven days and then released the dove once more; and this time it did not come back.	12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד
13 In the six hundred and first year of Noah's life, in the first month, on the first day of the month, the water began to dry up on the earth. Noah then removed the covering of the ark and saw that the surface of the ground was drying up.	13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14 In the second month, on the twenty-seventh day of the month, the earth was dry.	14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
15 Then God said to Noah:	15 וידבר אלהים אל נח לאמר
16 "Go out of the ark, together with your wife and your sons and your sons' wives.	16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17 Bring out with you every living thing that is with you--all bodily creatures, be they birds or animals or creeping things of the earth-and let them abound on the earth, breeding and multiplying on it."	17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18 So Noah came out, together with his wife and his sons and his sons' wives;	18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19 and all the animals, wild and tame, all the birds, and all the creeping creatures of the earth left the ark, one kind after another.	19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה
20 Then Noah built an altar to the LORD, and choosing from every clean animal and every clean bird, he offered holocausts on the altar.	20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח
21 When the LORD smelled the sweet odor, he said to himself: "Never again will I doom the earth because of man, since the desires of man's heart are evil from the start; nor will I ever again strike down all living beings, as I have done.	21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22 As long as the earth lasts, seedtime and harvest, cold and heat, Summer and winter, and day and night shall not cease."	22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו