Lettera agli Efesini - מכתב לאפסים 1

MODERN HEBREW BIBLE	EINHEITSUBERSETZUNG BIBEL
1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו	1 Schon viele haben es unternommen, einen Bericht über all das abzufassen, was sich unter uns ereignet und erfüllt hat.
2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר	2 Dabei hielten sie sich an die Überlieferung derer, die von Anfang an Augenzeugen und Diener des Wortes waren.
3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר	3 Nun habe auch ich mich entschlossen, allem von Grund auf sorgfältig nachzugehen, um es für dich, hochverehrter Theophilus, der Reihe nach aufzuschreiben.
4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם	4 So kannst du dich von der Zuverlässigkeit der Lehre überzeugen, in der du unterwiesen wurdest.
5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע	5 Zur Zeit des Herodes, des Königs von Judäa, lebte ein Priester namens Zacharias, der zur Priesterklasse Abija gehörte. Seine Frau stammte aus dem Geschlecht Aarons; sie hieß Elisabet.
6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו	6 Beide lebten so, wie es in den Augen Gottes recht ist, und hielten sich in allem streng an die Gebote und Vorschriften des Herrn.
7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים	7 Sie hatten keine Kinder, denn Elisabet war unfruchtbar, und beide waren schon in vorgerücktem Alter.
8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו	8 Eines Tages, als seine Priesterklasse wieder an der Reihe war und er beim Gottesdienst mitzuwirken hatte,
9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה	9 wurde, wie nach der Priesterordnung üblich, das Los geworfen, und Zacharias fiel die Aufgabe zu, im Tempel des Herrn das Rauchopfer darzubringen.
10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת	10 Während er nun zur festgelegten Zeit das Opfer darbrachte, stand das ganze Volk draußen und betete.
11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת	11 Da erschien dem Zacharias ein Engel des Herrn; er stand auf der rechten Seite des Rauchopferaltars.
12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו	12 Als Zacharias ihn sah, erschrak er und es befiel ihn Furcht.
13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן	13 Der Engel aber sagte zu ihm: Fürchte dich nicht, Zacharias! Dein Gebet ist erhört worden. Deine Frau Elisabet wird dir einen Sohn gebären; dem sollst du den Namen Johannes geben.
14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו	14 Große Freude wird dich erfüllen und auch viele andere werden sich über seine Geburt freuen.
15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו	15 Denn er wird groß sein vor dem Herrn. Wein und andere berauschende Getränke wird er nicht trinken und schon im Mutterleib wird er vom Heiligen Geist erfüllt sein.
16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם	16 Viele Israeliten wird er zum Herrn, ihrem Gott, bekehren.
17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן	17 Er wird mit dem Geist und mit der Kraft des Elija dem Herrn vorangehen, um das Herz der Väter wieder den Kindern zuzuwenden und die Ungehorsamen zur Gerechtigkeit zu führen und so das Volk für den Herrn bereit zu machen.
18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים	18 Zacharias sagte zu dem Engel: Woran soll ich erkennen, dass das wahr ist? Ich bin ein alter Mann und auch meine Frau ist in vorgerücktem Alter.
19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת	19 Der Engel erwiderte ihm: Ich bin Gabriel, der vor Gott steht, und ich bin gesandt worden, um mit dir zu reden und dir diese frohe Botschaft zu bringen.
20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם	20 Aber weil du meinen Worten nicht geglaubt hast, die in Erfüllung gehen, wenn die Zeit dafür da ist, sollst du stumm sein und nicht mehr reden können bis zu dem Tag, an dem all das eintrifft.
21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל	21 Inzwischen wartete das Volk auf Zacharias und wunderte sich, dass er so lange im Tempel blieb.
22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם	22 Als er dann herauskam, konnte er nicht mit ihnen sprechen. Da merkten sie, dass er im Tempel eine Erscheinung gehabt hatte. Er gab ihnen nur Zeichen mit der Hand und blieb stumm.
23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו	23 Als die Tage seines Dienstes (im Tempel) zu Ende waren, kehrte er nach Hause zurück.
24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר	24 Bald darauf empfing seine Frau Elisabet einen Sohn und lebte fünf Monate lang zurückgezogen. Sie sagte:
25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם	25 Der Herr hat mir geholfen; er hat in diesen Tagen gnädig auf mich geschaut und mich von der Schande befreit, mit der ich in den Augen der Menschen beladen war.
26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת	26 Im sechsten Monat wurde der Engel Gabriel von Gott in eine Stadt in Galiläa namens Nazaret
27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים	27 zu einer Jungfrau gesandt. Sie war mit einem Mann namens Josef verlobt, der aus dem Haus David stammte. Der Name der Jungfrau war Maria.
28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים	28 Der Engel trat bei ihr ein und sagte: Sei gegrüßt, du Begnadete, der Herr ist mit dir.
29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת	29 Sie erschrak über die Anrede und überlegte, was dieser Gruß zu bedeuten habe.
30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים	30 Da sagte der Engel zu ihr: Fürchte dich nicht, Maria; denn du hast bei Gott Gnade gefunden.
31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע	31 Du wirst ein Kind empfangen, einen Sohn wirst du gebären: dem sollst du den Namen Jesus geben.
32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו	32 Er wird groß sein und Sohn des Höchsten genannt werden. Gott, der Herr, wird ihm den Thron seines Vaters David geben.
33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ	33 Er wird über das Haus Jakob in Ewigkeit herrschen und seine Herrschaft wird kein Ende haben.
34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש	34 Maria sagte zu dem Engel: Wie soll das geschehen, da ich keinen Mann erkenne?
35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים	35 Der Engel antwortete ihr: Der Heilige Geist wird über dich kommen, und die Kraft des Höchsten wird dich überschatten. Deshalb wird auch das Kind heilig und Sohn Gottes genannt werden.
36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי	36 Auch Elisabet, deine Verwandte, hat noch in ihrem Alter einen Sohn empfangen; obwohl sie als unfruchtbar galt, ist sie jetzt schon im sechsten Monat.
37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר	37 Denn für Gott ist nichts unmöglich.
38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך	38 Da sagte Maria: Ich bin die Magd des Herrn; mir geschehe, wie du es gesagt hast. Danach verließ sie der Engel.
39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה	39 Nach einigen Tagen machte sich Maria auf den Weg und eilte in eine Stadt im Bergland von Judäa.
40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע	40 Sie ging in das Haus des Zacharias und begrüßte Elisabet.
41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש	41 Als Elisabet den Gruß Marias hörte, hüpfte das Kind in ihrem Leib. Da wurde Elisabet vom Heiligen Geist erfüllt
42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך	42 und rief mit lauter Stimme: Gesegnet bist du mehr als alle anderen Frauen und gesegnet ist die Frucht deines Leibes.
43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי	43 Wer bin ich, dass die Mutter meines Herrn zu mir kommt?
44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי	44 In dem Augenblick, als ich deinen Gruß hörte, hüpfte das Kind vor Freude in meinem Leib.
45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה	45 Selig ist die, die geglaubt hat, dass sich erfüllt, was der Herr ihr sagen ließ.
46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה	46 Da sagte Maria: Meine Seele preist die Größe des Herrn,
47 ותגל רוחי באלהי ישעי	47 und mein Geist jubelt über Gott, meinen Retter.
48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו	48 Denn auf die Niedrigkeit seiner Magd hat er geschaut. Siehe, von nun an preisen mich selig alle Geschlechter.
49 ]94-84[	49 Denn der Mächtige hat Großes an mir getan und sein Name ist heilig.
50 וחסדו לדור דורים על יראיו	50 Er erbarmt sich von Geschlecht zu Geschlecht über alle, die ihn fürchten.
51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם	51 Er vollbringt mit seinem Arm machtvolle Taten: Er zerstreut, die im Herzen voll Hochmut sind;
52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים	52 er stürzt die Mächtigen vom Thron und erhöht die Niedrigen.
53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם	53 Die Hungernden beschenkt er mit seinen Gaben und lässt die Reichen leer ausgehen.
54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו	54 Er nimmt sich seines Knechtes Israel an und denkt an sein Erbarmen,
55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם	55 das er unsern Vätern verheißen hat, Abraham und seinen Nachkommen auf ewig.
56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה	56 Und Maria blieb etwa drei Monate bei ihr; dann kehrte sie nach Hause zurück.
57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן	57 Für Elisabet kam die Zeit der Niederkunft und sie brachte einen Sohn zur Welt.
58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה	58 Ihre Nachbarn und Verwandten hörten, welch großes Erbarmen der Herr ihr erwiesen hatte, und freuten sich mit ihr.
59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו	59 Am achten Tag kamen sie zur Beschneidung des Kindes und wollten ihm den Namen seines Vaters Zacharias geben.
60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא	60 Seine Mutter aber widersprach ihnen und sagte: Nein, er soll Johannes heißen.
61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה	61 Sie antworteten ihr: Es gibt doch niemand in deiner Verwandtschaft, der so heißt.
62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו	62 Da fragten sie seinen Vater durch Zeichen, welchen Namen das Kind haben solle.
63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם	63 Er verlangte ein Schreibtäfelchen und schrieb zum Erstaunen aller darauf: Sein Name ist Johannes.
64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים	64 Im gleichen Augenblick konnte er Mund und Zunge wieder gebrauchen, und er redete und pries Gott.
65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה	65 Und alle, die in jener Gegend wohnten, erschraken und man sprach von all diesen Dingen im ganzen Bergland von Judäa.
66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו	66 Alle, die davon hörten, machten sich Gedanken darüber und sagten: Was wird wohl aus diesem Kind werden? Denn es war deutlich, dass die Hand des Herrn mit ihm war.
67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר	67 Sein Vater Zacharias wurde vom Heiligen Geist erfüllt und begann prophetisch zu reden:
68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות	68 Gepriesen sei der Herr, der Gott Israels! Denn er hat sein Volk besucht und ihm Erlösung geschaffen;
69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו	69 er hat uns einen starken Retter erweckt im Hause seines Knechtes David.
70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם	70 So hat er verheißen von alters her durch den Mund seiner heiligen Propheten.
71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו	71 Er hat uns errettet vor unseren Feinden und aus der Hand aller, die uns hassen;
72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו	72 er hat das Erbarmen mit den Vätern an uns vollendet und an seinen heiligen Bund gedacht,
73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו	73 an den Eid, den er unserm Vater Abraham geschworen hat;
74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד	74 er hat uns geschenkt, dass wir, aus Feindeshand befreit, ihm furchtlos dienen
75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו	75 in Heiligkeit und Gerechtigkeit vor seinem Angesicht all unsre Tage.
76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו	76 Und du, Kind, wirst Prophet des Höchsten heißen; denn du wirst dem Herrn vorangehen und ihm den Weg bereiten.
77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם	77 Du wirst sein Volk mit der Erfahrung des Heils beschenken in der Vergebung der Sünden.
78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום	78 Durch die barmherzige Liebe unseres Gottes wird uns besuchen das aufstrahlende Licht aus der Höhe,
79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום	79 um allen zu leuchten, die in Finsternis sitzen und im Schatten des Todes, und unsre Schritte zu lenken auf den Weg des Friedens.
80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל	80 Das Kind wuchs heran und sein Geist wurde stark. Und Johannes lebte in der Wüste bis zu dem Tag, an dem er den Auftrag erhielt, in Israel aufzutreten.