Isaiah (ישעיה) - Isaia 106

MODERN HEBREW BIBLE	BIBBIA MARTINI
1 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו	1 Alleluia: lodate Dio. Date lode al Signore, perché egli è buono, perché la misericordia di lui o eterna.
2 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו	2 Lo dicano quelli, che dal Signore furon redenti, i quali egli riscattò dal dominio dell'inimico, e gli ha raccolti di tra le nazioni.
3 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת	3 Dall'oriente, e dall'occidente, da settentrione, e dal mare.
4 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך	4 Andaron errando per la solitudine, per aridi luoghi, non trovando strada per giungere a una città da abitare.
5 לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך	5 Tormentati dalla fame, e dalla sete, era venuto meno in essi il loro spirito.
6 חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו	6 E alzaron le grida al Signore, mentr'erano tribolati, e gli liberò dalle loro angustie.
7 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף	7 E li menò per la via diritta, affinchè giungessero alla città da abitare.
8 ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו	8 Diano lode al Signore le sue misericordie, e le meraviglie di lui in pro de' figliuoli degli uomini.
9 ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר	9 Perché egli ha saziata l'anima sitibonda, e l'anima famelica ha ricolma di beni.
10 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב	10 Sedevan nelle tenebre, e all'ombra di morte imprigionati, e mendichi, e nelle catene.
11 ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר	11 Perché furon ribelli alle parole di Dio, e dispregiarono i disegui dell'Altissimo.
12 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו	12 E fa umiliato negli all'anni il loro onore: restarono senza forze, e non fu chi prestasse soccorso.
13 מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו	13 E alzaron le grida, al Signore, mentre erano tribolati: e liberolli dalle loro necessità.
14 ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון	14 E li cavò dalle tenebre, e dall'ombra di morte, e spezzò le loro catene.
15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם	15 Lodino il Signore per le sue misericordie, e le sue meraviglie a prò de' figliuoli degli uomini.
16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה	16 Perché egli ha spezzate le porte di bronzo, e rotti i catenacci di ferro.
17 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם	17 Li sollevò dalla via della loro iniquità, dappoichè per le loro ingiustizie furono umiliati.
18 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים	18 L'anima loro ebbe in aversione qualunque cibo: e si accostarono fino alle porte di morte.
19 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה	19 E alzaron le grida al Signore mentr'erano tribolati, e gli liberò dalle loro necessità.
20 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב	20 Mandò la sua Parola, e li risanò, e dalla loro perdizione li trasse.
21 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים	21 Lodino il Signore per le sue misericordie, e le sue meraviglie a prò de' figliuoli degli uomini:
22 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף	22 E sagrifichino sagrifizio di laude, e celebrino con giubilo le opere di lui.
23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית	23 Coloro, che solcano il mare sopra le navi, e nelle grandi acque lavorano.
24 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו	24 Eglino han veduto le opere del Signore, e le meraviglie di lui nell'abisso.
25 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה	25 Alla parola di lui venne il vento portator di tempesta, e i flutti del mare si alzarono.
26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר	26 Salgono fino al cielo, e scendono fino all'abisso; l'anima loro si consumava di affanni.
27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות	27 Erano sbigottiti, e si aggiravano come un ubbriaco: e tutta veniva meno la loro prudenza.
28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים	28 E alzaron le grida al Signore mentr'erano nella tribolazione, e gli liberò dalle loro necessità.
29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה	29 E la procella cambiò in aura leggera: e i flutti del mare si tacquero.
30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה	30 Ed eglino si rallegrarono perché si tacquero i flutti: ed ei li condussero a quel porto. ch'ei pur bramavano.
31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם	31 Lodino il Signore per le sue misericordie, e le sue meraviglie a prò de' figliuoli degli uomini.
32 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם	32 E lui celebrino nell'adunanza del popolo: e nel consesso de' seniori a lui diano laude.
33 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו	33 Ei cangiò i fiumi in secchi deserti, e le sorgive dell'acque in terreni assetati:
34 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם	34 La terra fruttifera cangiò in salsedine per la malizia de' suoi abitatori.
35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם	35 I deserti mutò in istagni di acque, e alla terra arida diede sorgenti di acque.
36 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש	36 E in essa collocò gli affamati, e vi fondarono città da abitarvi.
37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים	37 E seminaron campi, e piantaron viti, ed ebber frutti in copia nascenti.
38 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים	38 E li benedisse, e moltipllcarono grandemente, e accrebbe i loro bestiami.
39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם	39 Quantunque ei fosser ridotti a pochi, e fosser vessali da molti affanni, e dolori:
40 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו	40 Il dispregio piovve sopra i potenti, ed ei li fè andare fuori di strada, e dove strada non, è.
41 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם	41 Ed egli sollevò il povero nella miseria, e fè le famiglie come greggi di pecore.
42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם	42 Queste cose le comprenderanno i giusti, e ne avranno allegrezza, e tutta l'iniquità si turerà la sua bocca.
43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם	43 Chi è il saggio, che farà conserva di queste cose, e intenderà le misericordie del Signore?
44 וירא בצר להם בשמעו את רנתם
45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו
46 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם
47 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך
48 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה