Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 8

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם	1 De nouveau en ces jours-là une foule nombreuse était rassemblée, et elle n’avait rien à manger. Jésus appelle à lui les disciples et leur dit:
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל	2 "J’ai vraiment compassion de ces gens, car voilà trois jours qu’ils sont avec moi et ils n’ont rien à manger.
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק	3 Si je les renvoie à jeun chez eux, ils ne supporteront pas la route, car certains sont venus de loin.”
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם	4 Ses disciples lui répondent: "Qui pourrait leur donner ici tout le pain dont ils ont besoin, quand l’endroit est désert?”
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע	5 Jésus les interroge: "Combien avez-vous de pains?” Ils répondent: "Sept.”
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם	6 Alors Jésus commande à la foule de s’allonger par terre. Il prend les sept pains, il rend grâces, il rompt le pain et commence à le donner à ses disciples pour le servir; et ils se mettent à servir la foule.
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה	7 Ils avaient également quelques petits poissons: Jésus les bénit et dit de les servir aussi.
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים	8 Ils mangèrent et furent rassasiés; on ramassa ce qui restait, de quoi remplir sept corbeilles.
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם	9 Ils étaient pourtant près de 4 000. Après quoi Jésus les renvoya.
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא	10 Aussitôt il monta dans la barque avec ses disciples et s’en alla vers Dalmanoutha.
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו	11 Les Pharisiens arrivèrent et commencèrent à discuter avec Jésus: ils voulaient le mettre à l’épreuve, lui demandant un signe qui vienne du Ciel.
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה	12 Jésus soupira et dit: "Pourquoi cette génération demande-t-elle un signe? En vérité, je vous le dis, aucun signe ne sera donné à cette génération.”
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים	13 Il les planta là et s’embarqua pour regagner l’autre rive.
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת	14 Ils avaient oublié de prendre des pains; ils n’en avaient qu’un seul avec eux dans la barque.
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס	15 Et voici que Jésus leur fait cette recommandation: "Ouvrez l’œil, gardez-vous du levain des Pharisiens, gardez-vous de celui d’Hérode.”
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו	16 Aussitôt ils font entre eux cette remarque qu’ils n’ont pas de pain.
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם	17 Jésus s’en aperçoit et leur dit: "De quoi discutez-vous: vous n’avez pas de pain? Vous ne comprenez toujours pas, vous ne réfléchissez pas! Avez-vous donc l’esprit bouché?
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו	18 Vous avez des yeux et vous ne voyez pas, vous avez des oreilles et vous n’entendez pas; vous ne vous souvenez pas.
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר	19 “Le jour où j’ai partagé les cinq pains pour les 5 000 personnes, combien de paniers pleins de morceaux avez-vous ramassés?” Ils lui répondent: "Douze.”
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה	20 "Et le jour des sept pains pour les 4 000 personnes, combien de corbeilles remplies de morceaux avez-vous ramassées?” Ils disent: "Sept.”
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו	21 “Alors, dit Jésus, ne comprenez-vous pas?”
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו	22 Comme ils arrivent à Bethsaïde, on lui amène un aveugle et on le supplie de le toucher.
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר	23 Jésus prend l’aveugle par la main et le conduit hors du village. Là il crache sur ses paupières, et lui impose les mains. Puis il l’interroge: "Vois-tu quelque chose?”
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה	24 L’homme lève les yeux et dit: "C’est sûrement des hommes que j’aperçois: c’est comme des arbres, mais je les vois qui marchent.”
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק	25 Alors de nouveau Jésus lui impose les mains sur les yeux et l’homme est rétabli; il voit clairement, et même de loin il distingue tout nettement.
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר	26 Jésus le renvoie chez lui en lui disant: "N’entre même pas dans le village.”
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני	27 Jésus partit avec ses disciples pour les villages qui entourent Césarée de Philippe. Comme ils étaient en route, il posa cette question à ses disciples: "Qui dit-on que je suis?”
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים	28 Ils lui répondirent: "Pour les uns tu es Jean-Baptiste; pour d’autres, Élie; pour d’autres encore, l’un des prophètes.”
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח	29 Mais Jésus continua ses questions: "Et vous, qui dites-vous que je suis?” Pierre répondit: "Tu es le Messie.”
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש	30 Alors il leur donna un avertissement: ils ne devaient rien raconter à son sujet.
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום	31 Jésus commença à les instruire en ce sens: "Le Fils de l’Homme doit souffrir beaucoup, il sera rejeté par les prêtres, les Anciens et les maîtres de la Loi; on le tuera et après trois jours il ressuscitera.”
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו	32 Il leur parlait de cela avec beaucoup d’assurance. Pierre alors le prend à part et commence à lui faire la leçon.
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם	33 Mais Jésus se retourne, et comme il voit là ses disciples, il sermonne Pierre et lui dit: "Passe derrière moi, Satan! Tu ne penses pas comme Dieu, mais de façon tout humaine.”
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי	34 Jésus avait appelé à lui la foule, en même temps que ses disciples, quand il leur dit: "Si quelqu’un veut marcher derrière moi, qu’il renonce à lui-même, qu’il prenne sa croix et qu’il me suive.
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה	35 Oui, celui qui veut se sauver lui-même se perdra; mais celui qui se sacrifie (pour moi et) pour l’Évangile se sauvera.
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו	36 “Où est le bénéfice, si l’on gagne le monde entier et qu’on se détruit soi-même?
37 או מה יתן איש פדיון נפשו	37 Avec quoi va-t-on racheter sa propre vie?
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים	38 “Celui qui rougira de moi et de mes paroles au milieu de cette génération adultère et pécheresse, le Fils de l’Homme aussi rougira de lui quand il viendra dans la Gloire de son Père, entouré des saints anges.”