Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 8

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם	1 In diebus illis iterum cum turba multa esset, nec haberent quod manducarent, convocatis discipulis, ait illis :
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל	2 Misereor super turbam : quia ecce jam triduo sustinent me, nec habent quod manducent :
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק	3 et si dimisero eos jejunos in domum suam, deficient in via : quidam enim ex eis de longe venerunt.
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם	4 Et responderunt ei discipuli sui : Unde illos quis poterit saturare panibus in solitudine ?
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע	5 Et interrogavit eos : Quot panes habetis ? Qui dixerunt : Septem.
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם	6 Et præcepit turbæ discumbere super terram. Et accipiens septem panes, gratias agens fregit, et dabat discipulis suis ut apponerent, et apposuerunt turbæ.
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה	7 Et habebant pisciculos paucos : et ipsos benedixit, et jussit apponi.
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים	8 Et manducaverunt, et saturati sunt, et sustulerunt quod superaverat de fragmentis, septem sportas.
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם	9 Erant autem qui manducaverunt, quasi quatuor millia : et dimisit eos.
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא	10 Et statim ascendens navim cum discipulis suis, venit in partes Dalmanutha.
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו	11 Et exierunt pharisæi, et cœperunt conquirere cum eo, quærentes ab illo signum de cælo, tentantes eum.
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה	12 Et ingemiscens spiritu, ait : Quid generatio ista signum quærit ? Amen dico vobis, si dabitur generationi isti signum.
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים	13 Et dimittens eos, ascendit iterum navim et abiit trans fretum.
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת	14 Et obliti sunt panes sumere : et nisi unum panem non habebant secum in navi.
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס	15 Et præcipiebat eis, dicens : Videte, et cavete a fermento pharisæorum, et fermento Herodis.
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו	16 Et cogitabant ad alterutrum, dicentes : quia panes non habemus.
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם	17 Quo cognito, ait illis Jesus : Quid cogitatis, quia panes non habetis ? nondum cognoscetis nec intelligitis ? adhuc cæcatum habetis cor vestrum ?
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו	18 oculos habentes non videtis ? et aures habentes non auditis ? nec recordamini,
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר	19 quando quinque panes fregi in quinque millia : quot cophinos fragmentorum plenos sustulistis ? Dicunt ei : Duodecim.
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה	20 Quando et septem panes in quatuor millia : quot sportas fragmentorum tulistis ? Et dicunt ei : Septem.
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו	21 Et dicebat eis : Quomodo nondum intelligitis ?
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו	22 Et veniunt Bethsaidam, et adducunt ei cæcum, et rogabant eum ut illum tangeret.
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר	23 Et apprehensa manu cæci, eduxit eum extra vicum : et exspuens in oculos ejus impositis manibus suis, interrogavit eum si quid videret.
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה	24 Et aspiciens, ait : Video homines velut arbores ambulantes.
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק	25 Deinde iterum imposuit manus super oculos ejus : et cœpit videre : et restitutus est ita ut clare videret omnia.
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר	26 Et misit illum in domum suam, dicens : Vade in domum tuam : et si in vicum introieris, nemini dixeris.
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני	27 Et egressus est Jesus, et discipuli ejus in castella Cæsareæ Philippi : et in via interrogabat discipulos suos, dicens eis : Quem me dicunt esse homines ?
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים	28 Qui responderunt illi, dicentes : Joannem Baptistam, alii Eliam, alii vero quasi unum de prophetis.
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח	29 Tunc dicit illis : Vos vero quem me esse dicitis ? Respondens Petrus, ait ei : Tu es Christus.
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש	30 Et comminatus est eis, ne cui dicerent de illo.
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום	31 Et cœpit docere eos quoniam oportet Filium hominis pati multa, et reprobari a senioribus, et a summis sacerdotibus et scribis, et occidi : et post tres dies resurgere.
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו	32 Et palam verbum loquebatur. Et apprehendens eum Petrus, cœpit increpare eum.
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם	33 Qui conversus, et videns discipulos suos, comminatus est Petro, dicens : Vade retro me Satana, quoniam non sapis quæ Dei sunt, sed quæ sunt hominum.
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי	34 Et convocata turba cum discipulis suis, dixit eis : Si quis vult me sequi, deneget semetipsum : et tollat crucem suam, et sequatur me.
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה	35 Qui enim voluerit animam suam salvam facere, perdet eam : qui autem perdiderit animam suam propter me, et Evangelium, salvam faciet eam.
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו	36 Quid enim proderit homini, si lucretur mundum totum et detrimentum animæ suæ faciat ?
37 או מה יתן איש פדיון נפשו	37 Aut quid dabit homo commutationis pro anima sua ?
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים	38 Qui enim me confusus fuerit, et verba mea in generatione ista adultera et peccatrice, et Filius hominis confundetur eum, cum venerit in gloria Patris sui cum angelis sanctis.
	39 Et dicebat illis : Amen dico vobis, quia sunt quidam de hic stantibus, qui non gustabunt mortem donec videant regnum Dei veniens in virtute.