Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 18

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA CEI 1974
1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות	1 Disse loro una parabola sulla necessità di pregare sempre, senza stancarsi:
2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם	2 "C'era in una città un giudice, che non temeva Dio e non aveva riguardo per nessuno.
3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי	3 In quella città c'era anche una vedova, che andava da lui e gli diceva: Fammi giustizia contro il mio avversario.
4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים	4 Per un certo tempo egli non volle; ma poi disse tra sé: Anche se non temo Dio e non ho rispetto di nessuno,
5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים	5 poiché questa vedova è così molesta le farò giustizia, perché non venga continuamente a importunarmi".
6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה	6 E il Signore soggiunse: "Avete udito ciò che dice il giudice disonesto.
7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם	7 E Dio non farà giustizia ai suoi eletti che gridano giorno e notte verso di lui, e li farà a lungo aspettare?
8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ	8 Vi dico che farà loro giustizia prontamente. Ma il Figlio dell'uomo, quando verrà, troverà la fede sulla terra?".
9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר	9 Disse ancora questa parabola per alcuni che presumevano di esser giusti e disprezzavano gli altri:
10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס	10 "Due uomini salirono al tempio a pregare: uno era fariseo e l'altro pubblicano.
11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה	11 Il fariseo, stando in piedi, pregava così tra sé: O Dio, ti ringrazio che non sono come gli altri uomini, ladri, ingiusti, adùlteri, e neppure come questo pubblicano.
12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני	12 Digiuno due volte la settimana e pago le decime di quanto possiedo.
13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא	13 Il pubblicano invece, fermatosi a distanza, non osava nemmeno alzare gli occhi al cielo, ma si batteva il petto dicendo: O Dio, abbi pietà di me peccatore.
14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם	14 Io vi dico: questi tornò a casa sua giustificato, a differenza dell'altro, perché chi si esalta sarà umiliato e chi si umilia sarà esaltato".
15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם	15 Gli presentavano anche i bambini perché li accarezzasse, ma i discepoli, vedendo ciò, li rimproveravano.
16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים	16 Allora Gesù li fece venire avanti e disse: "Lasciate che i bambini vengano a me, non glielo impedite perché a chi è come loro appartiene il regno di Dio.
17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה	17 In verità vi dico: Chi non accoglie il regno di Dio come un bambino, non vi entrerà".
18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים	18 Un notabile lo interrogò: "Maestro buono, che devo fare per ottenere la vita eterna?".
19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים	19 Gesù gli rispose: "Perché mi dici buono? Nessuno è buono, se non uno solo, Dio.
20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך	20 Tu conosci i comandamenti: 'Non commettere adulterio, non uccidere, non rubare, non testimoniare il falso, onora tuo padre e tua madre'".
21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי	21 Costui disse: "Tutto questo l'ho osservato fin dalla mia giovinezza".
22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי	22 Udito ciò, Gesù gli disse: "Una cosa ancora ti manca: vendi tutto quello che hai, distribuiscilo ai poveri e avrai un tesoro nei cieli; poi vieni e seguimi".
23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו	23 Ma quegli, udite queste parole, divenne assai triste, perché era molto ricco.
24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים	24 Quando Gesù lo vide, disse: "Quant'è difficile, per coloro che possiedono ricchezze entrare nel regno di Dio.
25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים	25 È più facile per un cammello passare per la cruna di un ago che per un ricco entrare nel regno di Dio!".
26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע	26 Quelli che ascoltavano dissero: "Allora chi potrà essere salvato?".
27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים	27 Rispose: "Ciò che è impossibile agli uomini, è possibile a Dio".
28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך	28 Pietro allora disse: "Noi abbiamo lasciato tutte le nostre cose e ti abbiamo seguito".
29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים	29 Ed egli rispose: "In verità vi dico, non c'è nessuno che abbia lasciato casa o moglie o fratelli o genitori o figli per il regno di Dio,
30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים	30 che non riceva molto di più nel tempo presente e la vita eterna nel tempo che verrà".
31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם	31 Poi prese con sé i Dodici e disse loro: "Ecco, noi andiamo a Gerusalemme, e tutto ciò che fu scritto dai profeti riguardo al Figlio dell'uomo si compirà.
32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו	32 Sarà consegnato ai pagani, schernito, oltraggiato, coperto di sputi
33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום	33 e, dopo averlo flagellato, lo uccideranno e il terzo giorno risorgerà".
34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר	34 Ma non compresero nulla di tutto questo; quel parlare restava oscuro per loro e non capivano ciò che egli aveva detto.
35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל	35 Mentre si avvicinava a Gèrico, un cieco era seduto a mendicare lungo la strada.
36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת	36 Sentendo passare la gente, domandò che cosa accadesse.
37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר	37 Gli risposero: "Passa Gesù il Nazareno!".
38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני	38 Allora incominciò a gridare: "Gesù, figlio di Davide, abbi pietà di me!".
39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני	39 Quelli che camminavano avanti lo sgridavano, perché tacesse; ma lui continuava ancora più forte: "Figlio di Davide, abbi pietà di me!".
40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר	40 Gesù allora si fermò e ordinò che glielo conducessero. Quando gli fu vicino, gli domandò:
41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה	41 "Che vuoi che io faccia per te?". Egli rispose: "Signore, che io riabbia la vista".
42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך	42 E Gesù gli disse: "Abbi di nuovo la vista! La tua fede ti ha salvato".
43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים	43 Subito ci vide di nuovo e cominciò a seguirlo lodando Dio. E tutto il popolo, alla vista di ciò, diede lode a Dio.