Bereshìt (בראשית) - Genesi 29

MODERN HEBREW BIBLE	BIBLES DES PEUPLES
1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם	1 Jacob se mit en route et s’en alla au pays d’Orient.
2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר	2 Il aperçut un puits dans la campagne et trois troupeaux de petit bétail couchés près de ce puits. C’est là qu’on leur donnait à boire, mais l’ouverture du puits était recouverte d’une grande pierre.
3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה	3 Quand tous les troupeaux y étaient rassemblés, on roulait la pierre de dessus l’ouverture du puits, on donnait à boire au petit bétail, et puis l’on remettait la pierre en place sur l’ouverture du puits.
4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו	4 Jacob dit aux bergers: “D’où êtes-vous, mes frères?” Ils répondirent: “Nous sommes de Harrân.”
5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו	5 Il leur dit: “Connaissez-vous Laban, le fils de Nahor?” Ils répondirent: “Nous le connaissons bien.”
6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן	6 Jacob leur dit: “Est-il en bonne santé?” “Il est en bonne santé, répondirent-ils, voici d’ailleurs Rachel, sa fille, qui arrive avec le petit bétail.”
7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו	7 Jacob leur dit: “Il fait encore grand jour, ce n’est pas l’heure de rassembler les bêtes. Donnez-leur à boire et emmenez-les pour paître.”
8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן	8 Les bergers répondirent: “Nous ne pouvons pas avant que tous les troupeaux soient rassemblés. Alors on roule la pierre de dessus l’ouverture du puits et on donne à boire au petit bétail.”
9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא	9 Jacob parlait encore, lorsque Rachel arriva avec le petit bétail de son père: elle était bergère.
10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו	10 Dès que Jacob vit Rachel, la fille de son oncle Laban, avec le petit bétail de Laban, il s’approcha du puits, roula la pierre qui le couvrait et donna à boire au petit bétail de son oncle Laban.
11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך	11 Ensuite il embrassa Rachel et pleura abondamment.
12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה	12 Jacob apprit à Rachel qu’il était de la parenté de son père, et le fils de Rébecca. Aussitôt celle-ci courut l’annoncer à son père.
13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה	13 Quand Laban sut qu’il s’agissait de son neveu Jacob, il courut à sa rencontre, il l’embrassa, le couvrit de baisers et le fit entrer dans sa maison. Là Jacob le mit au courant de tout.
14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים	14 Laban lui dit: “En vérité tu es de mes os et de ma chair.” Jacob resta chez lui tout un mois.
15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך	15 Laban dit alors à Jacob: “Ce n’est pas parce que tu es mon frère que tu vas travailler chez moi pour rien. Quel salaire me demandes-tu?”
16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל	16 Laban avait deux filles. L’aînée s’appelait Léa et la plus jeune Rachel.
17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה	17 Léa avait des yeux sans éclat, alors que Rachel avait belle allure et beau visage.
18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה	18 Jacob aimait Rachel, il répondit: “Je te servirai sept ans pour Rachel, ta seconde fille.”
19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי	19 Laban lui répondit: “J’aime mieux te la donner à toi que de la donner à quelqu’un d’autre. Reste chez moi.”
20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה	20 Jacob travailla donc pour Rachel pendant sept ans qui ne lui parurent que quelques jours, tellement il l’aimait.
21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה	21 Au bout de ce temps Jacob dit à Laban: “Donne-moi ma femme puisque je t’ai servi le temps que je devais. Maintenant, je veux coucher avec elle.”
22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה	22 Laban invita donc tous les hommes de l’endroit et donna un grand repas.
23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה	23 Mais lorsque la nuit fut venue, il prit sa fille Léa et la conduisit vers Jacob qui s’unit à elle.
24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה	24 Laban donna alors comme servante à sa fille Léa, sa propre servante Zilpa.
25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני	25 Au matin, Jacob s’aperçut que c’était Léa. Il dit à Laban: “Que m’as-tu fait? N’est-ce pas pour Rachel que j’ai travaillé chez toi? Pourquoi m’as-tu trompé?”
26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה	26 Laban lui répondit: “Cela ne se fait pas chez nous de marier la plus jeune avant l’aînée.
27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות	27 Terminons cette semaine de noces et nous te donnerons aussi celle-là, mais dans ce cas tu travailleras encore sept ans chez moi.”
28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה	28 C’est ce que fit Jacob. Terminée la semaine de noces de Léa, Laban lui donna pour femme sa fille Rachel.
29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה	29 Laban donna alors comme servante à sa fille Rachel, Bila, sa propre servante.
30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות	30 Jacob s’unit aussi à Rachel et, pour dire vrai, il aimait Rachel plus que Léa. Il travailla donc chez Laban sept années de plus.
31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה	31 Yahvé vit que Léa était délaissée, et il la rendit féconde alors que Rachel était stérile.
32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי	32 Léa fut enceinte et donna le jour à un fils qu’elle appela Ruben; car elle disait: “Yahvé a eu pitié de mon humiliation, maintenant mon mari m’aimera.”
33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון	33 Elle fut encore enceinte et donna le jour à un fils. Elle dit alors: “Yahvé a vu que j’étais délaissée, et il m’a encore donné celui-ci.” C’est pourquoi elle l’appela Siméon.
34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי	34 Elle fut encore enceinte et donna le jour à un fils. “Cette fois, dit-elle, mon mari s’attachera à moi, car je lui ai donné trois fils.” Aussi on donna à l’enfant le nom de Lévi.
35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת	35 Elle fut encore enceinte et donna le jour à un fils. “Cette fois, dit-elle, je chanterai les louanges de Yahvé.” C’est pourquoi elle l’appela Juda. Puis elle cessa d’avoir des enfants.