Lettera ai Galati - האיגרת אל הגלטים 8

MODERN HEBREW BIBLE	NOVA VULGATA
1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם	1 In illis diebus iterum cum turba multa esset nec haberent, quodmanducarent, convocatis discipulis, ait illis:
2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל	2 “ Misereor super turbam, quiaiam triduo sustinent me nec habent, quod manducent;
3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק	3 et si dimisero eos ieiunosin domum suam, deficient in via; et quidam ex eis de longe venerunt ”.
4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם	4 Etresponderunt ei discipuli sui: “ Unde istos poterit quis hic saturare panibusin solitudine? ”.
5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע	5 Et interrogabat eos: “ Quot panes habetis? ”. Quidixerunt: “ Septem ”.
6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם	6 Et praecipit turbae discumbere supra terram; etaccipiens septem panes, gratias agens fregit et dabat discipulis suis, utapponerent; et apposuerunt turbae.
7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה	7 Et habebant pisciculos paucos; etbenedicens eos, iussit hos quoque apponi.
8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים	8 Et manducaverunt et saturati sunt;et sustulerunt, quod superaverat de fragmentis, septem sportas.
9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם	9 Erant autemquasi quattuor milia. Et dimisit eos.
10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא	10 Et statim ascendens navem cum discipulis suis venit in partes Dalmanutha.
11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו	11 Et exierunt pharisaei et coeperunt conquirere cum eo quaerentes ab illo signumde caelo, tentantes eum.
12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה	12 Et ingemiscens spiritu suo ait: “ Quid generatioista quaerit signum? Amen dico vobis: Non dabitur generationi isti signum ”.
13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים	13 Et dimittens eos, iterum ascendens abiit trans fretum.
14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת	14 Et obliti sunt sumere panes et nisi unum panem non habebant secum in navi.
15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס	15 Et praecipiebat eis dicens: “ Videte, cavete a fermento pharisaeorum etfermento Herodis! ”.
16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו	16 Et disputabant ad invicem, quia panes non haberent.
17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם	17 Quo cognito, ait illis: “ Quid disputatis, quia panes non habetis? Nondumcognoscitis nec intellegitis? Caecatum habetis cor vestrum?
18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו	18 Oculos habentesnon videtis, et aures habentes non auditis? Nec recordamini,
19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר	19 quando quinquepanes fregi in quinque milia, quot cophinos fragmentorum plenos sustulistis? ”.Dicunt ei: “ Duodecim ”.
20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה	20 “ Quando illos septem in quattuor milia, quotsportas plenas fragmentorum tulistis? ”. Et dicunt ei: “ Septem ”.
21 ויאמר אליהם איך לא תבינו	21 Etdicebat eis: “ Nondum intellegitis? ”.
22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו	22 Et veniunt Bethsaida. Et adducunt ei caecum et rogant eum, ut illum tangat.
23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר	23 Et apprehendens manum caeci eduxit eum extra vicum; et exspuens in oculoseius, impositis manibus ei, interrogabat eum: “ Vides aliquid? ”.
24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה	24 Etaspiciens dicebat: “ Video homines, quia velut arbores video ambulantes ”.
25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק	25 Deinde iterum imposuit manus super oculos eius; et coepit videre etrestitutus est et videbat clare omnia.
26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר	26 Et misit illum in domum suam dicens:“ Nec in vicum introieris ”.
27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני	27 Et egressus est Iesus et discipuli eius in castella Caesareae Philippi; et invia interrogabat discipulos suos dicens eis: “ Quem me dicunt esse homines?”.
28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים	28 Qui responderunt illi dicentcs: “ Ioannem Baptistam, alii Eliam, aliivero unum de prophetis ”.
29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח	29 Et ipse interrogabat eos: “ Vos vero quem medicitis esse? ”. Respondens Petrus ait ei: “ Tu es Christus ”.
30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש	30 Etcomminatus est eis, ne cui dicerent de illo.
31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום	31 Et coepit docere illos: “ Oportet Filium hominis multa pati et reprobari asenioribus et a summis sacerdotibus et scribis et occidi et post tres diesresurgere ”;
32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו	32 et palam verbum loquebatur. Et apprehendens eum Petrus coepitincrepare eum.
33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם	33 Qui conversus et videns discipulos suos comminatus est Petroet dicit: “ Vade retro me, Satana, quoniam non sapis, quae Dei sunt, sed quaesunt hominum ”.
34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי	34 Et convocata turba cum discipulis suis, dixit eis: “ Si quis vult post mesequi, deneget semetipsum et tollat crucem suam et sequatur me.
35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה	35 Qui enimvoluerit animam suam salvam facere, perdet eam; qui autem perdiderit animam suampropter me et evangelium, salvam eam faciet.
36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו	36 Quid enim prodest homini, silucretur mundum totum et detrimentum faciat animae suae?
37 או מה יתן איש פדיון נפשו	37 Quid enim dabit homocommutationem pro anima sua?
38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים	38 Qui enim me confusus fuerit et mea verba ingeneratione ista adultera et peccatrice, et Filius hominis confundetur eum, cumvenerit in gloria Patris sui cum angelis sanctis ”.