Bereshìt (בראשית) - Genesi 29

MODERN HEBREW BIBLE	VULGATA
1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם	1 Profectus ergo Jacob venit in terram orientalem.
2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר	2 Et vidit puteum in agro, tres quoque greges ovium accubantes juxta eum : nam ex illo adaquabantur pecora, et os ejus grandi lapide claudebatur.
3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה	3 Morisque erat ut cunctis ovibus congregatis devolverent lapidem, et refectis gregibus rursum super os putei ponerent.
4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו	4 Dixitque ad pastores : Fratres, unde estis ? Qui responderunt : De Haran.
5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו	5 Quos interrogans, Numquid, ait, nostis Laban filium Nachor ? Dixerunt : Novimus.
6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן	6 Sanusne est ? inquit. Valet, inquiunt : et ecce Rachel filia ejus venit cum grege suo.
7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו	7 Dixitque Jacob : Adhuc multum diei superest, nec est tempus ut reducantur ad caulas greges : date ante potum ovibus, et sic eas ad pastum reducite.
8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן	8 Qui responderunt : Non possumus, donec omnia pecora congregentur, et amoveamus lapidem de ore putei, ut adaquemus greges.
9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא	9 Adhuc loquebantur, et ecce Rachel veniebat cum ovibus patris sui : nam gregem ipsa pascebat.
10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו	10 Quam cum vidisset Jacob, et sciret consobrinam suam, ovesque Laban avunculi sui, amovit lapidem quo puteus claudebatur.
11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך	11 Et adaquato grege, osculatus est eam : et elevata voce flevit,
12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה	12 et indicavit ei quod frater esset patris sui, et filius Rebeccæ : at illa festinans nuntiavit patri suo.
13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה	13 Qui cum audisset venisse Jacob filium sororis suæ, cucurrit obviam ei : complexusque eum, et in oscula ruens, duxit in domum suam. Auditis autem causis itineris,
14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים	14 respondit : Os meum es, et caro mea. Et postquam impleti sunt dies mensis unius,
15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך	15 dixit ei : Num quia frater meus es, gratis servies mihi ? dic quid mercedis accipias.
16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל	16 Habebat vero duas filias : nomen majoris Lia, minor vero appellabatur Rachel.
17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה	17 Sed Lia lippis erat oculis : Rachel decora facie, et venusto aspectu.
18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה	18 Quam diligens Jacob, ait : Serviam tibi pro Rachel filia tua minore, septem annis.
19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי	19 Respondit Laban : Melius est ut tibi eam dem quam alteri viro : mane apud me.
20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה	20 Servivit ergo Jacob pro Rachel septem annis : et videbantur illi pauci dies præ amoris magnitudine.
21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה	21 Dixitque ad Laban : Da mihi uxorem meam : quia jam tempus impletum est, ut ingrediar ad illam.
22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה	22 Qui vocatis multis amicorum turbis ad convivium, fecit nuptias.
23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה	23 Et vespere Liam filiam suam introduxit ad eum,
24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה	24 dans ancillam filiæ, Zelpham nomine. Ad quam cum ex more Jacob fuisset ingressus, facto mane vidit Liam :
25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני	25 et dixit ad socerum suum : Quid est quod facere voluisti ? nonne pro Rachel servivi tibi ? quare imposuisti mihi ?
26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה	26 Respondit Laban : Non est in loco nostro consuetudinis, ut minores ante tradamus ad nuptias.
27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות	27 Imple hebdomadam dierum hujus copulæ : et hanc quoque dabo tibi pro opere quo serviturus es mihi septem annis aliis.
28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה	28 Acquievit placito : et hebdomada transacta, Rachel duxit uxorem :
29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה	29 cui pater servam Balam tradiderat.
30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות	30 Tandemque potitus optatis nuptiis, amorem sequentis priori prætulit, serviens apud eum septem annis aliis.
31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה	31 Videns autem Dominus quod despiceret Liam, aperuit vulvam ejus, sorore sterili permanente.
32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי	32 Quæ conceptum genuit filium, vocavitque nomen ejus Ruben, dicens : Vidit Dominus humilitatem meam : nunc amabit me vir meus.
33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון	33 Rursumque concepit et peperit filium, et ait : Quoniam audivit me Dominus haberi contemptui, dedit etiam istum mihi ; vocavitque nomen ejus Simeon.
34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי	34 Concepitque tertio, et genuit alium filium : dixitque : Nunc quoque copulabitur mihi maritus meus : eo quod pepererim ei tres filios : et idcirco appellavit nomen ejus Levi.
35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת	35 Quarto concepit, et peperit filium, et ait : Modo confitebor Domino, et ob hoc vocavit eum Judam : cessavitque parere.